גלבהרט זועם על בכירי העירייה על טיפולם בפרויקט קרית הספורט

1. לכבוד:
   מזכיר העיר גב' ברכה סלע
   מזכירת מועצת העיריה גב' פרידה בורר
   הנדון: שאילתה למועצת העירייה

   קרוי סולרי לאיצטדיון החדש

   לאור החלטות ממשלה עדכניות, חוזר מנכ"ל משרד הפנים, ועמדת כל הגורמים
   אליהם פנינו בנדון – יוצא שראש העירייה נשאר היחידי למעשה העומד בהתנגדותו
   להתאמת גג האיצטדיון להפקת אנרגיה מתחדשת. בכך הוא מתנגד גם למדיניות
   המוצהרת של העירייה עצמה בראשותו, ולהצהרותיו שלו בכל הזדמנות
   מתוקשרת. עמדתו השלילית בנושא זה היא ממש תעלומה.
   מדינות בכל העולם, מקנדה עם שני חדשי שמש בשנה, דרך קטאר, ועד
   טייוואן, מנצלות גגות איצטדיונים לאנרגיה סולארית. האחרונות להצטרף –
   ברן בשוויץ, ודורטמונד בימים אלה המתאימה לכך את האיצטדיון הקיים.
   ולהן אין רבע שמש ממה שיש לנו, ובכל זאת!
   יש להביא בחשבון כי בסופו של דבר, גם אם יבצעו את הגג ללא מיתקנים
   פוטו-וולטאים, בסופו של דבר יהיו חייבים להתקין אותם. חיפה לא תוכל לפגר
   אחר מדינות העולם, ולא תוכל להפר התחייבויות המדינה לאמנות בינלאומיות.
   ואז ישאלו הכל: מי ה – XXX שאישר גג לאיצטדיון במדינה "שימשית" כמו ישראל,
   בלי לנצל את אנרגיית החינם הנקיה שהשמש מעניקה לנו?

   במקום לחכות עד אז, אקדים את השואלים בשאילתה שלי היום:
   א. מדוע לא לבצע זאת מראש, ולחסוך מיליונים רבים על שינויים בעתיד?
   ב. מדוע ראש העירייה, בתשובה לגורמים שונים, מטיל עלי את האשם לכך
   שהגג לא הותאם למיתקנים סולריים, בידעו היטב שאני מעלה את הנושא
   בעיקביות מאז עלה לראשונה בוועדה המקומית, והוא זה המוריד אותו
   בעקביות?
   ג. מה ההגיון להציב מתקנים פוטו-וולטאים על גגות קטנים של בתי ספר,
   ולא לנצל לשם כך גג של 23 דונם על קרית הספורט, שהיה יכול לספק
   את כל צריכת החשמל שלה, להכניס כ-6 מיליון ש' לשנה לעירייה,
   והעיקר – לחסוך בשריפת דלקים פוסיליים ולהפחית פליטת גזי חממה.
   ד. מדוע רה"ע מפר אמנה עם תלמידי חיפה, שחתם עליה במו ידיו,
   והצטלם עליה, בדבר שימוש במקורות אנרגיה נקיה?
   ה. ושאלת מיליון הקילוואט: מה יש לראש העירייה, אישית כנראה,
   נגד ניצול גג האיצטדיון להפקת אנרגיה נקיה?

   בברכה, שמואל גלבהרט
   אדריכל ומתכנן ערים
   יו"ר הירוקים של חיפה במועצת העיריה

2. 
   לכבוד: הממונה על המחוז, מר יוסף מישלב
   משרד הפנים, חיפה
   הנדון: קרוי סולרי לקרית הספורט

   בהמשך לפגישתנו:
   לא יתכן שראש העיריה יחתום על אמנות להפחתת פליטה של גזי חממה,
   ואפילו יקדמו הצבת פנלים סולריים על גגות מבני ציבור הרבה יותר קטנים,
   ודווקא הגג הגדול ביותר,בחיפה, העומד לקום השנה, לא ינוצל!
   גורמים רבים כבר מגלים ענין בנושא, ומציעים דרכי פעולה שונות לקידומו.
   השאלה היא מדוע גם על נושא כה ברור ומובן מאליו, צריך לנהל מאבק?
   אין לנו ספק כי בהתערבותך, כממונה על המחוז, תוכל למנוע את המחדל.
   לאור הנחיות מנכ"ל משרד הפנים בנושא זה ממש, בחוזר המנכ"ל מאפריל 2011,
   מצפים כי לא תעמוד מנגד, אלא תטיל כל משקלך כממונה על המחוז.
   מדובר בפרוייקט הגדול ביותר בעת הזו, בעיר הזו, במחוז שאתה ממונה עליו.
   ראש העיריה לא יוכל לעמוד מולך בסרבנותו התמוהה, ללא כל נימוק של ממש.
   אין לכך קשר לסמכות פורמלית, אלא להגדרת מעמדך כרגולטור, בדיוק במצבים כאלה,
   המחייבים התערבות מלמלעלה, בזמן אמת, למניעת מחדל של רשות מקומית.

   הרי בסופו של דבר יהיו חייבים להציב פנלים סולאריים על גגות האיצטדיון,
   רק שאז זה כבר יעלה הרבה יותר!
   כל שוחרי איכות הסביבה מצפים להתערבותך המשכנעת מול ראש העיריה,
   ותולים תקוותם בפנייתי אליך, בשמם.

   להלן בסיס נתונים בנדון, בחישוב שמרני ביותר:
   
   א. שטח גג האיצטדיון החדש – 23 דונם. בהנחה שניתן לנצל 20 דונם משטחו.
   ב. הספק – התקנת תאים פוטו-וולטאיים לפי 120 קילווט לדונם, ובסה"כ 2400 קילווט,
   ג. אנרגיה – לפי 4 שעות אור בממוצע, 365 יום בשנה, מקבלים 3.5 מיליון קילווט-שעה.
   ד. הכנסה שנתית – לפי תעריף שקבעה המדינה ל-20 שנה, 1.5 ש' לקווט"ש, מעל 5 מיליון ש'!
   ה. עלות התקנה – 15 אלף ש' לכל 1 קילוואט מותקו, סה"כ השקעה 36 מיליון שקל.
   ו. הכנסה כוללת – מעל 5 מיליון ש' בשנה, ב-20 שנה, סה"כ מעל 100 מיליון ש'.
   7 שנים ראשונות – החזר ההשקעה. השאר, 64 מיליון ש' – רווח! כולו על חשבון… השמש!
   ז. מודל עיסקי א' – השכרה לחברה עיסקית, המממנת ומתקינה את התאים בעצמן,
   ומתחלקות אח"כ ברווח עם בעלי המבנה, שלא משקיעים אפילו שקל.
   דוגמא – עיסקת "הריבוע הכחול" בבאר טוביה, עם חב' "סולאריה" מקבוצת "שיכון ובינוי".
   הריבוע הכחול תקבל במשך 20 שנה דמי שכירות 440 אלף ש' בשנה. ובסה"כ 8.8 מיליון ש',
   ואחרי 20 שנה המערכת עוברת לרשותה, מבלי שהשקיעה שקל אחד, בדומה לשיטת BOT.
   ח. מודל עיסקי ב' – בעלי המבנה משקיעים בעצמם בהתקנה, והרווח כולו שלהם, מההתחלה.
   במקרה של האיצטדיון בחיפה, זו יכולה להיות העיריה, או החברה הכלכלית שלה.
   ט. הרווח האמיתי והעיקרי, לציבור ולמדינה – פחות שריפת דלק פוסילי, עמידה בדרישות OECD,
   יישור קו עם המגמות בארץ ובעולם, הפחתת זיהום אויר ופליטת גזי חממה, בכל שנה:
   תחמוצות גפרית – 5.6 טון.
   תחמוצות חנקן – 5.9 טון.
   תחמוצות פחמן – 2400 טון.
   י. בהעדר מערכת סולרית – האיצטדיון עלול להיפסל לארועי ספורט בינלאומיים,
   יצטרכו להתקין אותה בעתיד, בעלות הרבה יותר גבוהה מאשר התאמת הגג והתקנה מראש.
   יא. לחברה הכלכלית של חיפה בראשות מר יהב היסטוריה בעייתית עם גגות:
   הזמינו גג מרחבי למרכז הקונגרסים, מיצרן צרפתי, והתעלמו מהתרעות כי הינו פושט רגל.
   נאלצו לשנות ולתכנן מחדש תוך כדי ביצוע, והעלויות תפחו בהתאם…
   יב. עירית חיפה מקדמת התקנת תאים פוטו-וולטאים, על גגות בתי-ספר. כל הכבוד!
   אולם מדוע לא על הגג הגדול מכולם, האיצטדיון?!
   יג. מהנדס העיר טען שבעולם יש רק איצטדיון אחד כזה.
   האמת – איצטדיונים כאלה בדלהי, ורונה, ברן, פרייבורג, פילדלפיה, ברצלונה, קטר,
   נירנברג, סן-פרנסיסקו, טיוואן… ואחרים בהקמה, ו/או בהתקנה על הקיימים.
   יד. ראש העיריה טען שהיועץ הסביבתי של הפרוייקט לא מצא בכך תועלת.
   האמת – ההפך מכך, דברתי איתו והוא בעד! וכמוהו גם מנהל הפרוייקט.
   טו. חוזר מנכ"ל משרד הפנים, 11.4.2011: מעודד ניצול גגות להפקת אנרגיה נקיה מתחדשת.
   טז. כל פניותי לא נענו, ובינתיים קידמו מכרז לגג. היום טוענים: מה לעשות? כבר היה מכרז…
   יז. מה קורה בארץ – גגות סולאריים הפכו ללהיט להשבחת נדל"ן, ע"י החברות המובילות במשק:
   רשת מרכזי קניות "ביג", מבני תעשיה, "אמות", קניוני "בריטיש-ישראל", חברת IDB,
   180 תחנות דלק "דור-אלון", 195 סניפי מגה, שפע-שוק, עדן-מרקט, ועוד.
   יח. ועדת מנכ"לים בין משרדית גיבשה תכנית לאומית להפחתת פליטות גזי חממה,
   והשקעת כחצי מיליארד ש' בנושא, כולל איתור גגות מתאימים לניצול אנרגטי.
   יט. מה קורה בעולם – זו כמובן המגמה בעולם, ונשמח להפנות אותך למקורות בנדון.
   היתכן כי מדינה צפונית כמו קנדה תשקיע 100 מיליון דולר קנדי בפנלים סולריים?
   ורק חיפה תתעלם מהפוטנציאל הסביבתי והכלכלי, הניתן למימוש אפילו ללא השקעה!
   כ. ראש העיריה הצטלם לארועי יום כדור הארץ, ולא חסך במילים על משמעות הארוע.
   מילים אינן תחליף למעשים. עליו ולנצל את גג האיצטדיון להפקת אנרגיה נקיה, ברוח נאומיו.
   כא. ראש העיריה הצטלם כשהוא חותם על אמנת תלמידי חיפה לאיכות הסביבה, והתחייב
   "להגביר את השימוש במקורות אנרגיה ירוקה". הבטחה לילדים מחייבת באופן מיוחד!
   כב. שאלה פשוטה לראש העיריה ויו"ר החברה הכלכלית יונה יהב: התוכל לנמק התנגדותך
   לניצול גג האיצטדיון לייצור אנרגיה מתחדשת, לאור כל הנימוקים הרבים בעד?!
   
   בברכה, שמואל גלבהרט
   אדריכל ומתכנן ערים
   יו"ר הירוקים של חיפה במועצת העיריה

   העתקים: כב' השר להגנת הסביבה עו"ד גלעד ארדן
   מנכ"ל המשרד עו"ד אלונה שפר-קארו
   מנכ"ל משרד הפנים ד"ר שוקי אמרני
   חברי מועצת עירית חיפה
   

3. הניחו למדרונות, שישארו ירוקים. שטח גגות האיצטדיון כ-23 דונם! הכנסה של למעלה מ-6 מיליון שקל בשנה מהפקת החשמל,
   שלא לדבר, או בעצם שכן לדבר, על איכות הסביבה.

4. שלום eran, תפעיל קצת את הדמיון ותנסה לצייר לעצמך איך הצעתך תיראה בשטח. איצטדיון יהיה פעעעעעעעעם ממילא. למה להרוס את הנוף?

5. חבל לזעום ולכעוס ולבזבז כוחות.
   הרי קראנו כולנו שכבר יש חריגות ענקיות בתקציב קרית הספורט של 100 מליון שקל.
   נראה לי שכדאי להתרכז בכך.
   כמה בדיוק יעלה לנו אצטדיון השקשוקה הבינלאומי ע"ש עופר?

   תאים פוטו-וולטאים אין צורך לשים דווקא על גג אצטדיון אפשר על דופן ההר לסדר שורות שורות של תאים בשיפוע הגבעות כלפי מערב

הכתבה נעולה לתגובות. ניתן לשתף ברשת באמצעות כפתורי השיתוף