העקורים נטשו את ביתם
העקורים לוקחים אותו איתם
העקורים נוטשים מעבר הר וגיא
האם האם יוכלו לחזור מתי?
אני נושא עיני מן הדרכים
העקורים גודשים בהמונים
העקורים נוטשים את הדרום החי
מתי מתי ישובו אם כדאי.
עיני תפילה בעצב לא בגיל
איה הבית שהרסו לי בגליל
שחדריו גונחים אלי מהכאב
שחדריו הם חדרי הלב.
זה הרחוב אליו אעיף מבט
זה הרחוב והספסל שממוטט
העקורים בוכים על גורלם המר
מתי מתי נבין שזה נגמר.
Ron עַל טירה טמפלרית – בין עבר מרתק לעתיד בלתי ידוע
נורית נבט עַל ציפורים אינן תוהות, תועות וגם לא טועות
צביקי עַל חונים על המדרכות ובתחנות האוטובוס והתושבים זועמים • איפה האכיפה בחיפה?
חנה שחף צוריאל עַל השכונה הברזילאית בכרמל – סיפורו של קיבוץ עירוני
שמעון מזרחי עַל גבר כבן 25 נורה למוות בעוספיא – עדכון
העקורים / יוסי וולך • נכתב על מנגינת שיר "העגורים"
