30 שנים ללכתה
30 שנים אחרי שאימא עזבה אותנו בעודה בת 57, אני משחזרת במטבח את המאכלים הייחודיים לה.
נחשי בשר מפותלים רקדו אל עבר הקערה
אלו לא המאכלים שהיא הביאה מבית סבתי, מטבח בוקובינה. אלא מאכלים שהיא הכינה כאן בארץ, כחלק מיצירתיות וחדשנות שאפיינו אותה בתחומים רבים.
אני זוכרת אותה יושבת במטבח, לאחר שהרכיבה את טוחן הבשר הכסוף שלה, הידקה אותו היטב לשולחן הפורמייקה וסובבה וסובבה וסובבה, עד שטחנה את כל הבשר.
כל המצרכים מסודרים לפניה – קערה אחת עם חומרים יבשים שהרטיבה אותם ובקערה שניה, הבשר.
קערות הפיירקס הצבעוניות שהיו מאד יקרות ונדירות בתחילת שנות השישים, נמצאות איתי ומשמשות גם היום להכנה ולהגשה. מתנה שסבתי קנתה לאימא בחנות הכלים ״נאה״, הסמוכה לבית הכנסת הגדול ברחוב הרצל בחיפה.
קערות הפיירקס שסבתא קנתה לאימא
אני רואה אותה מול עיני מגלגלת בידיה כדורים משהו כמו כופתה. משהו מעין קניידלה. היא שולפת אגודלה ומפלסת אתו מקום לבשר וממלאת וממלא.
זה הקובה הכשר לפסח שלה.
שולחן ארוך עומד להיפתח בבית הקטן, סבתא והדודים יגיעו, המתנות לחג כבר מונחות על המזנון ואימא טורחת בגיוון מאכלים שסבתא לא הכינה בצ'רנוביץ וגם לא כאן, במטבח הקטנטנה ברחוב סוקולוב.
המתכון לקובה
לשמחתי, כמו בבית הורי, אנחנו מסובין סביב שולחן מלא בליל הסדר, לכן המתכון הוא כאן ל 40 קובה.
לבצק:
- 1 קג קמח מצה
- 2 ליטרים מים רותתים
- 1 כף מלח
- 1 כף פפריקה
הכנת הבצק:
לתוך קמח המצה המעורבב במלח ובפפריקה מוסיפים לאט תוך ערבוב 2 ליטרים מים רותחים. אם העיסה סמיכה מדי, אפשר להוסיף מעט מים ולקרר את העיסה.
מילוי:
- 1 קג בשר טחון
- 3 בצלים גדולים
- 4 שיני שום כתושות
- 1 כפית כמון
- ½ כפית פלפל
- 1 כף מלח
- 2 כפות שמן זית
הכנת המילוי:
- מטגנים את הבצל בשמן הזית
- מוסיפים בשר ותבלינים
- מטגנים עד השחמת הבשר
- מסירים מהאש, מוסיפים צנוברים ומצננים
- ממלאים קערת מים קטנה, לטבילת האצבעות בעת גלגול הבצק העוטף את הבשר
- יוצרים כדור מהבצק
- בעזרת האגודל יוצרים מקום להכנסת הבשר
- נסו להגיע לדופן דקה של המעטפת
- מוסיפים בשר ותבלינים ומטגנים עד השחמת הבשר
- מסירים מהאש, מוסיפים צנוברים ומצננים
- למלא בבשר. להצמיד דפנות הבצק
- אפשר להיעזר בהרטבת האצבעות במים מהקערה
- לאחר טיגון בשמן עמוק, הוציאו למסננת
- צננו את הקובה. אפשר להקפיא עד ערב החג
- ממליצה לחמם לאחר ההפשרה, בתנור שחומם מראש, לעשר דקות
תודה רבה חנה על המתכון . אפשר להרגיש את הטעם של פסח מבין כתיבתך המחוננת והתמונות.
גם אני משתמשת בכלים של אמא והסבתות. מרגישה שבכך הן איתנו בחג.
געגועים ….
חנה, הסיפור , המתכון והצילומים המלווים את הכתבה מעוררים געגוע