מזה חודש וחצי (פבואר – אפריל 2024) אני עוקב אחר מפלצות הג׳לי הצורבות שהתיישבו בחופי חיפה ומבפרץ חיפה בפרט. יתר על כן, אני כותב בהרחבה על הנזקים שהם עושים לאדם ולסביבה. שום מלחמה במדוזות לא תועיל – לא רשתות דיג ולא ספינות ומדחפים אשר נוסו בשנות השבעים שגרמו לפיזור אדיר של ארס במי הים וכן גרמו נזק למנועי הספינות.
מה כיצד יצורי הים הנוספים חווים את החוטיות?
ישנם דגים מסויימים הניזונים מהגונאדות של החוטית המכילות חלבון.
איך זה יתכן? הלא המדוזה אפופה בזרועות צורבות.
התשובה היא שישנם דגים שפיתחו הגנה משוכללת נגד ארס המדוזה. כך למשל דג השושנון שחי בסימביוזה עם שושנת הים בעלת הזרועות הצורבות. דגי הצנינית מטיילים בין הזרועות הקטלניות של החוטית באין מפריע.
בשנים האחרונות הצטרפו לסעודה גם דגים אחרים כמו סיכונים (דגי ארס), ספארוסים שונים ומידי פעם גם זיפיון החוט ואפילו קיפונים.
יש לציין כי על אף שלא כולם פיתחו חסינות לארס החוטית, הם נהנים מהגונאדות על ידי יצירת חור במרכז הסוכך/ פעמון וחדירה ישירה לארוחתן. זוהי התשובה לשאלה ששואלים הרבה: מהם החורים המוזרים במדוזות?
חורים חדשים במדוזות
בשבועיים האחרונים נצפו מדוזות רבות בעלות חור בצד הפעמון ודגים הנכנסים ויוצאים ממנו.
למה החור הנוסף? זהו נושא למחקר מרתק.
אולי "החורים הכחולים" יכולים להיות סימן לבאות ואולי נגדל צניניות בתנאים מלאכותיים ונשחרר אותם?
התשובה הינה לא מוחלט!
כבר עשינו מספיק נזק לים. כל התערבות נוספת רק תגרום לאנדרלמוסיה – חוסר איזון אקולוגי. בואו נניח לטבע לפעול לבדו.
שלום אפרת
מכופף הבננות
אפשר להכניס שורה חדשה לשיר של אריק אינשטיין על מעופף הבננות, הוא גם מחורר מדוזות
שלום לך אלכסיסהחורים מתגלים בהרבה חופים בארץ…הרחק מהקישון.
החורים הם כתוצאה משפיכת כימיקלים לנחל הקישון ומשם לים.
שלום מירב
זה נכון.
לא כל כך נהחג לעשות עם החוטית, אבל עושים זאת רק עם החלק העליון של הסוכך.
עשיתי זאת בעצמי.
מוטי האם ייתכן ליבש את המדוזות ולהשתמש בחומר האורגני? בסין נוהגים כך עם כל מיני חיות ים ארסיות
הכי חשוב שטבע ימשיך לעשות את עבודתו נאמנה ללא ההפרעות שלנו! התמונות מדימות והן באיכות מטורפת!!! אין עלייך מוטי!
מוטי אני בהחלט מסכימה איתך. לתת לטבע לעשות את שלו ללא מפריע.
המתרחצים יקחו נשימה עמוקה לפני כניסה לים.
כתבה מדהימה מוטי מנדלסון אדם מיוחד ומקצוען אמיתי.
יופי של כתבה ויופי של צילומים
עצוב
כרגיל מרתק ועושה חשק לעוד כתבות מבית היוצר של החוקר שכותב בצורה נפלאה תודה מוטי
כל הכבוד לך ידידי מוטי מנדלסון.שבוע טוב