מסרבל הטנק אל חדר הלידה • חנה מורג

מִתָּכְנִיּוֹת שֶׁל קְרָבוֹת
מְאֲבַק הָרְצוּעָה 
בֵּין מִנְהָרָה לְמִנְהָרָה
מִרַעֲשֵׁי הַפְגָּזוֹת מַחְרִישׁוֹת
מִתְּמוּנוֹת חוֹלְפוֹת קָשׁוֹת,

מִגַּעְגּוּעִים שֶׁאֵינָם מַרְפִּים.
מִטֵּלֵפוֹנִים מְאֻחְסָנִים
מֵרִכּוּז מֻחְלָט בָּרֶגַע
מִאֱמוּנָה בַּמְשִׂימָה
מִדְּאָגָה לַלּוֹחֲמִים הַנּוֹעָזִים.

מֵעֵינַיִם טְרוּטוֹת
מִשֵּׁנָה קְצָרָה לְמַרְגְּלוֹת הַטַּנְק
מִלֵּב חָרֵד לַאֲהוּבָה הַגִּבּוֹרָה 
הַנּוֹשֵׂאת הֵרָיוֹן כִּמְעַט לְבַדָּהּ,
מֵהַקְּרִיעָה וְהַנֶּתֶק מֵהָעוֹלָם.

לְחֶדֶר צַח וּסְטֵרִילִי
לְלִטּוּף וְחִבּוּק אוֹהֵב
לְהִתְרַגְּשׁוּת שֶׁמִּלִּים לֹא 
תּוּכַלְנָה לָהֶן,
לְתִקְתּוּק וּלצְלִילֵי הַמּוֹנִיטוֹרִים.

לְמַבָּטִים עֲמֻקִּים שֶׁל אַהֲבָה
לְלִטּוּפִים, לְעִסּוּיִים שֶׁיָּבִיאוּ הֲקָלָה
לְשִׂיחוֹת הַטֵּלֵפוֹן שֶׁהִתְעוֹרֵר לִתְחִיָּה
לְהִתְיַעֲצוּיוֹת, לִשְׁאֵלוֹת לְטַכֵּס עֵצָה.
בַּדֶּרֶךְ לַהֲפֹךְ מִזּוּג לְמִשְׁפָּחָה.

מִרַעֲמֵי הַתּוֹתָחִים, מִשְּׁאוֹן הַקְּרָבוֹת,
לְקוֹלוֹת הַתִּינוֹקוֹת הַבּוֹקְעִים מֵהָעֲרִיסוֹת. 
בְּרֶגַע יָקָר אֶחָד, נִשְׁמַע קוֹלוֹ שֶׁל הַפְּרָטִי:
"אֲנִי כָּאן", צָרַח וְזָעַק!
אַבָּא כָּאן, קָטָן!
מִמַדֵּי הַצָּבָא, לַחֲדַר הַלֵּדָה.