בישראל קיימים כ-550 מיני ציפורים, מתוכן כ-200 מינים של ציפורי שיר. כ-500 מיליון ציפורים עוברות דרך ארצנו בכל שנה. ישראל מהווה נקודת מעבר בין אירופה, אסיה, ואפריקה. רבות מהציפורים נודדות בחורף לאפריקה, בגלל הקור, ושבות באביב, כאשר מתחמם. את ציפורי השיר אפשר לזהות, על פי השירה המופלאה והקולות שהן משמיעות. בכל הארץ אפשר לפגוש ציפורי שיר שונות.
כתושבת חיפה, אחד המקומות המועדפים עלי בהם אני נוהגת לטייל באופן קבוע, הוא שקמונה. תל שִׁקְמוֹנָה, הינו תל קדום, שנמצא על חוף הים במערב העיר חיפה, מול שכונת עין הים, לא רחוק מפארק הכט. מקור שמו של התל אינו ידוע, אחת הסברות שמקורו – עץ השקמה. המקום הוכרז כשמורת טבע וגן לאומי. בעבר נערכו בו חפירות ארכאולוגיות. האתר נושק לים, ונמצא סמוך לבניין חקר הימים והאגמים.
אילו ציפורי שיר אפשר לפגוש בשקמונה?
חנקן אדום גב, נחליאלי, דוחל שחור גרון, פשוש, עורב, סנונית רפתות, עפרוני מצויץ ועוד רבים אחרים. יתכן שמה שקוסם לציפורי השיר הללו המגיעות לתל העתיק הוא השדה הסמוך, כי בשדה יש חרקים, המשמשים מזון לציפורים הללו. מבין ציפורי השיר שראיתי בתל אפשר להזכיר את הפשוש, שנמצא שם בכל ימות השנה. אפשר לזהות את הפשושים בקלות, כי הם קופצים בין השיחים והקוצים. הפשוש הוא בין ציפורי השיר המוכרות בישראל. שמו בערבית פיספיס (אבו זער), קטנצי'ק. הוא ממש קטנטן, אורך גופו כ-10 ס"מ.
השמות העבריים של הציפורים
במאמר מוסגר אומר כי מי שהעניק לחלק מהציפורים בארץ את השמות העבריים שלהן, שמות המוכרים לנו היום, הוא שלום יעקב בן חיים משה אברמוביץ', מנדלי מוכר ספרים, שבשנת 1862 פרסם את הכרך הראשון של ספר "תולדות הטבע", שעוסק גם בעופות. בין השמות שנתן לציפורים, הוא השם נחליאלי. מנדלי חיפש שם בעל צליל עברי שיהיה קשור למקור מים, מהמילה נחל ובחר ב-"נחליאל", אחד המקומות בו חנו בני ישראל במסעם ממצרים לכנען.
ציפורי השיר בשקמונה – חיפה
בחזרה לציפורי השיר בשקמונה.
מספר שנים אני מסתובבת באתר, מצלמת ומתעדת ציפורים במקום. אחת מציפורי השיר המיוחדות שראיתי בתל, הייתה הסלעית הקפריסאית, ציפור קטנה וכמעט בלתי נראית, במשקל של 20 גרם, בעלת גב וכיפה כהים, שניזונה בעיקר מחרקים, ונחשבת לחולפת נדירה באביב ובסתיו. היא מקננת רק בקפריסין, וחורפת בדרום סודאן ובאתיופיה. בישראל הופעתה איננה קבועה.
סלעית קפריסאית או בשמה המדעי, Oenanthe Cypriaca, שם שמורכב מחיבור של יין (ainos ביוונית) ופרח (anthos ביוונית) והמשמעות היא, שמדובר בציפור שחוזרת ליוון באביב כאשר הכרמים פורחים. המשך השם – cypriaca – קפריסאית. סלעית זאת נשארה בשקמונה למשך חודש. במהלך חודש זה, פגשתי עוד אנשים שבאו במיוחד לחפש אותה. היא כה קטנה, וקשה לראותה, כי צבעיה הם כצבעי האדמה.
כאמור בתל שקמונה נחשפו ממצאים ארכאולוגיים מתקופות שונות, כולל מעל כ-50 רצפות פסיפס, שבאחת מהן רשום ביוונית: "המקום הזה הוא של הימים המאושרים (או הטובים)”.
ואולי לא סתם מגיעות הציפורים לשקמונה, כי הן יודעות שיש קסם במקום.
גאולה היקרה ממש תודה על דברייך אמנות היא מסע חיי
איזה יופי!! נהניתי מאד מהצילומים היפים. וכמובן גם מהכתבה. כמה כשרונות אספת?
תודה תודה סברינה. איזו כתבה מעניינת ונפלאה. שבוע טוב
ב"ה
מעניין מאוד! קרוב לליבי ציפורי ארצנו.
וואו כתבה קסומה כמו הציפורים שבכתבה… מקסים🤝🏼
מאוד מרגש לראות את מגוון הציפורים שקיים בשטח קטן יחסית, עם כל שינויי האקלים ומינים פולשים והרס בתי גידול טבעיים
צילומים מאוד מייוחדים כתבה מהנה
תענוג!
תודה סברינה על המאמר. צילומייך נפלאים וגם המידע על מנדלה מוכר ספרים.
תודה רבה. המידע חשוב וגם נעים יהיה להכיר את המקום.
בהחלט, מומלץ בחום להגיע לשם
איזה כתבה נפלאה. תודה תודה רבה. שבוע טוב
שבוע טוב ותודה רבה
מידע מעניין ומרענן. את חלק מהציפורים המוזכרות כאן היכרתי וראיתי בעבר, אחרות לא זכיתי לראות כי הן חמקניות וקטנטנות.
תודה לסברינה על הכתבה המעניינת
ענת יקרה, כחובבת ציפורים וצילומים, שתינו מעריכות את הטבע וסקרניות לגלות את הפנינות שהן חופנות. ותודה רבה
מקסים!! התרשמתי מאוד מהידע שלך וכן מהצילומים המרהיבים, סברינה.
יישר כוח. ❤
גלית אשר
גלית יקרה, חן חן לך על מילותייך, ועל אהבתך לטבע
תודה תודה
איזו כתבה נפלאה
נילי, תודה רבה על מילותייך