איציק קאושינסקי, מי שהקים את מועדון "החורבה" המיתולוגי בחיפה, והיה אמן, צייר ופסל, הלך לעולמו אמש (רביעי 9/11/22), בגיל 71.
איציק קאושינקי היה צייר ופסל והיה ידוע מאוד בחיפה, בעיקר בזכות מועדון "החורבה" המיתולוגי אותו הקים ברחוב הנמל בעיר, מועדון שהיה פופולרי במשך שנים רבות בקרב המבלים מחיפה וגם רבים מחוצה לה, כפי שלא היה אף מועדון לפניו ולמעשה גם אחריו ולמעשה הביא את חיי הלילה והבילוי לחיפה. אמש, כאמור, הלך קאושינסקי לעולמו בארה"ב.
איציק קאושינסקי ז"ל ◄ וידאו
(הסרטון באדיבות רני קאושינסקי)
קאושינסקי נולד בשנת 1951 והיה לאמן, צייר ופסל. בשנת 1987 הצליח להעיר את חיי הלילה בעיר, כשהקים את מועדון החורבה, מועדון ענק שלא היה כמותו – מועדון בן שלוש קומות שהכילו בכל ערב 1,500 איש ויצר שילוב ייחודי של בילוי ואומנות.
לאחר הצלחה מסחררת שנפרסה על פני שלושה עשורים, החליט קאושינסקי לעזוב את חיפה ואת ישראל, ומכר את המועדון לאחיו, רני קאושינסקי, שהיה עד אז שותף בניהולו. איציק נסע לארצות הברית והתמקם בניו יורק, שם פתח גלריה מצליחה לאומנות. הוא נפטר מהסתבכות של מחלת הכליות והותיר אחריו אישה ושני ילדים.
רני קאושינסקי, אחיו של איציק, מספר לחי פה:
"איציק היה מהראשונים שהקימו מועדון בסדר גודל כזה, כמו החורבה. שלוש קומות של מועדון ענק שבו שילב יחד עם הבילוי גם מרכז לאומנים. הוא הרבה לנסוע לארצות הברית ובמשך שנים היה על קו חיפה-ניו יורק, עד שהחליט שהוא עוזב ומתמקם בארצות הברית, אז רכשתי ממנו את המועדון.
בארצות הברית הוא הקים גלריה מוצלחת, התחתן והקים משפחה. היינו בקשר כל הזמן. הוא היה אדם שלא אהב לבצע בדיקות או ללכת לרופאים ולבתי חולים, אבל הוא כן הקפיד על אורח חיים בריא, תזונה בריאה ופעילות גופנית. רק בשיחה איתו לפני שבועיים אמרתי לו שצריך לעשות מדי פעם בדיקות, לראות שהכול תקין, כי בכל זאת הגיל מחייב. אבל כפי שציינתי, הוא לא אהב את זה".
רני ממשיך: "איציק הוא האח הבכור, אני האמצעי ולפני שנה וחצי איבדנו את האח הקטן ממחלת הסרטן. אני חייב להודות שהיו תקופות שלא הסתדרתי איתו והייתי מתעצבן עליו כי הוא ידע גם להיות מרגיז. אבל מאז שהחלטתי לשנות גישה כך שכל מה שמרגיז אותי יצחיק אותי, החיים שלי השתנו וגם הקשרים שלי עם אנשים, וכך היה גם הקשר שלי עם איציק. במקום להרגיז אותי, הוא התחיל להצחיק אותי והיחסים שלנו נהיו יותר חזקים וקרובים".
"יום לפני שאיציק נפטר, התקשר אליי חבר מארצות הברית" מספר רני, "והבנתי שיש בעיה. הוא סיפר לי שאיציק לא הרגיש טוב, לא הלך לבית חולים והתמוטט בשדרה של הגלריות. עוברים ושבים שהיו במקום הזמינו אמבולנס והוא הועבר לבית חולים. שם גילו שיש לו קריסת כליות וסתימה בעורק הראשי, יממה לאחר מכן הוא נפטר".
איציק הובא למנוחות בארצות הברית. יושבים שבעה בביתו של רני קאושינסקי,
רחוב אדמונד פלג 52, קומה 3, דירה 6
שעות:
10:00-12:00
14:00-20:00
הייתי אחת מהאומנים שיצרה בסטודיו שקיבלתי מ איציק קושינסקי בבניין החורבה. בזמנו הייתי מלמדת אומנות יצירה בתיכון בנהריה ופגשתי את יצחק בדרך הביתה לחיפה כשהסתובבתי בעיר התחתית סביב הרכבת , ראיתי בניין גדול עם שער פטוח, עליתי במדרגות ופגשתי איש שנח במתקן אמבטיה ולידו כלב שחור ענק .
האיש היה איציק.
התאורר , הציעה קפה ושאל אם אני אומנית. כשעניתי שכן , אמר לי כלי 200 שח. תקני לך צבעי קיר ותציירי לי את הקירות עם מה שבא לך. בתמורה קיבלתי שתי חדרים גדולים עם מרפסת כ סטודיו.
היו שם עוד שני אומנים בחדרים ואיציק צייר ב עולם הגדול.
בזמנו איציק עבד על לבני זכוכית סוג של ויטראז'ם .
צייר אחד היה אומן חיפאי וותיק , קלאסי שצייר שמן על בד , ואמן אחר בחור צעיר מוכשר שהיה בתחילת דרך.
אני עבדתי על כל הקירות כולל הגג עם ציורי קיר ענקים.
תקופה , המקום קיבל שם ממחלקת תרבות של חיפה של מוזאון לאומנות אלטרנטיבית.
בלילות שישי הינו כולנו עוזרים לאיציק להקים דיקותק אחותי על הגג, הפעלנו בר , ואוכל צמחוני עם כמה חברות וחברים נוספים ביקרו ובילו אצלנו כל אנשים הטובים העיר ושל העירייה .
הכסף היה חוזר להוצאות המקום .
זו היתה תקופה מאוד פורחת טובה ולמה מבחינת חברות בין אומנים.
לצערי נהול הכספי של איציק לא היה יציב נאלץ להעביר את הבניין לאחים שלו
ובוקר אחד ללא שום הודעה מראש מצאתי את כל הבניין צבוע בשחור , כל הציורי קיר שלי שהיו בשלבים של גמר , חוסלו.
נשארתי עם כמה צילומים בודדים של חלק מאוד קטן , שצילמתי בהתחלת הפרויקט המיוחד הזה , אם האיש הכל כך יוצא דופן , עם לב גדול שחלם על בית לאומנות בחיפה .
תמיד אחשוב על איציק קושינסקי בחום וגעגוע , היינו כל הקבוצה כמו משפחה קצת מעופפת, קצת עבודה אבל עם כישרון כוונות טובות של חממת אומנות.
איציק פשוט קידם את זמנו.
שיהיה זכרו ברוך !
צר גדול בליבי הלך כל כך מוקדם…
הייתי רוצה לשלוח לכם את הצילומים שלי מבניין החורבה
זוכרת גם זוכרת. ערכתי על הגג יום הולדת 50. יהי זכרו ברוך.
היה משכמו ומעלה באהבת הבריות .
אגדה עוד בחייו ואגדה גם אחרי מותו
יהי זכרו ברוך!
הצלף העיוור
אני נורא מצטער הכרתי את איציק שפתח את מועדון החורבה היה קונה אצלי חומרי משרד יהיה זכרו ברוך
איציק ז״ל היה אדם יצירתי ויזם עם חזון, היה הראשון שהבין את הפוטנציאל של מתחם רחוב הנמל בעיר התחתית והקומפלקס שפיתח בבנין שקרא לו החורבה היה חדשני בקנה מידה ארצי במובן בהתחלה שכלל סדנאות אומנים ומועדון לילה. לבלות על הגג שמשקיף על הנמל ומתחמי הקומות שכל אחד מהם מנגן מוזיקה אחרת היה חוויה. כל אותם שמבלים כיום באיזור או במתחמים כמו בית רומנו בתל אביב חייבים לו תודה.
יהי זכרו ברוך
תנחומים
היכרתי אישית את איציק ועבדתי באבטחה של המקום בתחילת שנות ה-90..
איציק היה אדם נדיב מוכשר, ניסה לקדם את חיי הלילה בחיפה,
צר לי על לכתו.
עצוב אבל גם מצחיק
יהי זכרו ברוך של איציק קאושינסקי. לילה טוב.
ת.נ.צ.ב.ה. אבל אני נולדתי בחיפה ב-1949 ולא שמעתי על האיש ולא על החורבה ככה שאינני מבין בדיוק איך זכה לכתבה ; הלוואי עלי כלוחם נגד מאמצת החזירים, הלוואי עלי שתורם לקהילה ביזום טיולי שטח בחינם כבר עשרים שנה ויותר. הכניסה למועדון שלו היתה בחינם? זה היה ביזנס אז כל בעל עסק חיפאי זוכה לקבל כתבה במותו? ? אם כן אז כל הכבוד לחי פה?
היה משכמו ומעלה באהבת הבריות .
אגדה עוד בחייו ואגדה גם אחרי מותו
יהי זכרו ברוך!
הצלף העיוור
שמר שבת?
מה זה קשור? כמה מוסר כבוד וחוסר טקט בתגובה אחת קצרה ??♂️
עצוב! יהי זכרו ברוך ?
היום 'מועדון החורבה' עבר לקומה עליונה בחסן שוקרי בניין העירייה
הם לוקחים כל דבר בחיפה ויוצרים חורבה.