פני הדור כפני הכלב? מהן הסיבות שאנשים משאירים את צואת הכלבים שלהם ברחוב? • טור דעה
במה ניכר אדם?
"אמר רבי אילעאי: בשלושה דברים אדם ניכר – בכוסו, בכיסו ובכעסו" (עירובין ס"ה, ע"ב).
ואילו אני הקטן הייתי מוסיף: אדם ניכר גם באנוכיותו ("אגואיסט" בלעז, שפירושו על פי מילוג: "אדם שפועל למען עצמו מבלי להתחשב באחרים".)
שדרות קק"ל בקרית חיים, שכונה קרייתית חיפאית, הינה מדרחוב רחב ונאה למראה. במרכזו מִדְרכה רחבה ששוקמה זה לא מכבר והפכה לפנינה שכונתית של ממש. מרכז השדרה, בין שני נתיבי התנועה לכלי רכב, מרוצף במרצפות אפורות ומבריקות, לצד נתיב לרוכבי אופניים העשוי מאבנים משולבות ומסומן בקו הפרדה לבן. עצים צעירים ומטופחים מעטרים את השדרה משני צדדיה וביניהם ערוגות שיחים ירוקים המפרידים בין האזור המיועד להולכי רגל לבין הכביש.
לאורכה של המדרכה מותקנים ספסלים נוחים, פחי אשפה מעוצבים, ברזיות המיועדות לעוברי אורח, הולכי על שתיים ולהולכי על ארבע. יש במקום אפילו מִתְקנים מיוחדים לשקיות איסוף צואת כלבים, שלטים המבקשים לאסוף את הצואה ומזהירים מפני ענישה חמורה. עובדי העירייה מתחזקים היטב את המקום, דואגים לשטוף מדי פעם את המדרכה, למלא את המתקנים בשקיות קקי ולרוקן את פחי האשפה.
באמת מקום יפה.
פריז או ברלין או מטונף…
בשעות אחר הצהריים של ערבי האביב, הקיץ והסתיו החמימים, מתמלאת השדרה בעוברי אורח המטיילים להנאתם ונהנים מהבריזה הנעימה המגיעה מהים ומהשמש השוקעת המטילה צללים ארוכים וצובעת את המקום בזהוב ארגמני. קשישים יושבים בשלווה על הספסלים, זוגות צעירים עם עגלות תינוקות מטיילים לאיטם, זאטוטים צוהלים מהחופש לרכוב על אופניהם באין מפריע, מטפחי כושר גופני רצים בשולי המדרכה ובעלי כלבים הקשורים לרוב ברצועה לאחד או יותר מבעלי החיים החביבים הללו. כל אלה הופכים את המקום לפנינה עירונית של ממש.
למביט מן הצד קל לחשוב שהוא נמצא לא פחות מאשר בשדרה מרכזית של פריז או של ברלין, אלמלא מפגע קטן, מסריח ודוחה המפוזר לאורך השדרה הנאה והמטופחת הזאת – צואת כלבים.
מחובתם להוציא שקית קקי מהכיס ולכרוע ברך
כשאני מדלג מעל ערמות הגללים המכערות את השדרה היפה שלנו ומקלקלות את האווירה, אינני יכול להימנע מלשאול את עצמי: מה עובר בראשם של אותם אנשים היוצאים לטייל עם בעל החיים האהוב עליהם ונמנעים מלאסוף את צואתו? הם הרי מוציאים את כלבם כדי שיוכל להתאוורר, להתבשם מריחות הרחוב וכדי שיוכל לסמן טריטוריה באמצעות הטלת מימיו, על פי הצו הגנטי הטבוע בו, אבל מה חייבים אנשים הגונים ושומרי חוק לעשות במקרה וכלבם חירבן?
חרף הקושי הכרוך בפעולה זו, מחובתם להוציא שקית קקי מהכיס, לכרוע ברך, לאסוף את מורשת כלבם האהוב ולהשליכה אל פח האשפה הקרוב. יהיה מי שיגיד, אולי שכחו להביא שקית קקי? כדי לתת מענה למקרה מהסוג הזה, טרחה העירייה והתקינה לאורך השדרה תיבות המכילות שקיות קקי.
סימפטום האגואיסטים
כמות הצואה "המקשטת" את השדרה ואת רחובות עירנו היפה, מעידה שמחסור בשקיות, איננה הבעיה האמיתית. מדובר בסימפטום המשקף תופעה הרבה יותר עמוקה, המעידה על היותם של לא מעט ישראלים, פשוט אגואיסטים, המרוכזים כתינוקות בעצמם ובצרכיהם, ללא שמץ של התחשבות בזולתם. הם/ן יודעים/ות שזיהום השטח הציבורי יפגע בשכניהם אבל מה אכפת להם כל עוד אינם נפגעים אישית?
אם כלבם של אותם אגואיסטים היה מחרבן להם באמצע סלון ביתם, אין ספק שהיו ממהרים לאסוף את הצואה ולמרק היטב את המקום, אבל הרחוב איננו סלון ביתם, מבחינתם הוא סתם מרחב שבו מסתובבים אנשים זרים.
הדימיון להתנהגויות מכוערות נוספות
השארת צואת כלבים ברשות הרבים דומה להתנהגויות מכוערות נוספות, כגון השמעת מוזיקה בדציבלים מוגזמים, העמדת רכב על המדרכה באופן המסכן ומפריע להולכי הרגל, השלכת גרוטאות, אשפה וסתם שאריות מזון מחוץ לפחי האשפה, ההופכת את רחובותינו לביב שופכין, ועוד מרעין בישין שכולנו חווים ביומיום.
תרבות אי ציות לחוק
אין חדש בעובדה שכל אדם באשר הוא, פועל בראש ובראשונה על פי האינטרסים האישיים שלו, מה אם כן ההבדל בין הישראלי לבין הסקנדינבי, הצרפתי, האנגלי או האמריקאי?
זה די ברור: בתרבות אי ציות לחוק!
ישראלים רבים חשים שזה ממש בסדר "לעגל פינות", החוק במקרים רבים מבחינתם הוא המלצה בלבד וכי מי שמציית לחוק הוא סתם פראייר.
התובנה הזאת היא תולדה ברורה של שני גורמים עיקריים:
הגורם הראשון הוא החינוך שמקנים בבתי הספר ובבית:
לא נעשה מאמץ של ממש להחדיר לתודעתו של כל ילד בישראל שהתחשבות בזולת וכיבוד המרחב הציבורי, פרט להיותם הומאניים וסולידאריים, בסופו של דבר הם מיועדים לשרת אותו ואת הקרובים אליו. חוסר ההתחשבות באחר, פוגעת בכולם. ברבים מהבתים בישראל המוטו החינוכי הוא: קודם כל תדאג לעצמך!
הגורם השני הוא אכיפת החוקים הקיימים:
יש בישראל לא מעט חוקים האמורים להגן על המרחב הציבורי מפני פורעי חוק ובריונים, אבל כל אחד מאיתנו יודע שההסתברות ששוטר או פקח עירוני יקנוס את פורע החוק או יעמידו לדין, שואפת לאפס.
הבחירות לרשות המקומית בפתח
זו המציאות בישראל וכל בר דעת החי כאן, צריך לשאוף לשנות אותה כדי להפוך את חיינו לנעימים ויפים יותר.
איך עושים את זה? לא מסובך:
ביום פקודה, יום הבחירות לרשויות המקומיות, מחליטים במי לבחור על בסיס מידע ועל פי השכל הישר, ולא על פי הרגש או השיוך השבטי. גם בימים רגילים על האזרח להישאר מעורב ופעיל כדי לדרבן את נבחרי הציבור לפעול לטובת הציבור.
לסיכום: זהו תפקידה של המדינה ושל הרשות המקומית, אבל נדמה שבגלל המצב הבטחוני הרגיש בישראל, העניין הזה השתבש. הגיע הזמן לשנות.
תודה ציפי.
המאמר נכתב לפני מספר שבועות. אני ממשיך לטייל במקום מדי יום ושום דבר לא השתנה. להיפך, יש הרגשה שאפילו החמיר. לצערנו הרב, פני הדור כפני צואת הכלבים על המדרכות.
שבת שלום.
כתבה מעולה, מדוייקת ומצערת …. הכל מתחיל ונגמר בחינוך, בהתחשבות בזולת…. כמה עצוב שזה המצב….
מביקורה של אמבר הרד בארץ הקודש.
אין אפס שחייבים לאכוף !
אבל אם מדברים על פריס לאורך כול השדרות עם הטיילת במרכז הכביש מסריחה מקקי של כלבים . ספסלים מתקני משחק לילדים
הכול יפה אבל הריח נוראי !
מזמן לא בקרתי בפריז 🙂
רחוב של קקי בחיפה – זה רחוב ברל כצנלסון.
קקי וריח שתן -תכונות מיוחדות של הרחוב ליד בנינים החדשים של פרויקט פרשקובסקי.
גם בחניונים תת קרקעים של בנינים -אותו דבר.
קקי ושתן לא רק ברחוב. גם בכניסות של בנינים חדשים.
ובעלי כלבים מגיבים בבריונות וצעקות אם נעיז לבקש לנקות.
אין ברירה לשתוק ולצלם בוידאו ולישלוח לאכיפה !
תבקשו מס פניה ותעכבו !
סתם זה לא יעזור . אין אכיפה רק פקח יכול לעשות זאת והם רק יונקים משכורות ובעיקר לא כול כך דוברי עיברית רהוטה .
איש יהודי בשושן הבירה – כן בוא נמסחר גם את מעט הגינות ושטחי הציבור ונגבה כסף על היכולת ללכת בשביל מצורף עם כמה עצים ושיחים. באמת נו. הציבור מוזמן לטייל תמורת דמי כניסה – ולמי שאין שלא יהיו פארקים. נדמה לי שהפרטה כזו יכולה לייצר את שכונות הפשע המפורסמות בעולם. העשירים עם גינות, והעניים מטפסים על החומות לגנוב רכוש.
מספיק לדחוף לנו ידיים לכיסים, משלמים מספיק ארנונה. שהעיריות בקריות יוציאו את העובדים שלהן לפקח ולנקות שטחי ציבור ופארקים.
אני אוהב ליברטריינים שחושבים שהכל צריך להיות בתשלום ביוזמה פרטית ואז העולם יהיה מקום מקסים. סביר להניח שאתם הייתם עדיין משלמים את חצי מליון ש' דמי הלימוד שלכם מהתואר ואז היינו רואים כמה אתם מאוהבים ביוזמה פרטית בלבד.
איפה זה רחוב או שדרת קקל בקרית חיים?
בקרית חיים מזרחית. תכנסי לגוגל מפות ותגלי.
תודה.
מר יוסי ברגר, הלא הוא כותב טור הדעה הנ"ל, הביא לפנינו דוגמה מובהקת של "מוצר ציבורי" שחכמי תורת הכלכלה מקפידים להעביר בהרצאותיהם מדי שנה ושנה. דוגמאות נוספות של מוצרים ציבוריים כוללות מערכת החינוך ותחבורה ציבורית, בציון ההבדל הזעיר שגללי צואה אינם נמצאים לרוב בבתי ספר או באוטובוסים.
הבעיה המרכזית במוצרים ציבוריים היא ניצול יתר ע"י התושבים. במקרה שעסקינן, מספר תושבים מנצלים את השדרה כמקום אחסון של קקי בניגוד לכוונת ראשות העיר, מתכנניה, ותושביה. היות וניצול יתר של מוצרים ציבוריים הוא טבוע באדם, טבע שקיים בכל אדם הרף מוצאו או מקום מגוריו, אל לנו להאשים את בעלי הכלבים אלא להאשים את אלו שדמיינו בעיני רוחם שפה, בשדרה זו, לא תנוח ולא תונח צואת כלבים על אף הניסיון של שבעים שנה הוכיח בעליל רק ההיפך.
אם העירייה באמת רוצה להקים שטח מיועד להולכי רגל, רוכבי אופניים, ומתרגלי יוגה, היא צריכה להוציא מכרז כאשר הזכיין מתחייב למסור מוצר פרטי שכזה. הציבור מוזמן לטייל בשטח תמורת דמי כניסה. הזכיין ידאג לא רק שגללי צואה לא יהיו בנמצא אלא שכלבים לא יורשו להיכנס. אין אפליה בפתרון זה, כי בעלי הכלבים אינם נדרשים להשתתף במימון המתקן.
ולו היינו מבטלים מוצרים ציבוריים אחרים, כמה סכסוכים היו מפרידים בינינו כקליפת השום?
כולכם מדברים לקיר, לצערי. אני גר באיזור הכרמל, התופעה הזו מוכרת כאן לפחות 30 שנה. יש כאן מדרכות וערוגות ציבוריות שמכוסות בערימות מ ט ו ר פ ו ת של גללי כלבים הצטברות של שבועות וחודשים. פקחים מגיעים אולי פעם בחצי שנה לכמה שעות ונותנים קנס אחד לאיזו גברת מבוגרת. זה העם וזו המדינה שלכם. הסולידריות של פעם נגמרה לפני יותר משנות דור. כיום כולנו אדישים, עייפים מאחורי דלתותינו. אני זוכר את הבניינים המטופחים והאחידים עד סוף שנות ה80. היתה תרבות והיה סדר ורצון של כולם למרחב ציבורי נעים. לא חוצלארץ, אבל היה. מאז הכל מתדרדר. רואים את זה בהכל. לא רק בלכלוך. עבירות בניה למכביר, כל קומה בבניין עם צבע אחר וחלונות שונים וטונה של צינורות ביוב מרושלים יוצאים מכל דירה במיקום שונה. הכל מאולתר וחסר צורה. חצרות מוזנחות. גם בשכונות טובות כי כל זה באמת כבר לא מענין אף אחד. כולם הפכו נרקסיסטים ואטומים לזולת וזה נתפס כחיובי ולגיטימי היום. השתלטות על גינות משותפות של דיירי קרקע. תשתיות מזעזעות. למשל את החניות בשד' הנשיא לא תיקנו כבר 30 שנה מאז שהרחיבו את הכביש ואי אפשר לחנות בלי לעלות על אבני ריצוף מתפוררות. לכו לגן שמואל ותראו גם שם דשא הרוס עם ערימות של גללים כולל ליד מתקני המשחקים של הילדים. פשוט גועל אחד גדול. לא זוכר שבערים גדולות אחרות ראיתי כאלה דברים. בעיה גם שחיפאים זה העם הכי אדיש ועייף שאני מכיר. אני בעצמי תליתי עשרות שלטים ברחבי השכונות שמבקשים לאסוף אחרי הכלבים. זה עזר מעט מאד לזמן קצר. זה בגלל שאין פה חוק ואכפתיות לא מצד התושבים ולא מצד העיריה. עוד תופעה מרגיזה בעלי כלבים מסוכנים שמסתובבים איתם ללא רצועה וזמם וצוחקים לי בפנים כשאני מעיר להם, במקרה הטוב ולפעמים גם מאיימים ותוקפים. אפשר לדבר על זה עד מחר, אין אכפתיות וסולידריות בחברה שלנו וגם אין אכיפה וזה לא יעזור ולא ישתנה לדעתי אלא רק יחמיר.
אגב במקןמות מסויימים בארץ יש לרשויות דגימת dna של כלבים עם רישיון וניתן לשייך גללים לכלב ולקנוס בעלים בהתאם. אני לא מצפה שזה יקרה בחיפה המנומנמת, העייפה וחסרת המשילות. את המשילות תרגישו כשתבקשו הנחה שמגיעה לכם בארנונה הכי גבוהה בארץ. נחת זרועם מורגשת היטב בעיקר שם.
יפה כתבת.
…וניסית פעם להאיר לבעל הכלב? במקרה הטוב התגובה היתה "אוי, לא שמתי לב", במקרה הפחות טוב " יאללה, יאללה, מי אתה שתגיד לי מה לעשות!"
(ולא נדבר על שפת הגוף ותנועות הידיים)
אז לגמרי מסכים עם רוב הכותבים: חינוך, תרבות, סובלנות!
ואירופה לא נהיה בסמן הקרוב.
תודה. 🙂
הייתי שבוע בעיר אירופאית שאנחנו רוצים להידמות לה לא ראיתי גללי כלבים וראיתי אלפי כלבים ובעלים בפארקים.
באותה עיר נסענו במטרו ואוטובוס עשרות פעמים וכולם שמרו על שקט למרות שהיה לפעמים עומס וצפיפות והפעם היחידה ששמעתי אנשים ונהג צועקים ברכבת ובאוטובוס היה בקו האוטובוס מתחנת חוף הכרמל חזרה הביתה.
אני באמת חושב שכל מערכת החינוך אצלנו ירדה מהפסים גם סמכות הורית וחינוך לנימוס והתחשבות בזולת.
במסעדה עם עשרות ילדים בחו"ל אף ילד לא שולף סלולרי ומשחק בלי אוזניות עם פיצוצים וזה הדבר הראשון שראינו כאן
במסעדה בחוף. כמובן שההורים לא יעירו לו שזה מפריע לכל השולחנות ליד.
מעבר לטרור ההתנהגות ג'ונגל הזו זה הדבר שפשוט חובה לשנות במדינה ובבתים ובבתי הספר.
הילדים הישראלים שצועקים ומתפרעים הם היחידים ששומעים בפארקים ומוזיאונים בחו"ל. ומשם כל ההתנהגות הנאנדרטלית של הורים וילדים שמדברים כאן בצעקות אחד מול השני באפס סמכות הורית. קרינג' כל פעם מחדש.
צודק בהחלט, הכל מתחיל בחינוך ובגיל צעיר וזה תקף לגבי ה כ ו ל, כל הבעיות הקיימות בישראלים נובעות מחוסר בחינוך או מחינוך לקוי.
חברים נחמדים הכתבה מדויקת ביותר מאד מרגיז אבל אל תשכחו שאנחנו אלופים בניתוח הצליח אך החולה מת
דווקא טיילתי במוצקין והתופעה שם הרבה פחות חמורה…אז לא בהכרח החולה צריך למות אחרי הניתוח.
תודה על התגובה.
כתבה נכונה, צריכה גם להיות עניינית יותר. אדם שלא אוסף אחרי כלבו יחשב כמי שעשה את צרכיו על המדרכה בעצמו,
וכך צריך למצות איתו את הדין. קנס גדול (גדול מאד, כזה שיכאב) והזמנה לבית משפט.
לא פחות מכך, אולי יותר.
האנשים שלא אוספים מקלקלים לנו את המציאות היומיומית, מזהמים את המקומות הציבוריים וגורמים לבעיה תבראותית.
אם ילד קטן דורך על צואת כלבים, בקלות היא יכולה להגיע מהסולייה לפה, עיניים או לאף שלו. אם אדם מבוגר דורך על צואה היום שלו משתבש לחלוטין.
יש פה פגיעה ממש רצינית בציבור והקנסות ניתנים למי שחונה באדום לבן בגלל מצוקת חניה.
מה זה קשור למצב הביטחוני? זה חוסר תרבות מובנה.
המצב הבטחוני הוא עלה התאנה שהפוליטיקאים בישראל משתמשים בו כדי להתחמק מחובתם הבסיסית: טיפול בבעיות היומיומיות שמעצבות את חיינו, ובראשם ההשקעה בחינוך ברמה גבוהה, בחינוך לאזרחות טובה ולסולידריות חברתית מצד אחד, ולאכיפת החוק, קלה כחמורה, מצד שני.
המצב הביטחוני הוא עלה התאנה שהפוליטיקאים בישראל משתמשים בו כדי להתחמק מחובתם הבסיסית: טיפול בבעיות היומיומיות שמעצבות את חיינו, ובראשם ההשקעה בחינוך ברמה גבוהה, בחינוך לאזרחות טובה ולסולידריות חברתית מצד אחד, ולאכיפת החוק, קלה כחמורה, מצד שני.
ובאשר לתליית האשם בתרבות המודרנית, יש מדינות מודרניות רבות שהאזרחים מתחשבים האחד בשני, למרות שיש להם את כל "המרעין הבישין" שציינת. שילוב של חינוך ואכיפה יצמצם מאוד את התופעה הזאת.
[תודה.
ויש שיגידו שחוקים נועדו כדי להפר אותם .
אתם עם ישראל שבחר להיות בסטאייל אמריקקי ,, הנה תופעות הלוואי "קקי" .
ההורים לא אשמים בהתנהגות ילדיהם מעל גיל 6 וזהו .
השאר זה כבר עניין של חבר'ה מתירנית יתר על המידה אשר הרשתה "לכל פצפון להחזיק אייפון" .
זאת חבר'ה מתירנית שהפסיקה את חוקי אבא אמא ומשמעת סבא סבתא ומונעת מההורים לחנך בשביל להדריך דרכם של ילדים טועים .
זאת חברה מתירנית שהרשתה לילדים להיות עם פלאפון בכל מקום ולצלם כל דבר שלימדו אותם המבוגרים ,,, מכות ברחוב , זקן מסכן שנראה לא הכי טוב , וגופות של רצח ולצחוק מזה .
זאת חברה שלפני רגע הציצה לחברה משוגעים שבחרו להיות באח הגדול ולהיות מנובלים יותר מקודמיהם בתפקיד .
זאת חברה שגדלה להיות כשיש להם הכול )לעומתנו דור 70( ומרגישים שאין להם כלום ועצבנים על העולם .
ויש עוד פסיכולוגיה אדירה לכל מה שקורה .
אבל הכי מתמצת את הכול "אם בארזים נשרפה השלהבת , איזובי הקיר הורסים את החומות" .
מה יעשו ילדים ובני נוער שגדלים לראות חבר כנסת גנב שנכנס בית סוהר , משתחרר וחוזר להנהיג כנסת שלמה ? מה יגיד נער שגדל לקרוא כל יום עיתון חינמי שמחולק בכניסה לבית ספר ושם מספרים לו שקרים שלימים הופכים אמת ומציאות ?! .
כל טוב לכם מחזיקי כלבים שקמים ב4 בבוקר כדי להשאיר את הקקי בגינה של השכן ובמרכזו של רחוב ותדעו ,,,, שכשתזדקנו תתבגרו ותבנו לכם בית כבטחון לשאר החיים ,,, תצטרכו הרבה יותר מזה כדי "לחיות בשקט" (מה ששנוא עלייך , אל תעשה לחברך) בייי
שהולכים עם הכלב/ה וקושרים לרצועה שקית ניילון כאילו הם אזרחים אכפתים ואז שהכלב עושה את שלו הם כזה מסתכלים לצדדים ואם רואים שאין איש בסביבה הם ממשיכים ולא אוספים את הצואה,או כאלה שנעמדים עם הנייד ומדברים לעצמם ואז כאילו לא הבחינו שהכלב השאיר צואה.חושבים שהם חכמולוגים.לדעתי זה גם פספוס של העירייה ,אפשר להעסיק פקחים סמויים אפשר לתפוס המון כאלה כל יום ולעשות ים של כסף מהקנסות.ובעיקר להרתיע
הסתובבתי היום בקרית מוצקין. המצב שם נראה יותר טוב. יודעי דבר סיפרו לי שהעריה מפקחת באמצעות מצלמות ורמקולים בנוסף לפקחים. במוצקים יש בדיוק את אותם האזרחים שיש בחיפה. המסקנה, אכיפה, אכיפה, אכיפה. זאת התשובה המידית.
תודה על התגובה.
לדאבוני הרב נתקלתי במצב כזה ולא סתם נתקלתי אלא ממש ממש.
לא שמתי לב ודרכתי על מציאה (יציאה) כזאת של כלב. הייתי עם סנדלים וכל הרגל התלכלכה. להגיד את האמת מרוב הלם לא יכולתי להוצ יא הגה. ואיך אפשר להכנס למכונית עם רגל כזאת? עטפתי בשקית נייליון ונסענו הביתה.
החוויה היתה טראומטית ממש. ולאותו אזרח בעל הכלב אני כותבת אדוני או גברתי. צר לי לכתוב לך שאתה או את ממש טיפוסים מגעילים.
תיאור שממחיש את הנזק שהתופעה גורמת בנוסף לכיעור ולריחות. תודה.
כתבה מעניינת , לדעתי זהו דיווח אמין ידידי .יש לפנות את הצואה ולא להשאירה על המדרכה. לילה טוב וחג שמח
נכון.
חוסר האכפתיות של אנשים מחוץ לדלת אמות ביתם.
מספיק לראות את הטינופת והפסולת בגינות של בתים משותפים.
את חוסר האכפתיות כשאין גישה נוחה לבניין להולכי רגל כי "רוצים עוד חניה".
תרבות הישראלי המכוער והמנוכר ולכן גם מכוער ומנוכר כלפי הסביבה הציבורית.
הנקיון לא משנה לו כל עוד הוא נהנה "מישהו אחר ינקה אחריו" זו המנטליות בפארקים.
בעלי כלבים שמשתינים ומחרבנים – נו מה לעשות בעלי חיים. חזירים – נו מה לעשות חזירים.
כל דבר אצלם מקבל את התשובה "לא נורא, זה דווקא חמוד". "קצת קקי, זה דווקא חמוד". "קצת חזירי ענק, זה חמוד"
אנשים אגואיסטיים שכולנו מכירים כמוהם ונאלצים לסבול אותם. יוצרים מטרדי זיהום, רעש, משקרים, מקניטים,
עושים עצמם שה תמים – מה זה הקקי של הכלב שלי? אויש, באמת לא שמתי לב. מה הפסנתר מרעיש? אויש אבל זה מוזיקה חמודה. מה הרכב שלי חוסם את היכולת לעבור עם עגלת ילדים? אויש, אז תרימי אותה על הידיים. מה המרפסת לי עם המנגל עושה עשן בכל הבניין? נו אבל הילדים רעבים. מה משחקי כדור שמפוצצים את קיר הבניין ברעש מהדהד זה מפריע? אבל הילדים רוצים קצת לשחק.
וכך הלאה. אלו הם הישראלים.
תודה על התגובה. נקווה שהמצב ישתנה לטובת כולנו.