חזון הספורט העירוני של חיפה ושיתוף אגודות הספורט • דעה • רועי שווץ

(מאת: רועי שווץ, מנכ"ל אגודת מכבי חיפה)

לפני כניסת כיפור ישבתי לשיחה עם אתלט העבר והמאמן בהווה, רוגל נחום. נחום היה אלוף ישראל בשלושה ממקצועות הקפיצה. קפיצה לגובה, קפיצה לרוחק וקפיצה משולשת. הוא החזיק בו זמנית בשיאי ישראל בשלושת המקצועות האלו, הוא מחזיק בשיא ישראל לקפיצה משולשת עד היום והחזיק את שיא ישראל בקפיצה למרחק 20 שנה עד שיוחאי הלוי זינק למרחק של 7.99 ושבר את שיאו של נחום.

אין ספק שנחום שייצג את ישראל באולימפיאדת סידני 2000 הוא אחד הספורטאים הגדולים שידעה מדינת ישראל, הפגישה הייתה בנושא מקצועי אבל היא גלשה לענייני הספורט והעיר חיפה…

פעם… חיפה היתה עיר של ספורט

נחום סיפר לי כי כשהיה אתלט, העיר היחידה שהוא היה מסתובב בה ואנשים זיהו אותו ברחוב היתה חיפה. "חיפה היתה עיר של ספורט, כולם יודעים זאת" אמר לי נחום.

אבל משהו קרה לעיר במרוצת השנים… משהו השתנה. אם בעבר היינו רוכשים את אחד מהמקומונים (ותמיד מתחילים לקרוא את העיתון מהסוף וזאת על מנת לקרוא את מדור הספורט…), היום בחלקם מדור הספורט כבר לא קיים ואם יש ספורט, אז יש שם בעיקר כדורגל ומעט כדורסל, מה קרה לשלל המקצועות שהיו מפורסמים על דפי העיתונות המקומית כל שבוע? (קישור למדור הספורט של חי פה).

בעבר, כל הישג זכה לכותרת וכל ספורטאי שהצליח בכל ענף זכה לכבוד ברחוב החיפאי, חיפה בהחלט היתה עיר של ספורט כפי שאמר לי נחום.

1. לפני הכול צריך את הספורטאי

בשביל לקדם ספורט מקצועי, באופן רציני, צריך כמה משתנים. לעיתים, אפשר להגיע להישגים גם כשאין אותם, אבל זה בדרך כלל בגדר נס.

לפני הכל צריך את הספורטאי, כישרון הוא מרכיב חשוב, אבל התמדה ונחישות הן תכונות חשובות יותר, על מנת להתפתח כספורטאי מקצועי. להיות ספורטאי ולהגיע להישגים, זהו תהליך המלווה בעבודה קשה, הקרבה ואף ויתור על דברים מסוימים, אותם חווה מתבגר שלא עוסק בספורט. כך לדוגמא, הג'ודאית ענבל שמש, זוכת מדלית הזהב בגראנד סלאם טביליסי, שהתקיים לפני כחודשיים, מתאמנת מעל 14 יחידות אימון בשבוע וזה עוד לפני שסופרים את אימוני חדר הכושר בין אימון לאימון.

2. מאמן טוב ומקצועי

הדבר השני שנדרש, כדי להתקדם בספורט התחרותי, הוא המאמן.
מאמן טוב, מקצועי, שחוקר ולומד, יכול להוביל את הספורטאי לקצה גבול היכולת שלו ולעזור לו להתקדם ולשפר את שיאיו האישיים, לאורך הקריירה הספורטיבית.

3. מתקני ספורט

הדבר השלישי אשר נדרש הוא מתקנים, שהרי קבוצת כדורגל לא יכולה להתאמן בלי מגרש וקבוצת כדורסל לא יכולה בלי אולם… חוסר המתקנים בולט בכל הארץ, אבל בחיפה הוא בולט במיוחד.

העירייה הקודמת לא השכילה לבנות מספיק אולמות ומגרשי ספורט והעירייה הנוכחית המשיכה בדרכה, או לפחות לא הצליחה לממש את החזון של קבוצות הספורט העירוניות. כך, לא נבנו אולמות, מסלולים ומתקנים. קבוצות ספורט רבות מוצאות את עצמן בלי מתקן להתאמן בו.

4. תרבות ספורט עירונית

הדבר הרביעי הנדרש, כדי לפתח ספורט מקצועי, הוא "תרבות ספורט". ספורט חובבני מזין את הספורט ההישגי ולכן ככל שרבים הם האנשים שיעסקו בספורט חובבכני, כך יותר ויותר ספורטאים יתאמנו במסגרות מקצועיות. ככל שהציבור הרחב ירגיש ויחווה את הספורט, חשיבותו ויתרונותיו, כך, בסופו של יום, יהיו יותר ספורטאים תחרותיים ובעקבות כך, יהיו גם הישגים.

מה עושים לקידום הספורט בעיר?

תרבות הספורט וחינוך לספורט צריכים להיות במסגרת של פרויקט לאומי.
למדינת ישראל יש מספר רב של פרויקטים, אותם היא מבצעת דרך הרשויות המקומיות. מלבד המסגרת הלאומית יש גם מסגרות מקומיות וכך, לרשויות המקומיות השונות יש פרויקטים משלהן אך אין סטנדרט קבוע לקידום ספורט בעיר. היות שכך, שהעירייה יכולה לבחור האם לבצע או לא לבצע פרויקטים ולקדם את הספורט בעיר.

בחיפה, העיר השלישית בגודלה במדינה, תרבות הספורט שהייתה, הולכת ונעלמת עם הזמן, אז מה עושים בשביל לקדם את הספורט?

ספורט בבתי ספר – שיעורי החינוך גופני בבתי הספר מוגבלים, לחלק ניכר מבתי הספר אין מתקנים ראויים לקיום שיעורי חינוך גופני ובוודאות אין זמן מספיק, הספורט בבתי הספר תלוי מאוד במשרד החינוך ובעיקר במנהלת בית הספר- אך לעירייה יש מספיק כלים ושליטה בתוכן של בתי הספר בשביל להשפיע, בשביל זה חשוב שתהיה רשות ספורט מקצועית ומחלקת חינוך שידעו לתקשר ביניהן ולבנות תוכנית לקידום הספורט בבתי הספר.
להכניס את ענפי הספורט לבית הספר

יש לחשוף את הילדים לספורט, בגיל צעיר

לדעתי, הדבר החשוב ביותר הוא להכניס את ענפי הספורט השונים לבתי הספר, לחשוף את הילדים כך שכל אחד בסוף יתחבר לתחום שיאהב. אילו ישבתי אני על כיסא מקבלי ההחלטות, הייתי דורש שבכל בית ספר יהיו פעולות ספורט רבות יותר.

כבר מגילאים צעירים, בבית הספר היסודי, יש לבנות ענף יסוד לבחירה ועוד ענפים נוספים שיתחלפו כל השנה. כך, למשל, חשוב שכל ילד יתאמן באתלטיקה, שהינה הבסיס לכל ענפי הספורט. בנוסף, בכל רבעון, יש להציע לילד ענף אחד לבחירה, כגון כדור עף, ראגבי, כדוריד, סיוף ועוד… זאת כמובן דוגמא קטנה מבין עשרות הענפים שבתי הספר יכולים לבחור לפי התוכנית עד גיל חטיבת הביניים. בכל כל מספר חודשים צריך להחליף בין הענפים, על מנת שהילד יחווה ויראה לאיזה ענף ספורט הוא יותר מתחבר.

ספורט בקרב בני נוער

בגיל מבוגר יותר, הילד, אשר בינתיים כבר הפך לנער, יבחר ענף ספורט עיקרי ואז יתמקד ויתמקצע בענף הספורט שבחר. השלב הבא הוא לבנות נבחרות בית-ספריות במספר ענפים ולא רק בכדורסל כדורגל או אתלטיקה.

נבחרות בית הספר יתחרו ביניהן וכך תיווצר תחרות בריאה וגם מוטיבציה בקרב בני נוער ספורטאים – להוביל את בית הספר לניצחון.
כל זה מלווה בהגדלת שעות החינוך הגופני והתאמת התכנים לאותם ענפי ספורט שנבחרו בבית הספר, כאשר מטרת העל היא להפוך את הספורט לחשוב ואטרקטיבי מגיל צעיר.

מתקני ספורט

במקביל לפעילויות בבתי הספר, הרשות המקומית חייבת לתחזק ולהוסיף מתקנים, ברחבי העיר. בית הספר חוגים נפתח לפני מספר שנים ללא אולם ספורט, דבר שלדעתי ניתן להגדיר כשערורייה!

כל בית ספר חייב אולם ומתקני ספורט נוספים. עדיף לבנות אולמות גדולים וראויים לאירוח משחקים במסגרת ליגת בתי הספר. בנוסף, העירייה חייבת לפתוח אולמות ומגרשים נוספים ברחבי העיר, שאינם תלויים בבתי הספר, כגון האולם המתוכנן בנאות פרס.

המצב, כפי שהוא כיום, כאשר אין מספיק שעות אימון וקבוצות רבות מוצאות את עצמן בלי מתקן להתאמן בו – מחייב פתרון. העירייה צריכה גם לתחזק את המתקנים הקיימים, להוסיף שעות פעילות ולקדם תחרויות שונות בעיר, אשר יעודדו את המודעות לספורט.

אירועי ספורט

אירוע הספורט הגדול האחרון שהיה בעיר (להוציא את משחקי מכבי חיפה כדורגל בליגת האלופות) היה מכביית הנוער.

במשחקי המכביה התוודענו לעובדה שהציבור לא היה מחובר לאירועים אלה, שהם לא בסדר גודל של מכבי חיפה נגד פריז סאן ז'רמן בכדורגל. תושבי העיר כמעט ולא הרגישו את אירועי המכבייה הגדולים שהיו בחיפה. הנושא כמעט שלא פורסם בכלי התקשורת המקומיים והציבור כמעט שלא הגיע למגרשים.

בכדי להנחיל תרבות ספורט עירונית, יש לקיים הרבה יותר אירועים גדולים ולתקשר אותם ודווקא בדגש למישור החובבני או החצי מקצועי – מירוץ חיפה, כדוגמה מצויינת לספורט עממי, חייב לחזור!
כאן המקום להדגיש את הפער בין חיפה לישובים הקטנים הסובבים אותה: בעיר הקטנה נשר (אשר מונה כמחצית מתושבי נווה שאנן) ולמועצה המקומית עוספייה, היה מרוץ גדול השנה.

חיפה, שהיא העיר השלישי בגודלה בישראל (עדיין), חייבת מרתון עירוני. גם מרוץ המדרגות שמאוד מסמל את העיר חייב לדעתי לחזור אבל חייבים לייצר גם תחרויות נוספות גדולות ובעלות הד תקשורתי, אירועי הספורט חשובים ובשילוב עם חיזוק תרבות הספורט דרך בתי הספר הן מתכון מנצח לקידום הספורט בעיר והחזרתה של חיפה להיות מעצמת ספורט.

קידום אגודות הספורט המקומיות

יאמר לזכות העירייה הנוכחית כי תקציב תמיכות הספורט גדל בקדנציה של קליש, בצורה משמעותית. התשלומים עבור המתקנים גדלו גם הם. אגודות הספורט מקבלות יותר כסף משנים קודמות.

דבר נוסף וחשוב שעשתה העירייה הוא לתת מענקי הצלחה אישיים לספורטאים המקומיים, עבור השיגים כמו אליפות ישראל או הצלחות בתחרויות בעולם.

למרות זאת, עיריית חיפה לא מנצלת מספיק את היכולות של אגודות הספורט. ניתן לראות זאת בהיעדר הפקת אירועים משותפים, אי-ניצול כוח האדם המקצועי שיש באגודות והידע הרב שיש למאמנים, אשר יכול להיות נכס גדול לעיר חיפה.

שיתוף אגודות הספורט בפעילות החינוכית

לעיתים רחוקות עיריית חיפה מבקשת מאיתנו (מכבי חיפה) לשלוח ספורטאי הישגי להרצאות במסגרת בית ספר בעיר. כשזה כבר קורה, זה נוחל הצלחה מסחררת, אבל לצערי זה לא מספיק.

כניסה של אגודות ספורט לפעילויות בבתי הספר, יד ביד עם העירייה, יכולה לקדם את הספורט בצורה משמעותית. גם בניית פרויקטים משותפים, פעילויות ספורט לקהילה ופעילויות ספורט לאוכלוסיות מיוחדות, הן קלות לתפעול לאגודות, בהשוואה לתפעול שכזה במערכת העירונית.

ולכן, רשות הספורט העירונית תשכיל אם תנצל את האגודות יותר, במקרה כזה, גם האגודות יצטרכו לצאת מהקופסא ולהבין שטובת העיר קודמת וחשוב לחזק את כלל הספורט בעיר ולא רק את מה שבבית שלהם.

בהיכרותי את מרבית מנהלי אגודות הספורט בעיר – כולם יהיו בעד.