במסגרת הכנס הרביעי של מרכז המצוינות LINKS, שהתקיים ב”אולם השקוף” בבית הסטודנט בטכניון בחיפה בתאריך 05.09.2016, התנסו באי הכנס בארוחת חושים במהלכה מתנדבי נגישות ישראל צפון-נ.י.צ. המחישו בדרך חווייתית את התחושות שחווה אדם עם מוגבלות בחיי יום יום: מוגבלות בראיה, מוגבלות פיזית ומוגבלות בשמיעה. המחשת הלקות בראייה נעשתה על ידי הכנסה לאולם ואכילת המנה הראשונה בכיסוי עיניים; המחשת המוגבלות בידיים נעשתה על ידי אכילת המנה העיקרית עם ידיים עטויות בכפפות קשיחות ומנת הקינוח נאכלה באוזניים אטומות עם אוזניות תוך השמעת רעש רקע חזק להמחשת המוגבלות בשמיעה. כל מנה שנאכלה לוותה בסיפור מרגש של אדם עם מוגבלות תואמת, המתנדב בעמותה. חשוב לציין כי זו הפעילות ההסברתית הראשונה של עמותת נגישות ישראל בכותלי הטכניון.
הרשמים היו נפלאים; מרגשים המיוחד דברי מארגנות הכנס מטעם הפקולטה לחינוך מדע וטכנולוגיה בטכניון:
“ברצוננו להודות על החוויה המיוחדת לעמותת נגישות ישראל ולכל האנשים שיצרו את ההזדמנות לחוות ולחשוב על הנגשה: לד”ר רויטל שורץ-סבירסקי וגיורא לב, מנהלי נ.י.צ. ולכל המתנדבים המדהימים שעבדו, עמלו והכינו כל הערב ללא הפסקה (עם חיוך גדול) – רחל שפק רכזת ההסברה של נ.י.צ., רותי הלל, חנה נויהוף, הני כהן, ראובן שפיץ, רעיה גרנק, סמדר גרוסמן-הרוש וליאת מנספלד.
עבורנו, חוקרי חינוך, החוויה הייתה משמעותית וחשובה לאין שיעור. “העולם האקדמי מצוי במשבר זהות. אנחנו צריכים למצוא מחדש את התפקיד שלנו בחברת המידע…במסגרת LINKS, למדתי הרבה דברים… ואחד החשובים שבהם, זה כמה קל לחשוב שהדרך בה דברים נעשים היא הדרך היחידה וההגיונית לעשות אותם. עד כמה שקופות לנו ההחלטות שגורמות לסטנדרטים להיקבע בצורה מסוימת, וכמה קל להתעלם מהעובדה שיש קבוצות שלמות של אנשים שנפגעות על ידי הסטנדרטים הללו. אבל הסטנדרטים לאיך בתים נבנים, איך רמזורים פועלים, איך כיתות מסודרות ומה רוחב השירותים כולן מתקבלות על ידי בני אדם. הן יכולות להתקבל אחרת, בצורה שתקנה נגישות ותקבל את השונה” (מדבריה של פרופ’ אילת ברעם-צברי בפתיחת האירוע).
ארוחת החושים היותה עבורנו הזדמנות מצוינת לחשוב מחדש על הסטנדרטים שאנו משתמשים בהם מבלי לחשוב, כדי לשלב קבוצות שמודרו עד עתה, שלא מתוך זדון, אלא מתוך חוסר מודעות או אכפתיות.
אנו, חברי מרכז המצוינות LINKS, קוראים לכל נשות ואנשי האקדמיה העוסקים במלאכת החינוך להמשיך ולהפיץ את הבשורה ולהעלות את המודעות לנושא, כפי שכתוב במסכת אבות (פרק ב’, משנה ב’): “…יָפֶה תַלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ… וְכָל תּוֹרָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה, סוֹפָהּ בְּטֵלָה…”.
