שנתיים חלפו מאז היום בו נרצח ביריות לאור יום פואד מרעי, בן 27 מחיפה, בפתח הדראגסטור שלו ברחוב אלנבי. שוחחנו עם אמו של מרעי ז"ל, טובה כספי מרעי, שהכאב שלה קשה מנשוא. מאז אותו יום ארור, 12/11/2019, בו נלקחו חייו של בנה, אין לה מנוח ואין לה חיים, והיא רק מתפללת שהצדק יצא לאור בקרוב.
ירי ברחוב אלנבי 12/11/19 (צילום: מד"א) • צפו
כזכור, תיק הרצח של מרעי ז"ל פוענח במהרה וכשבוע לאחר מכן כבר הוגש כתב אישום נגד החשודים, שניהם תושבי העיר חיפה – עסאם אבו שיבאן בן 19 וקטין בן 17.
"הם מקבלים הקלות בזמן שהמשפחה שלי נהרסה"
"הוגשו כתבי אישום כנגד שני נאשמים תושבי העיר, בן 19 והשני קטין בן 17. בשל מגבלות הקורונה, דיונים רבים נדחו ולא כל העדים הספיקו להעיד, על כן טרם ניתנו גזרי דין". מספרת טובה בכאב ומוסיפה: "אני לא מבינה את קלות הדעת שמתרחשת בבית המשפט. נותנים הקלות לנאשמים האלה לצאת לחילופי מעצר בית עם איזוק, הם מקבלים אישורים להשתתף בחתונות קרובי משפחה ולחגוג בחגים, מקבלים אישורי יציאה לטיפולי שיניים, בזמן שהבן שלי לא חווה את כל זה ונמצא קבור מתחת לאדמה. הדבר הזה גורם לנו להרבה בעיות בבית, אנחנו חיים בתסכול, בכאב בחרדות. אנחנו פשוט לא חיים – המשפחה שלי נהרסה.
"זה מעודד אנשים לרצוח"
בתור אמא שאיבדה את הבן שלה ומשתתפת בכל הדיונים, אני רואה יותר מדי הקלות וזה מעודד אחרים להמשיך לרצוח, קל וחומר אם מדובר בקטין. אני ממש מתפלאת מכל ההקלות שנותנים בבתי המשפט. כואב שבזמן שאני מטופלת פסיכיאטרית בעקבות האירוע והכאב שלי קשה מנשוא ומנסה להחזיק את עצמי להמשיך להיות חזקה, אני רואה את הנאשם ברצח בני מקבל הקלות וזאת כי למשפחה שלו יש כסף והם מרשים לעצמם לשכור עורכי דין חזקים שמגישים בקשות לבית המשפט ומקבלים.
"מורידה את הכובע בפני המשטרה"
"אני יכולה להגיד שהמשטרה עשתה את העבודה הטובה ביותר והם עבדו 24/7. משטרת ישראל, בכל אופן במקרה שלי, נתנה את כל כולה ועכשיו הטיפול עבר לבית המשפט. לפי כל מה שאני רואה לא יודעת מה יהיה הסוף ואם הצדק יצא לאור בעניין הבן שלי. הייתי מאוד רוצה שבתי המשפט יחמירו עם הנאשמים ושלא תהיה קלות דעת בכל הקשור למגזר הלא יהודי. אני פוחדת לצאת להסתובב ברחובות בחיפה בגלל שאני פוחדת מכדור תועה שיפגע בי. חייבים לעשות סוף לכל המעשים האלה. חייבים לתת עונש חמור שירתיע. אין יום בלי רציחות. אני חושבת שמערכת המשפט חייבת להעניש כראוי כדי למנוע החזקת נשק ולקיחת החוק לידיים".
חיים בפחד וחרדות
"זה יכול לקרות לכל אחד. אני לא מוכנה לאבד עוד ילד, אני רוצה שהצדק יצא לאור. 'כל העולם ואשתו' יודע מי עשה זאת ורוצים שהצדק יצא לאור. יש לי משפחה, ילדים, נכדים, אני מפחדת על כל אחד ואחד מהם ומפחדת שיקבלו ירייה ושאאבד עוד ילד… חייבים לעשות משהו. שוב, אני מורידה בפני המשטרה את הכובע, אבל אני חושבת שחייבים עזרה מהשב"כ. רק השב"כ יכול לעזור למשטרה, חייבים לעשות תקדים. אם רק אחד ייתפס ע"י השב"כ, כבר אף אחד לא יעז להחזיק נשק יותר. ראיתי קצת כוחות מג"ב פה ושם, אבל זה לא מספיק, כי למרות שהם נמצאים בשטח, עדיין יש רכבים של עבריינים שמסתובבים לידם. המשטרה עושה אבל זה לא מספיק. רק השב"כ יביא פתרון".
מה את מרגישה כאשת פוגשת את הנאשמים בדיונים בבתי המשפט?
"אני נטולת רגש באותו רגע. פשוט מנטרלת את הרגשות שלי ומקפידה להקשיב לכל מילה בדיון כי אני חדורת מטרה לדעת מה נשאל במהלך הדיון ומה עונים. אני רוצה לסמוך על בית המשפט שהצדק יצא לאור. אם אני אתן לעצמי להפעיל את הרגש, אני אתפרץ בבית המשפט והדיון ייפסק. אני רוצה שהכל יסתיים כבר. לכן אני גם לא מביאה את הילדים או את בעלי לדיונים, כי אני לא יודעת אם אוכל לשלוט עליהם".
מה היית מבקשת מהשופטים?
ברגע שמדובר בקטין, השופט לא ממהר לתת גזר דין, אלא אם הוא בטוח ב-99% בהוכחות. אני מקווה שהרכב השופטים הנאמן ייתן החלטה חד משמעית ושהצדק יצא לאור. אם לא, אני אגש לבג"ץ. אני לא אעזוב את זה בשקט כי כולם יודעים שזה הם. אני רוצה להאמין שהצדק יצא לאור, זה מה שאני מבקשת ומתחננת לאלוהים".
מסר להורים של ילדים שמתעסקים בפשע ובעבריינות
"אני מבקשת שכל הורה יעשה בדק בית, אצלו בבית שלו ולעצמו. אם הבן שלו מגיע עם כסף או רכב והאבא והאמא יודעים שהוא לא עובד, שיתחילו לחקור מאיפה הביא את הכסף. לבדוק שהם יודעים עם מי הוא מסתובב, מי החברים שלו ולהתחיל לדבר איתו כדי להחזיר אותו לדרך הנכונה. לאף בן אדם אין זכות לקחת את הנשמה של מישהו אחר. זו עבודה של אלוהים. נשק נועד להרוג ולפצוע, אז כשמחזיקים אותו המטרה ידועה מראש. אם הבן שלכם טעה שישלם וייענש על הטעות שלו, ולא לגייס לו עורכי דין כדי לשחרר אותו. אם הבן שלי היה טועה, שייענש".
כאב שאי אפשר לחיות איתו
"לרוצח אני אומרת: לאדם שרצחת יש משפחה. זה סבל נוראי לכל המשפחה מסביב. אתה רצחת לא רק את הבן שלי. אתה רצחת גם אותי, את בעלי, את הילדים ואת הנכדים. זה פצע שלא מגליד, זה כאב שאי אפשר לחיות איתו.
לפני שהמקרה קרה אצלי היתי רואה אמא ואבא שאיבדו את הבן היתי אומרת לעצמי איזה מסכנים אבל כשזה קרה לי אמרתי איזה שנות אור היתי רחוקה. זה לא רק האמא והאבא, כל המשפחה סובלת בגלל שנלקחים חיים של בן אדם. אם הבן שלי היה חולה ומת היתי אומרת מאלוהים, אם היה מת מתאונת דרכים גם היתי אומרת מאלוהים. אבל שמישהו יחליט לקחת את החיים של הבן שלי לא זה קשה. גידלתי את הילדים שלי ואמרתי עכשיו מתחילה לחיות את החיים לחיות לעצמי עם בעלי אבל ברגע שלקחו את החיים של בני החיים שלי נלקחו אתו אין לי חיים. אני מאוד שהצדק יעשה למטה כאן וגם למעלה".
בתי משפט התדרדרו אין אחריות זלזול של מערכת המשפט הקלות לעברינים השקעה בעבריין הזנחת הקורבנות .צריך לפטר את כל השופטים ולבנות הכל מחדש להתאים את החוקים להקים.מערכת ביקורת על השופטים לקבוע עונשי מינימום.
אני גדלתי בחיפה היום אני לא מעלה בדעתי ללכת לשם בשום פנים ואופן …
ללא ניקמת דם לא תשתחררו כניראה !
או
תידרשו בורר . תוציאו מהרצחים מיליון שקלים ותישרפו אותם !
כך זה שמערכת המשפט בישראל לא הוגנת או אפילו חובבנית וקלת דעת
חייבת להיות עזרה מהציבור הערבי למשטרה ולכל אנשי החוק
נשק לא חוקי לא צריך להיות בשום בית לא לחתונות ולא לרציחות. להלשין למשטרה היכן מוחבא נשק והיכן יש סכסוכי חמולות רק כך ימגרו את הפשעים שם.
כואב הלב על כל בן אדם שנרצח ובוודאי אם הוא חף מפשע. תנחומים מקרב לב למשפחה
לאם ולאב ולמשפחה..משתתפת בצערכם מכל הלב.
נורא ואיום..מה שהולך בעיר שלנו חיפה. אנשים נרצחים לאור יום..אנשים נרצחים כל הזמן..מה קורה לנו? להכניס שב"כ לחיפה..קדימה.. שיעשו סדר..טירוף כאן. ולאן והאב המקסימים אין מילים..משתתפת בצערכם מכל הלב. כואב מאד מה שקרה. רק שלא ייקרה לעוד משפחות. עונש חייב להיות מרתיע.