תובנות מנאומי סוף הקדנציה של ראש העיר חיפה בעיתונות הארצית | פרשנות | ד"ר יריב שגיא

אפשר כבר לעבור לשלב הסיכומים.
הקדנציה של ראש העיר עינת קליש רותם הסתיימה. כעת אנחנו נמצאים במין תקופת ימי ביניים לא סימפטית בה ראש העיר לא תוכל עוד לבצע פעולות משמעותיות עבור העיר, וספק אם היא בכלל תרצה. הרי רוב הזמן נראה היה שהיא יותר מנוהלת מאשר מתנהלת. אם פתאום נופלים על העיר 1,500 מקומות עבודה באינטל, אז זה בזכותה, אבל אם תופעת חזירי הבר מרימה ראש אז התושבים אשמים. אם משרד התחבורה כועס עליה וגורע מהעיר שני מיליארדי שקלים בתקציבי פיתוח אז היא לא אשמה, אבל אם תחלואת הקורונה בעיר יורדת אז זה לגמרי בניצוחה.

ההתנהלות האקראית הזאת תוכל לשרת מהיום דווקא את מועצת השינוי (האופוזיציה). זאת מכיוון שמהיום ואילך כל דבר טוב שיקרה בחיפה ניתן יהיה לזקוף לזכות הקמתה של מועצת השינוי, וכל דבר רע שיתגלה לעיני התושבים יחשב מיד לחלק ממורשתה של ראש העיר הקודמת – עינת קליש רותם.

| סגירת מצלמות ופתיחת שעונים

שתי ישיבות המועצה האחרונות צונזרו ולא הועברו בשידור חי, על ידי עיריית חיפה כפי שנהוג היה לאורך השנים האחרונות (הישיבות שודר על ידי חי פה). די אם נזכיר שבתחילת הקדנציה עוד התגאתה ראש העיר בשקיפות המיוצרת באמצעות השידורים הציבוריים, אבל כנראה שפשוט נגמר לה החשק לדמוקרטיה.

בניגוד להחשכת המסך העירוני, הרי שערוצי היח"צ הממומנים מכספי הציבור כלל אינם עוסקים בהסברים על המתרחש במועצה. כמו ערוץ תעמולה צפון קוריאני גאה, מתמקדת הדוברות העירונית בפרסום יח"צ של תמונות מבוימות היטב של ראש העיר מאירועים מכל הבא ליד. ואם לא די בכך, אז נראה שהמגמה הזו צפויה אף להעצים. זאת בגלל שהצורך העירוני בגירוי רפלקס מחיאות הכפיים של התושבים עמוק עד כדי כך שאנו עוד צפויים להמשיך וללוות כל ניקוי, שתילה וצביעת גדר בעיר. כל אלה אינם מייצגים עתיד טוב יותר עבור חיפה, אלא מעידים בעיקר על בור ההישגים היבש של הקדנציה המסתיימת. 

| מועצת השינוי = חוסן קהילתי פוליטי

אלו ימים של איבוד שליטה של ראש העיר על יכולתה להוביל את החזון העירוני עבור העיר חיפה. מועצת השינוי היא זו אשר יכולה כעת לנסח חזון מרחיק לכת ולאשרו כמדיניות עירונית במועצת העיר, וגם ראוי שתעשה כך. יש שיראו בהתנהלות ה"לא רגילה" הזו עדות לקריסתה המוחלטת של המערכת הפוליטית בעיר חיפה, אבל האמת היא הפוכה לגמרי. מדובר בעדות לחוסנה הפוליטי של העיר. חוסן המצביע על כך שאנחנו, התושבים, ונציגינו במועצת העיר לא ניתן לאף אחד לגרום לנו להרגיש שאנו לא בעלי הבית. ראש העיר מבחינתה תצטרך להתרגל למצב החדש הזה או להסיק את המסקנות. אבל לאור הבליץ התקשורתי שהיא ארגנה לעצמה נראה שהסקת המסקנות שלה אינה במיטבה. במקום לעשות חשבון נפש היא העדיפה להניע קמפיין בחירות עתיר דמגוגיה מעל דפי העיתונות הארצית. אך מה שאמור היה להיות קרב אמיץ על שימור דימוי הז'אן ד'ארק שלה הפך לדעתי לקרב פירוס קלאסי שצבע את חיפה בצבעים של עיירת ספר מסוכסכת.

| נאומי סוף הקדנציה

בסיכום ההרפתקה התקשורתית שלה, ניתן להגיד שלא רק שכתב ההגנה שהיא פרסה מעל דפי העיתונים לאורך השבוע האחרון לא העיד על התרוממות מחודשת של עוף החול, אלא שנראה היה שמדובר בשירת הברבור של ראש העיר. הריאיון, למשל, שפורסם בסוף השבוע האחרון בידיעות אחרונות, היווה עדות קשה נוספת לניתוק המתקיים בין לשכת ראש העיר לסביבתה. במהלך הריאיון הצליחה ראש העיר לנחמד את חזירי הבר ולנכר את עובדי העירייה כמעט באותה נשימה. מדבריה ניתן היה להסיק בקלות שהיחסים בינה לבין עובדי העירייה מעולם לא היו נפיצים יותר. זאת בגלל שמעבר למטבעות הלשון שהיא כבר הספיקה להרעיף עליהם בתחילת הקדנציה, נוספו עתה עוד תיוגים בעייתיים היכולים לשמש עילה לסכסוך עבודה כבר ממחר בבוקר.

| לא עובדת בשביל אף אחד

דרכו של ראש העיר אינה סלולה. וכך זה צריך להיות. ראש עיר אמור להיות מסוגל להניע תהליכים משמעותיים, ליצור שותפויות, לקדם חזון, לבנות יכולות ונכסים עירוניים, ובעיקר לעודד את התושבים ללכת ברצון בדרך הסלולה שהוא יוצר. ראש העיר הוכיחה, כבר בתחילת הקדנציה, שאין לה עניין לסלול יותר מדי ברחבי העיר. היא גם הקפידה לציין את עיקרי משנתה לפיהם ועדי השכונות הם פיקציה, חברי המועצה הם חרטה ושהתושבים יקפידו לתת זכות קדימה לחזירי הבר. אז לא נורא, מהיום והלאה הזכות לסלול את דרכה של חיפה תהיה בידיה של מועצת השינוי.