בין מנהיגות ומשילות צריך להיות קודם כל אדם | דעה | גילה לבני זמיר

לפני כחודשיים, הושקה ״כיכר אדם״ ע״ש אדם פיש ז״ל בצומת של ואדי רושמייה. על שלושת האותיות הגדולות א, ד, ם, כתובות בעברית ערבית ואנגלית זכויות האדם. אף אחד מאיתנו לא יכול להעלות על דעתו את חייו במציאות דמוקרטית ללא זכויות אלו.

לצערנו, המציאות מוכיחה שמי שהגיעו לעמדה בכירה ומנהיגותית, לא פעם מתבלבלים בעמדת העוצמה וחושבים שאפשר להתעלם מלא מעט זכויות בסיסיות, לפעול איך שבא להם, לא לכבד את ההבטחות שהובטחו בקמפיין, לפעול מעל לראשו של הציבור, לערוך מצגי שווא ולפעול במחשכים או בקומבינות שנדמה כי לעולם לא יתגלו.

הכוח והשררה יכולים להוביל למקומות בעייתיים ומי שמגיעים לעמדה זו חייבים להיות בעלי הכרה עמוקה של מעמדם וכוחם כדי להיות בדיוק ההפך. לזכור שקודם כל הם רק בני אדם כמו כולנו.

| מי רוצה להיות מנהיג או מנהיגה?

כאשר הנביא ישעיהו רצה להדגיש את הרדידות בעם ישראל, הוא השתמש בביטוי: "שמלה לך, קצין תהיה לנו"; כלומר, די בסממנים החיצוניים כדי למנות מישהו למנהיג ואין צורך לפשפש מעבר לכך.

באותה צורה למעשה אירעו חילופי השלטון בחיפה באוקטובר 2018. השטח מאס ביונה יהב ובחר בעינת קליש רותם. היא הפכה להיות גיבורת היום ומשאת הנפש החיפאית. במיוחד לאחר הדיון בבג״צ שהפך את מצבה מאין ליש.

| אחת משלנו:

תושבי ותושבות חיפה רצו שינוי ובחרו בדמות שנראתה אחת משלנו: חיפאית שצמחה מהשטח ועבדה במשך שנים, למען הרגע בו פסעה כמנצחת במורד המדרגות בשדרות מוריה 9 והפכה להיות ראשת העירייה הראשונה של חיפה. היה זה רגע מרומם נפש לכל מי שרצו שינוי.

קליש קיבלה קרדיט עצום בלי שידענו מיהי באמת המנהיגה החדשה שלנו: אילו נכסי מנהיגות היא הביאה עימה? מה אנו יודעים באמת על עברה ונסיונה, חוץ ממה שסיפרה לנו בלי חובת הוכחה? עד כמה זה משקף באופן אמיתי ומדויק את המציאות?

קליש בתחילת דרכה הפוליטית – 2013

| איכות הדרך

בהמשך לדבריו של הנביא ישעיהו: האם אנו באמת יודעים מה לדרוש ממנהיג או מנהיגה? מה אנו יודעים בכלל על מנהיגות, משילות, הובלה ציבורית? במקום לשאול שאלות כמו: מה ניהלת? איזה היקף כספי? כמה אנשים? אלו פרוייקטים? אולי אנו צריכים לשאול שאלות אחרות ומהותיות יותר את מי שמבקשים מאיתנו אמון וכוח לשלוט. לשאול אותם על איכות הדרך שבה הם רוצים להנהיג ואם הם באמת יודעים מה זה להיות מנהיג או מנהיגה?

---

| מנהיגות היא מקצוע וגם שליחות

בימים אלו אני מסיימת שנה של לימודים בתכנית למנהיגות חברתית של מרכז מנדל. קרן מנדל הוקמה לפני 30 שנה על ידי המיליארדר היהודי מורטון מנדל אשר השכיל לאבחן את הצורך במנהיגות אמיתית ואיכותית, כחלק בלתי נפרד מדמותם והתנהלותם של מי שמנהלים את עסקיו.

מי שהחל את דרכו כבן מהגרים עניים מפולניה, הפך להיות איש עסקים עתיר הון, אותו הפנה לטובת קידום מנהיגות איכותית במדינת ישראל, על ידי הכשרת ובניית דורות של הנהגה ציבורית, חינוכית, יהודית, אזורית וחברתית.

במהלך השנה למדנו, חקרנו והעמקנו באספקטים רבים של מנהיגות ונושאי רוח וחברה. גם לאחר שנה אינטנסיבית של למידה והתנסות מעשית, אני יכולה לומר שנגענו בקורטוב של המהות המנהיגותית. העשייה בשטח היא התרגום המעשי של כל הלמידה וזה המדד החשוב, בו הידע שהופנם לתודעה פוגש אנשים ומיתרגם לניהול ומנהיגות איכותית וראויה לרווחת הקהילה.

מנהיג אמיתי מבין את גודל האחריות ואת העובדה שטובת הציבור היא לפני הכל.
זה לא כיף. זוהי הקרבה גדולה של נוחיות, זמן איכות וחיים פרטיים. אבל מי שרוצים את הכוח להוביל, צריכים לדעת שמשלמים מחיר אישי, עושים זאת בהכרה ובאהבה ובעיקר בתחושת שליחות עמוקה.

| מנהיגות של אגו או מנהיגות של אקו

מסר חשוב שלמדנו הוא שמנהיגות טובה אינה מנהיגות של אגו אלא של אקו. אנו מכירים זאת כעוד מילה: קיימות.

התפיסה שמניעה היום את התהליכים לתיקון הנזקים שעשו יותר מדי מנהיגים ובעלי עמדות כוח בעלי אגו נפוח ויהיר שחשבו שהם חזות הכל.

במנהיגות של אקו – כל המרכיבים חשובים: הקהילה האנושית והמרחב בו פועלים – כולנו בעלי אותה חשיבות, תלויים אחד בשני ועובדים ביחד למען עצמנו וסביבתנו.

מנהיגות של אגו הוא המצב שבו המנהיג או המנהיגה עומדים בראש הפירמידה וכל היתר נמצאים מתחתם. המנהיג או המנהיגה מוקסמים ממעמדם וכוחם ומתבלבלים לחשוב שהם הדבר החשוב ביותר בכל המערכת. שהמילה האחרונה היא שלהם ועל פיהם יישק דבר. הדמוקרטיה הופכת למילה ריקה מתוכן והפחתת ערך האדם באשר הוא אדם. כולנו נמלים קטנות בשולחן החול שמעליו הם מרחפים במרחק גדול – ברקיע השביעי של מעמדם וממנו הם צופים בתמונה הגדולה, בלי לתת את דעתם על תחושות הנמלים הרוחשות את חייהם על פני הקרקע.

| "משילות" – מה זה?

יש יאמרו שזוהי ״משילות״: כדי לנהל את ענייני המדינה או העיר, יש צורך במשילות-יכולת ניהול ומנהיגות חד משמעית שבה עושים גם החלטות קשות.

אולם משילות וסייג בה. גם המשילות חייבת שומרי סף כדי לשמור מפני זחיחות שלטונית. שומרי הסף הם אופוזיציה ביקורתית, תקשורת, רגולציה ושקיפות אזרחית. אלו מייצרים איזונים ובלמים לתהליכים שיכולים להיות דורסניים. את הביקורת והרגולציה הזו ראינו במחאות שהיו בתקופת יונה יהב וחשפו תהליכים לא תקינים ולא רצויים אשר הובילו לשינויים דרמטיים, כמו ההחלטה ממשרד ראש הממשלה לגבי פינוי המפעלים המזהמים, פעולות בתוך העיר והקהילה ועוד.

בני אדם אינם מוכנים להיות סטטיסטיים בשלטון מנוכר ומתנשא בלי שיבינו את המציאות בה הם חיים. זה קיים במשטרים פאשיסטים ודיקטטוריים. לכן כלים כמו שקיפות, שיתוף ציבור, כנות, רגולצייה וניהול הדוחה את המתנגדים בדיון מנומק ומכבד – חיוניים ליצירת משילות הוגנת בהתאמה לערכים דמוקרטיים. זהו אותו מודל שלטון של אקו וקיימות, בו המנהיג או המנהיגה הם חלק אורגני מריקמת המקום ולא שליטים מורמים מעם וכל יכולים.

| איזו מנהיגה היא עינת קליש רותם?

כל אחד ואחת יכולים לשאול את עצמם: האם חוויית ההנהגה בשנתיים וחצי שעברו עלינו מאז אותו אוקטובר 2018 היא מכבדת? שקופה? פועלת עם הקהילה? מעוררת אמון ותחושת כבוד? האם זו מנהיגות של אקו או אגו?

לפי המצב הנוכחי נראה שהאגו משחק כאן שעות נוספות ומעולם לא שמעו על אקו: השקיפות הפכה פריבילגיה ודיוני מועצת העיר כלי לחבטות או חיסול שאילתות. חופש המידע הפך חופש ההוראה לשלוח את האזרחים לתביעה מינהלית על חשבונם כי המידע אינו ניתן לדורשיו. ישיבות מועצת העיר הפכו לאלימות ועמוסות בהכפשות, מפגני שנאה, דיבור פוגעני, זלזול בשואלים ומבקשי תשובות מקרב האופוזיציה. וכל זה משולחן הנהגת העיר ונציגיה בקואליציה של עיריית חיפה. שיתוף הציבור הפך ליציאת ידי חובה באתר תובנות שאינו נגיש לרוב המוחלט של תושבי ותושבות העיר: בניסוח המידע, אי נגישות שפתית וטכנולוגית .

| הקהילה החיפאית ראויה לתחושת ערך

מאיה אנג׳לו, סופרת, משוררת, פילוסופית ושחקנית אפרו אמריקנית, שהיתה דמות חשובה מאוד בתנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית אמרה: ״למדתי שאנשים ישכחו את מה שאמרת, אנשים ישכחו את מה שעשית, אך אנשים לעולם לא ישכחו את הדרך שבה גרמת להם להרגיש״

ההרגשה ששוררת היום בקרב רבים מתושבי חיפה היא קשה והתושבים חשים עצמם חסרי ערך בעיני ההנהגה. התחושה היא שאין בחיפה מנהיגות הרואה את טובת התושבים והתושבות לנגד עיניה. תחושה זו צומחת מתוך הרחובות המלוכלכים והמוזנחים, קהילת חזירי הבר המשגשגת, הרגרסיה הקשה בארועי תרבות, אי הוודאות הכללית, מצב החינוך, במופעי אימים ממועצת העיר והתבטאויות לא ראויות של צמרת המנהיגות החיפאית.
הציבור בחיפה למוד מאבקים מתקופת יהב. מאבקים קשים ונחושים. לזכותו של יהב יש לומר שהוא ידע לזהות תפנית בהלכי הרוח, לעצור ולהטות אוזן גם ברמה הכי אינטרסנטית ולו בכדי להציל את מעמדו. הוא עשה זאת מאוחר מדי ושילם בשלטונו.

| מנהיגות של אגו ולא של אקו

השלטון הנוכחי מסרב להקשיב ומתעקש להסתגר בעצמו, בלשכתו, במינהלת 2030 שהיא החממה הפרטית שלו ומפגני עליצות והתפארות בערוצי התקשורת והפרסום העירוניים המגוייסים להאדרת דמותה של צמרת השלטון המקומי. זוהי מנהיגות של אגו ולא של אקו.

זוהי מנהיגות שמשדרת מסר לתושבי ותושבות העיר שהם הדבר הכי מיותר בחיפה. הם מפריעים לראש העירייה עינת קליש רותם לחלום ולהגשים את חלומותיה. לא חשוב אם הם מתאימים לעיר ואם לאו. העיקר שהיא מגשימה את שאיפותיה.

והציבור? האם כל זה מתאים לו?
הציבור ישפוט.