התושבים בסיכון והעירייה שותקת
כבר שנים רבות שתושבי קריית חיים מתמודדים עם זיהום אוויר קשה בעיר הנובע מדליפות גז ממכלי גז של תש״ן (תשתיות נפט) שפרוסים ברחבי העיר. פניות לעירייה, פניות לתש״ן והפגנות שנערכות כבר מתחילת נוכחותם של המכלים עדיין לא הניעו את תש״ן והעירייה לעשות משהו בנידון. דרישתם פשוטה- העתיקו את המיכלים למקומות שהם רחוקים משכונות מגורים. מחדל זה הניע משפחות רבות, ביניהן שפיצר ורמות, להעביר את משפחותיהם עשרות קילומטרים הרחק מהעיר.
איכות האוויר מידרדרת
הכל התחיל בתחלואה פתאומית של אחת מחברותיה לכיתה של בתו, שהדליקה לרמות נורה אדומה. מאז, שם לב גם לעלייה בתחלואה בסרטן בעיר במספר מוקדים שונים. למרות הפגנות שנערכו בנידון, פניות לעירייה ולמשרד להגנת הסביבה, תושבי קרית חיים מספרים על החמרה בחודשים האחרונים באיכות האוויר בעיר. "הבת שלי הריחה ריח חזק של גז בבית, רק שאין לנו גז", סיפר רמות לחי פה, שבחודש שעבר ארז ילדות שלמה של שלושת ילדיו בארגזים ועזב לגליל.
"עזבתי באמצע חוזה"
סחרחורות, בחילות, כאבי ראש וצריבה בעיניים אלו רק חלק מהתסמינים שחווים תושבי קריית חיים על בסיס יום-יומי כתוצאה מהנוכחות של המיכלים. "עזבתי באמצע חוזה שכירות, לא הייתה לי ברירה", מספרת לחי פה שפיצר, שעזבה עם שתי בנותיה לקריית ים. לאחר הפגנה שנערכה בנושא, נערכה בדיקה בדבר הדליפות של מכלים אלו. בדיקה זו מצאה כי אכן ישנם מכלי גז ונפט דולפים אך רק ארבעה מתוך חמישה מכלים שנבדקו רוקנו. למרות זאת, עדיין תושבי העיר מרגישים בריח חריף של גז ברחובות ובבתים.
"מי יקנה בית כשהנוף בחלון שלו הוא חוות מיכלים?"
״זה משהו שכולם מסכימים עליו שחוות המיכלים של תש״ן לא יכולה להתקיים לצד שכונות מגורים. אין ויכוח על זה. גם מנכל תש״ן מסכים על כך שהמיקום של החווה חייב להשתנות. אין לתש״ן זכות קיום בקרבת שכונות מגורים. חייב להעתיק את המיכלים למקומות שהם לא בשכונות מגורים״, מספרת הילה לאופר, חברת מועצה מתנועת הירוקים של חיפה. לאופר מספרת על פנייתו של מהנדס עיריית קריית חיים למנכ"ל תש״ן, לפנות את השורה הראשונה של המיכלים לטובת בנייתן של 3,500 יחידות דיור.
״זה הזוי. מי יקנה בית כשהנוף שלו מחוץ לחלון הוא חוות מיכלים. לא צריך לפנות שורה אחת, צריך לפנות את כולם״.
זה רק ילך ויתדרדר
נראה שכרגע אף אחד לא ממהר לפתור בעיה זו. למרות שהמיכלים נמצאים בשכונות מגורים בהן מתגוררים בעיקר קשישים ומבוגרים ולמרות שימוע שזומנו אליו נציגי תש"ן באוגוסט האחרון, שם הוחלט כי סוגיה זו תטופל בהקדם, עדיין לא נראית התקדמות.
״אנחנו מפעילים לחצים על משרדי הממשלה כדי שהעתקת המיכלים למקומות רחוקים משכונות מגורים באמת תצא לפועל. התושבים ימשיכו. הם ימחו ויפריעו לקצב התקין של תש״ן. אין מה לעשות״.
במהרה המצב יחמיר עוד יותר, משפחות נוספות יאלצו לנתק את שורשיהן ולעבור לערים אחרות. רמת התחלואה בסרטן בעיר רק תגדל עד שנגיע לנקודת האל חזור, בה לא ניתן יותר יהיה להשתלט על הזיהום החמור. השאלה העיקרית שתישאל על ידי אנשי המפתח בפרשה זו, האנשים שבכוחם היה לגרום לשינוי אך בחרו שלא, היא למה לא עשינו משהו כשעוד היה מה לעשות.