בזכות הרבה כוח רצון ומפגש עם מפקד מיוחד במינו – ביום חמישי 20/8/20, סמל עומר מטיס יסיים את שירותו הצבאי
עומר, נולד וגדל בחיפה, לא עבר את המסלול הצבאי הרגיל, ושירותו בצה"ל מעורר השראה. כשהיה בכיתה י' התגלה בגופו גידול, שבעקבותיו עבר ניתוח ושיקום ארוך שהותיר אחריו לקות קוגניטיבית ובעיית ראייה חמורה. למרות זאת, עומר החליט שהוא לא מוותר על האפשרות לשרת בצבא, ולא נותן למגבלה לעצור אותו מלהתגייס.
עומר מטיס מספר:
לא חשבתי שאני לא יכול להתגייס, בשבילי זאת בכלל לא הייתה התלבטות, ראיתי את חברים שלי והאחים מתגייסים וידעתי שכל עוד אני יכול, גם אני אשרת. גם להורים שלי היה חשוב שאתנדב לצבא ואתן מעצמי כמה שאני יכול.
התחלה לא קלה
עומר מספר שההתחלה הייתה לא קלה בכלל עבורו. הוא התחיל את שירותו בלשכת הגיוס בחיפה ומשם עבר עוד מספר תפקידים. התפנית הגיעה כשהגיע לבה"ס 6013, שם פגש את מי שמפקד עליו עד היום, רס"ב אביחי אזרד.
החיבור המיוחד בין עומר לאביחי
במהלך שירותו, עבר אביחי פציעה שהובילה לנכות ביד ימין, ובדומה לעומר, החליט שלא לתת לפציעה להפריע לו בהמשך התפקיד. כך נוצר החיבור המיוחד בין השניים.
מספר אביחי: "כשפגשתי לראשונה את עומר, הבנתי שזכיתי. בין אם זה האופן שבו הוא ממלא את המשימות שניתנות לו, הדרך שבה הוא מתנהל, ואפילו בקשר שלו עם החברים – הנוכחות של עומר בבסיס ממלאה את כולנו. אני חושב שאחד הדברים המדהימים שהרווחתי מהקשר הזה, הוא ללמוד מהאופי חסר הפשרות שלו, מאיך שהוא לא מוכן שאף אחד יעשה את הדברים במקומו, למרות כל הקשיים, ומתנהג כעצמאי לכל דבר. ובכלל, אני חושב שהנוכחות של עומר ביחידה מלמדת את כולנו להכיר את האחר".
היה ברור לעומר שהוא ממשיך, למרות הכל
מעבר לעבודה המשותפת בבסיס, אביחי מקפיד לשמור על קשר גם עם המשפחה של עומר, ולהמשיך ללוות אותו ככל הניתן.
אביחי אזרד: "לעומר יש משפחה מאוד תומכת ואפשר לראות כמה חשוב גם להם שהוא יצליח בתפקיד. אנחנו נהנים לשתף באופן הדדי בחוויות ודואגים תמיד לעבוד בשיתוף פעולה. תקופת הקורונה למשל, הייתה מאתגרת מאוד עבורנו, מפני שמצד אחד היו הגבלות שמנעו מעומר להגיע לבסיס, ומצד שני היה ברור לכולם, ולעומר בעיקר, שהוא ממשיך לשרת ולעשות כל מה שהוא יכול תחת ההגבלות".
אני שמח שנלחמתי על השירות
למרות כל הקשיים, עומר מסיים השבוע שירות מלא ומסכם במבט לאחור.
היו דברים שלא קלים והיו דברים שהצלחתי בהם יותר, אבל מה שהכי חשוב, הוא שידעתי שאביחי ושאר המפקדים תמיד שם כדי לעזור לי. יצא לי לטייל, להכיר ולפגוש אנשים חדשים שנהיו חברים טובים שלי. אני שמח שנלחמתי על השירות ולא מצטער לרגע על הבחירה.
כל הכבוד! בן למופת ומשפחה למופת! אשרי העם שזכה לאנשים כאלו!
כל הכבוד לעומר ולמשפחה התומכת. יחיד ומיוחד ושלא יתן לשום דבר לעצור אותו. בהצלחה בהמשך
להתחיל בוקר בקריאת כתבה כל כך מרגשת ומחממת את הלב .
כל הכבוד לך עומר , יש הרבה מה ללמוד ממך , מהרצון , שאיפה , לא לוותר , נתינה ,,,,
שתמשיך לשאוף , ההצלחה כבר תגיע ,
גם לך אביחי – כל הכבוד על ההתרמות , רצון נחישות ובכלל להבין את מצבו של עומר מתוך המקום הפרטי שלך
שניכם אנשים מיוחדים