בית-הספר רעות לאומנויות מציגה: פרוייקט-גמר של מגמה למחול

ב-11 למרץ באולם קריגר, התקיים מופע של בית-הספר רעות לאומנויות חיפה. תלמידים של חטיבה הציגו בפני הקהל את המיומנויות שלהם במחול. בנוכחות מנהל בית-הספר – אדון צביקה רייטר, מנהלת חטיבה – גברת יהודית הוסמי, מזכירת המגמה – גברת מיכל ברדס. וכמו כן – הורים, מורים, חברים, אחים ואחיות שמילאו את האולם בלי להשאיר מקום פנוי.
בהזמנה של ידיד שלי שבתו הייתה אחת הרקדניות באותו ערב, נפתחתי לעולם של מחול קלאסי ומודרני. לזגינקה ובלט של צ'ייקובסקי, ריקוד רוסי עממי ווואלס החליפו אחד את השני בליווי של מחיאות הכפיים וצעקות של חברים לכיתה מתלהבים.

אני חייבת לציין את האיכות ורמה גבוהות של הרקדניות הצעירות, בנות כעיקרון, ובינייהן – 3 בנים, החל מגיל 12. הם הביאו לעיניינו המופלאות תוצאות של העבודה שנמשכה חודשים רבים, על בסיס יום-יומי. עבודה לא קלה שנעשתה בעקשנות, תקווה, שאיפה להגיע להצלחה. על הבמה אנחנו ראינו רק את היופי, חיוכים, קלילות, זריזות. ורק נשימות העמוקות העידו על מלאכה המאומצת.

בין הריקודים היו נאומים קצרים של הנהלת הבית-ספר שהראו עד כמה המורים וצוות כולו משקיעים זמן ומאמץ על מנת להביא תוצאות כה יפות בפניינו. וגם הוקדשו מילים רבות לריקוד עצמו שהוא למעשה כלי חזק מאוד להתבטאות הרגשות שלנו, לביטוי עולם הפנימי של כל אחד מאיתנו. הייתה לי הרגשה לראות על הבמה חלק מחיינו. קצב מהיר ושמלות מתעופפות באוויר, התרוצצות – כמו שאנחנו רצים בחיי יום-יום בלי תמיד להבין לאן ולמה. או אם זה בלט של צ'יקובסקי שרועם על אהבה ותשוקה. כל היופי שבמחול ראינו על הבמה באותו ערב.
ואיך שזה נעים היה לראות בסוף המופע, את הרקדנים מתוואספים כולם בשורה אחת, בליבוש של הריקוד הראפ אחרון שלהם.עם זרי פרחים ופתקים שעליהם רשומים מילות תודה למורי הריקוד – רחלי שפירא, מיכל חסון, גלינה צ'רניאק ועוד אחרים שעשו עבודה כל כך יפה. מילים טובות שנוגעות ללב לאנשים שליוו אותם, הדריכו, לימדו אותם לרקוד אבל לא רק. היום הם מסיימים כיטה ט' והם פונים גם לתלמידים שבאים אחריהם כדי יחזיקו מעמד ולא יתייאשו אף פעם בדרך אפילו אם היא לא תמיד פשוטה. הערכה, אהבה, בכל אחד ואחת. התלהבות והתרגשות מחבר את הקהל ורקדנים כאחד.