חניה בכתום-לבן – 20 דקות של אושר (ועושר?) • פרשנות • ד"ר יריב שגיא

עונת פריחת המדרכות בחיפה נמצאת בשיאה. לבלוב הכחול-לבן מעולם לא היה מפואר כל כך. האדום-לבן לא מאכזב גם הוא, ופה ושם מבחינים בקלות בגידול הניכר של מרבדי השחור-לבן. גם פריחת האדום-צהוב והצהוב קומפלט התחדשה להפליא וגם היא תורמת את תרומתה להסוואת אבני השפה השבורות שעוד יש בעיר. אבל זו דווקא הפריחה החדשה והנדירה של הכתום-לבן שגורמת ללב להתרחב עד מאוד. משרד התחבורה גורס אמנם שמדובר בפריחה לא חוקית, אבל זה עדיין לא מונע משלטי הפרסום העירוניים להציג אותה לראווה. למען הגילוי הנאות ראוי לציין שהחנייה קצרת הטווח בכתום-לבן היא גימיק ממש נחמד. כבר מזמן היה צריך להכניס קצת פלפל לקצב החיים החיפאי ה"רגוע מדי", ותחרות על חניה חינם בלב אזורי הביקוש היא רעיון מצוין. אין מה להגיד, אם ראש העיר לא הצליחה להשאיר עד כה חותם משמעותי בעיר, הרי ששובל כתמים כתומים הוא פשרה מספקת לעת עתה.

רעיון ישן בבגדים חדשים ופחות נוחים

הפטנט של חנייה חינם לטווח קצר הופעל בחיפה בהצלחה בקמפוס הנמל עוד בשנת 2013. כל מי שחפץ בכך יכול היה לשלוף פתק מהמדחן שבכניסה למתחם ולהחנות חינם למשך 15 דקות תמימות. ההפעלה של הסידור הזה לא הייתה מלווה בקמפיין עתיר מזומנים כמו היום. אולי מפני שאף אחד לא חשב אז שמדובר במנוף יח"צני משמעותי. גם חשוב לציין שפרט לקצובת הזמן השונה, הרי שיש עוד הבדל חשוב בין הפתרון של אז והיום. בעוד שלטובת החניה הכתומה-לבנה הוקצבו רק שני מקומות חניה בכל אזור, הרי שאזור החנייה לטווח קצר בקמפוס כלל עשרות מקומות חניה אפשריים. פועל יוצא לכך הוא שההקצאה הנוכחית של שני מקומות חנייה כתומים-לבנים לא משנה באופן מהותי את תרבות החנייה באזורי הביקוש. למעשה, הקצאה דלה כזו אף עשויה להרע את מצוקת החניה. דוגמא טובה לכך נמצאת במרכז זיו, שברובע נווה שאנן. מדובר במרכז מסחרי גדול בו עוברים אלפי אנשים ועשרות אלפי כלי רכב ביממה. כבר עכשיו ניכר ששתי החניות הכתומות לא רק שאינן רלוונטיות לביקוש אלא שהן אפילו נבלעות בהררי החניות הכפולות בשעות העומס. משמע, מדובר בגימיק נחמד שאולי מעלה גוון כתמתם על לחייה של מצוקת החניה, אך בפועל אינו תורם להתמודדות יעילה עימה.

מרוב צבעים לא מוצאים חניה

נקודה חשובה לא פחות נוגעת לכך ששני מקומות החנייה הכתומים נגרעו למעשה מהיצע החניות הכללי. מקומות החנייה הללו יכולים היו לשרת בילוי ומסעות קניות משמעותיים יותר לו היו נצבעים בכחול-לבן – אך לא עוד. מי שירצה לבלות באזור מסחרי כמו מרכז זיו, הסובל ממילא ממצוקת חניה, יצטרך מעתה לקחת בחשבון גם חיפוש חניה ממושך יותר. שיקול כזה עשוי לגרום ללקוחות פוטנציאליים להעדיף פשוט את הקניון המקורה והממוזג בו החנייה חופשית.

מחיר השלווה הנפשית בחיפה – 1.93 ₪

20 דקות חניה בעיר חיפה עולות 1.93 ₪ בלבד. זהו מחיר צנוע למדי הדורש מהתושב הממוצע רק להפעיל שירות חניה סלולרי בזמן חנייה בכחול-לבן. המחיר הנמוך הזה עשוי אף לחסוך את תופעות הלחץ והחרדה הקשורים בקנס אשר יקבל מי שיחנה 21 דקות באזור הכתום-לבן. לא מיותר לציין שאכיפת החניה באזור הכתום נעשית באמצעות מצלמות, והקנס על חריגה מ-20 דקות עומד על 100 ₪.  חשבון פשוט מגלה שמדובר בעסקה לא רעה עבור עיריית חיפה. זאת מכיוון שהוויתור העירוני על 1.93 ₪ עשוי להפוך בכל רגע נתון להכנסה בגובה 100 ₪.

להתחשבן באגורות ושקלים זה כמו להתעסק בלחם ושעשועים

ואם כבר עסקינן בהטמעת גימיקים לטובת שיפור האהדה הציבורית כלפי העירייה והעומדת בראשה, אז למה לא לקחת את העניין עוד צעד אחד קדימה. הרי העשרת פלטת הצבעים במדרכות העיר יכולה בקלות לשאת ערך פוליטי רב עבור ראש העיר. למשל, אני מציע שחלק מהמדרכות יסומנו בכל צבעי הקשת לטובת הקהילה הלהט"בית. חנייה חינם עבורם עשויה להחזיר אותם במהירות אל חיקה של ראש העיר. מול בתי הכנסת נסמן את המדרכות בקווים שחורים לבנים דקים במרקם טלית עבור הרבנים הבאים לתפילה. ואין ספק שזה ירצה את השותפים הקואליציוניים עד מאוד. אפשר כמובן גם לסמן חלק מהמדרכות בכחול-ורוד לטובת ההורים המתניידים עם עגלות תינוקות. אבל יש לי גם הצעה מידית יותר. אני מציע שבמקום להפוך מקומות חנייה לרולטת קנסות, אולי כדאי לייעד את החניות הכתומות-לבנות למי שבאמת זקוק להן – כמו לבני ה-70 ומעלה למשל. האוכלוסייה הזו, דווקא זקוקה נואשות לנגישות גבוהה לחניה בקרבת שירותים ציבוריים ומסחריים. ואם תהיה חניה המיועדת רק להם, למשך שעתיים חופשיות, אז באמת נוכל להגיד שנעשה שימוש נבון בחניות המעטות שיש לנו בעיר – בלי טריקים ובלי שטיקים.