פרופ' אפרים ענבר באוניברסיטת חיפה:
"פרדיגמת שתי המדינות לא עובדת ולא תעבוד בעתיד הקרוב, ואולי צריך לעבור לפרדיגמה אחרת"
*פרופ' ענבר, מנהל מרכז בגין סאדאת באוניברסיטת בר-אילן אמר את הדברים בכנס בנושא "מה ניתן להסיק מהסכמי אוסלו – 20 שנים אחרי" שהתקיים אתמול באוניברסיטת חיפה. לדבריו, קשה לראות כיצד אחד הצדדים מוותר על עמדות שהן מבחינתו עמדות מפתח*
"פרדיגמת שתי המדינות לא עובדת ולא תעבוד בעתיד הקרוב, ואולי צריך לעבור לפרדיגמה אחרת", כך אמר אתמול (יום ד') פרופ' אפרים ענבר, מנהל מרכז בגין-סאדאת באוניברסיטת בר אילן בכנס בנושא "מה ניתן להסיק מהסכמי אוסלו – 20 שנים אחרי", שנערך באוניברסיטת חיפה.
לדבריו של פרופ' ענבר, פער העמדות בין הצד הישראלי לפלסטיני גדול מידי וקשה לראות כיצד אחד הצדדים מוותר על עמדות שהן מבחינתו עמדות מפתח. פרופ' ענבר סקר בדבריו ארבע נקודות נוספות, שהופכות, לדבריו, את הסיכוי להסכם על בסיס שתי מדינות לשני עמים לבלתי אפשריות בטווח הזמן הנראה לעין.
נקודה אחת שהעלה הייתה שכשניתנה להם הזדמנות, הפלסטינים הקימו מדינה כושלת. "על פי ההגדרה של וובר, מדינה מובחנת ביכולת שלה להיות הגוף היחיד שמפעיל אלימות מותרת. במקרה הזה המדינה הפלסטינית כשלה. אנחנו רואים שזה לא מקרה יחיד ויש מדינות ערביות נוספות שכשלו בכך", אמר.
לדבריו, סכסוכים אתנו-דתיים, בדומה לסכסוך בין ישראל והפלסטינים, מסתיימים בדרך כלל כשאחד הצדדים "מתעייף". "במקרה שלנו, אני לא רואה שאף צד התעייף. להפך, בשני הצדדים יש המון אנרגיה להמשיך להילחם ואף למות למען המטרה. ערך השלום הוא ערך חשוב, אבל לא לכולם הוא הערך החשוב ביותר", אמר.
עוד ציין פרופ' ענבר כי הסטטוס-קוו אינו נורא מידי, לא לגבי מרבית הישראלים ואף לא לגבי מרבית הפלסטינים. לדבריו, הפלסטינים מסתכלים על מה שקורה למדינות ערביות אחרות במרחב ומבינים שהמצב שלהם יכל להיות גרוע יותר. לבסוף טען פרופ' ענבר כי הסוגייה הפלסטינית הולכת ומאבדת מהבולטות שלה בזירה הבין-לאומית, ולכן פוחת הלחץ הבינלאומי על הגעה להסדר על בסיס תפיסת שתי המדינות.