סיור עיתונאים בהצגות טרום-בכורה של פסטיבל חיפה להצגות ילדים • בתור ילדה בגוף עיתונאית ולצד הרבה ילדים אחרים בגוף מבוגרים ובליווי צאצאינו, הלכנו לבדוק ולרחרח על פסטיבל ההצגות הבינלאומי לילדים בחיפה ונהנינו ביום אחד מ-8 הצגות ילדים, שיוצגו לקהל הרחב, בפסטיבל חיפה הבינלאומי להצגות ילדים שמתחיל ב-21 באפריל ונמשך עד ה-24 לאפריל, 2019.
היו הצגות לקטנטנים ממש והיו הצגות לקטנטנים בוגרים, שגם הוריהם בהחלט ייהנו, יצחקו, יזילו דמעה וייקחו מההצגה הרבה מוסר השכל ואנרגיות לשנה שלמה עד לפסטיבל הבא!
היום היה יום החזרות הגנרליות! שבו צפינו והתרגשנו בהצגות הבאות:
“פומי – הטפיר שאיש לא מכיר” (מאת: רוני חפר, מחזה מאת: יואב היימן, בימוי: מרב שפר היימן):
הצגה נהדרת המדברת על “עוף מוזר” וחיה שאיש לא מכיר “פומי הטפיר”, חיה שרוצה שיכירו בה ועל עוד הרבה חיות ידועות, אך ידועות לפי סטיגמות ודעות קדומות. הצגה על חזירה בכושר, צב רקדן שהוריו מתנגדים לקריירת הריקוד שלו, עטלף שמאיר בלילה עם פנס כי לא אוהב חושך וזאב שהופך לצמחוני-טבעוני לאחר היכרות עם פומי הטפיר. הצגה עם מוסר השכל שבא ללמד אותנו שכולנו שונים שבאים מבתים שונים ומגוונים ושלכולנו מגיע שיכירו בנו ויאהבו אותנו בזכות מה שאנחנו! על הצורך בשייכות, על האומץ שאנו חייבים להפגין ועל קבלת האחר.
“הלילה השנים עשר”
מחזה מאת וויליאם שייקספיר, על רקע שיריו המופלאים של אלביס פרסלי. הצגה עם תפאורה מושקעת ויפייפה. הצגה שמדברת על אהבה. אהבה נכזבת, הדרכים הנפלאות שהחיים מובילים אותנו לאהבת האמת. הצגה מרגשת שמלמדת אותנו ואת ילדינו על סבלנות ונאמנות.
“המסע לאי המוזר לפפה”
אני מוכרחה לציין שההצגה הזו הייתה מצחיקה עד דמעות, לכל אורכה. מצחיקה עבור הילדים ובמיוחד עבורנו הילדים בגוף של מבוגרים. הצגה שהשאירה בי חותם עמוק. הצגה המדברת על משמעות החיים והשאלות שאנו שואלים את עצמנו ואת הסובבים במהלך חיינו. הצגה עם מוסר השכל חזק ומעצים, שאומר שלא תמיד יש לנו תשובות להכל, ולרב אין לנו תשובות לכלום, אך חשוב מאוד להמשיך לשאול את עצמנו שאלות, גם אם מוצאים את התשובות מאוחר יותר, בהמשך הדרך וגם אם לא מוצאים בכלל.
הצגה שמלמדת אותנו שחשוב ליהנות מהדרך, חשוב להאמין, להאמין במה שעושה לנו טוב ולהמשיך לשאול שאלות! הצגה עם מוסר השכל כה כבד וגדול המועבר בדרך כל כף קלילה, משמחת ונותנת תקווה! הייתי מגדירה את ההצגה והטקסט כגאוניים! הצגה שמדברת על כל הקשיים שלנו בחיים, על הגעגועים , הפחדים ועל הדרכים שמובילות אותנו אל האושר. הצגה ששווה צפייה של ילדינו, שיצחקו בלי סוף ובהחלט טובה לנו ההורים, שנצחק ביחד עם ילדנו ונצא רעננים להמשך חיינו!
“ספר השיאים של פוז”
(הצגה המבוססת על ספרו האהוב של דויד גרוסמן) הצגה לקטנטנים שבינינו, המספרת על שני אחים ארנבונים, על קינאה בין האחים ועל הרצון להתבדל ולהיות מיוחדים במשהו. כל אחד מאיתנו, ההורים, מכיר את תהליך הצמיחה בחיים, שבו אנו רוצים למצוא את מה שאנחנו טובים בו בהחלט ואת דרכנו הבלתי מעורערת. מוסר ההשכל עבורי ועבור בני היה שאין צורך להיות שיאן או הכי טוב בתחום מסויים, שהכי חשוב זה להיות מאושרים ונתמכים ונאהבים ע”י קרובינו.
“אורח בא לדב”
(מחזה ובימוי: רותי תמיר וגבריאל הדר, על פי סיפורי “אורח בא לדב” מאת בוני בקר).
מרושם התחלתי, נדמה היה כי הצגה לקטנטנים בלבד, אך בסוף ההצגה יצאתי עם כל כך הרבה השראה לחיים ודמעות של אושר בעיניים. זו הצגה על הקושי בחיים, להכניס חברים חדשים לחיינו ועל הפחד העצום מפרידות, שמקשה דווקא עלינו – “המבוגרים”. הצגה שמדברת על כך שטובים השניים מן האחד וחייבים לפתוח את הלב, למרות הפחד. הצגה מעשירה ומרגשת שמלווה ע”י נגנים מוכשרים וכריזמטיים.
“דב מצב רוח טוב”
(יוצרות: דניאלה לונדון דקל, גליה פרדקין). הצגה להכי – קטנים, שמדברת על חשיבותה של החברות! הצגה נהדרת לקטנטנים שלנו.
“הקטר האמיץ”
(בימוי ומשחק: חילו חנאן וגיא אלחנן)
הצגה המשולבת 2 שפות, ערבית ועברית, הצגה ברורה לכולם. הצגה המשולבת משחק ותאטרון בובות שמדבר על היכולת של הקטנטנים שלנו להפתיע ועל הדמיון שעולה על כל דמיון.
“האיש והתיבה”
(מחזה, בימוי, עיצוב ומוסיקה: אורנן ברייר)
הצגת פנטומימה, שבאה לשמח את הקטנטנים שלנו, או וכמו שבני אמר: ” אמא זה הומור, זה צחוקים!”… הצגה אינטואיטיבית שמראה איש ומכונה ואהבה.
עליי ציין שההצגות “הלילה השנים עשר”, “המסע לאי המוזר לפפה”, “אורח בא לדב” הן מחזות לגילאים 6- 76.
תיהנו ואל תשלחו את הילדים לבד להצגות, כי גם לכם מגיע ליהנות!
