(חי פה תאגיד החדשות של חיפה והסביבה) – רחל חנן ז"ל, מניצולות השואה האחרונות ששרדו את מחנה אושוויץ ומחנות הריכוז הנאציים, הלכה לעולמה בשיבה טובה בגיל 96. נערה בת 15 שהופרדה מהוריה וממשפחתה על רציף בירקנאו, שרדה יחד עם שלוש אחיותיה את התופת, עלתה לישראל, שירתה בפלמ"ח והקימה כאן משפחה לתפארת.
במשך שנים הקדישה את חייה לספר את עדותה בפני אלפי בני נוער, חיילים, מפקדים ומבוגרים בארץ ובעולם. בנה, ירון חנן, חבר מועצת העיר חיפה לשעבר, נפרד ממנה במילים מרגשות: "אמא היתה דמות מופת, לא רק עבור משפחתה אלא עבור רבים וטובים".
פרטי ההלוויה והשבעה
הלווייתה של רחל חנן ז"ל תתקיים ביום ראשון, 22/11/26, בשעה 13:00, בשער ברוש בבית העלמין שדה יהושע בחיפה. המשפחה תשב שבעה בבית המנוחה, רחוב חנה סנש 22, חיפה.

רחל חנן ז"ל לא הייתה רק ניצולת שואה. היא הייתה עדות חיה לתעצומות הנפש של האדם, לכוחה של התקווה וליכולת לבחור בחיים גם לאחר שהעולם כולו חרב.
היא נולדה ב-15 במאי 1929 בכפר וישו דה ג'וס, שבצפון טרנסילבניה, למשפחת כהנא, והייתה החמישית מבין ילדי המשפחה. ילדותה עברה בבית חם ואוהב, אך כשהייתה בת 15 נקרעו חייה באכזריות עם גירוש משפחתה למחנות ההשמדה.
באפריל 1944 גורשה המשפחה לגטו, ומשם נדחסה בקרון בקר יחד עם כמאה יהודים נוספים. לאחר ארבעה ימים וארבעה לילות של נסיעה בתנאים בלתי אנושיים, הגיעה הרכבת לאושוויץ בירקנאו. באופן מצמרר, היה זה יום הולדתה ה-15. על רציף בירקנאו הופרדה רחל מהוריה, מאחיה הקטנים ומיתר בני המשפחה. ארבע האחיות נשלחו לצד אחד, בעוד הוריה ואחיה נשלחו לצד האחר. זו הייתה הפעם האחרונה שראתה את הוריה.
רחל ושלוש אחיותיה שרדו יחד את מחנה בירקנאו, ובהמשך הועברו לברגן בלזן, למחנה דודרשטאט ולבסוף לטרזיינשטאט. הן סבלו רעב, עבודות כפייה, אלימות, מחלות, סלקציות ומצעד מוות, אך הצליחו להחזיק מעמד זו לצד זו עד לשחרורן בתום המלחמה.
רחל ז"ל נהגה לומר כי הישרדותן של ארבע האחיות הייתה נס של ממש. מתוך משפחה שלמה שנקרעה באכזריות, הן הצליחו לשוב ולהתאחד לאחר המלחמה, אך הוריהן ורבים מבני משפחתן נרצחו בידי הנאצים.

מהתופת באירופה לבניית חיים בארץ ישראל
לאחר המלחמה חזרה רחל ז"ל עם אחיותיה לכפר הולדתה, שם גילו כי בית המשפחה נותר ריק וכי קהילת יהודי הכפר, שמנתה יותר מאלף איש, נמחקה כמעט לחלוטין. בהמשך עלתה לישראל במסגרת העלייה הבלתי לגאלית, עוד בתקופת המנדט הבריטי. היא הגיעה לקיבוץ מזרע, שירתה בפלמ"ח והשתתפה בקרבות הנגב כחובשת.
כאן, בארץ ישראל, בחרה בחיים. היא הקימה משפחה, גידלה ילדים והפכה לאישה שהקרינה עוצמה, חום ואהבת אדם. אולם את שעברה לא השאירה מאחור. במשך עשרות שנים נשאה עמה את זיכרון השואה ואת האחריות להעבירו לדורות הבאים.
עדותה הפכה לשליחות חיים
רחל הייתה אחת מניצולות השואה האחרונות שהיו באושוויץ ובמחנות הריכוז הנאציים. היא השתתפה במשלחות נוער, מבוגרים, חיילים ואנשי מערכות הביטחון, והוזמנה להעיד בפורומים רבים בישראל ובעולם.
סיפורה יוצא הדופן על הישרדותן של ארבע אחיות במחנות ההשמדה, הפך לספר שזכה להצלחה רבה והיה לרב מכר בגרמניה ובמדינות נוספות. היא אף התראיינה לכלי תקשורת מרכזיים בגרמניה ובישראל, וסיפורה זכה להכרה רחבה.
בריאיון שהעניקה לאתר חי פה בשנת 2024, סיפרה רחל בפרטי פרטים על מסע ההישרדות הקשה, על הפרידה מהוריה, על הסלקציות, על הרגעים שבהם כמעט איבדה את התקווה ועל הכוח שמצאה באחיותיה.
אחד המשפטים המרגשים שאמרה באותו ריאיון נגע לשאלה אם היה כדאי לה להישאר בחיים אחרי כל הסבל שעברה: "לי היה כדאי להישאר בחיים. כאשר נולדו הבנים אמרתי לעצמי שאולי בכל זאת היה כדאי להישאר בחיים. הקמתי משפחה לתפארת, לא רק לי אלא לעם ישראל".
לצד הכאב העצום על משפחתה שנרצחה, בחרה רחל להעביר מסר של אנושיות ושל התנגדות לשנאה. "בליבי אין שנאה", אמרה, והסבירה כי מי שחווה על בשרו את השואה, מבין היטב את המחיר הנורא של שנאה בלתי מרוסנת. את המסר הזה ביקשה להעביר לאלפי האנשים שפגשה לאורך השנים.

בנה ירון חנן נפרד: "היא הצליחה להיכנס ולהישאר בליבם של אנשים רבים"
בנה, ירון חנן, חבר מועצת העיר חיפה לשעבר מסיעת הירוקים, פרסם הספד מרגש לאמו, שבו תיאר את דמותה ואת ההשפעה העצומה שהייתה לה על אנשים רבים בארץ ובעולם.
"אמא הייתה דמות מופת לא רק עבור משפחתה אלא עבור רבים וטובים. כאחת משורדות השואה האחרונות שהיו באושוויץ ובעוד מחנות ריכוז ידועים, אמא הייתה אשת עדות במשלחות נוער, מבוגרים, חיילים ואנשי מערכות הביטחון, והוזמנה להעיד בפורומים רבים בארץ ובחו"ל.
סיפורה הנדיר על תקופת השואה יצא לאור בספר שהפך לרב מכר בגרמניה ובעוד ארצות, והיא התראיינה לכלי תקשורת ידועים בגרמניה ובארץ.
אבל יותר מכל, אמא הצליחה בכישרון טבעי מיוחד להיכנס ולהישאר בליבם של הרבה אנשים בארץ ובחו"ל, שמספרים לי כי היא ממש השפיעה על חייהם ושינתה אותם לטובה!"
את דבריו חתם ירון במילים: "יהי זכרה ברוך".

רחל חנן ז"ל הותירה אחריה משפחה, מורשת וסיפור חיים יוצא דופן. היא שרדה את הניסיון הנורא ביותר להשמיד את עמה, בנתה חיים חדשים בארץ ישראל, והקדישה חלק גדול מחייה כדי לוודא שהדורות הבאים לא ישכחו. היא כבר לא תעמוד בפני משלחות ותספר את סיפורה בקולה, אבל העדות שהותירה, הספר, הריאיונות והאנשים הרבים שנגעו בהם דבריה ימשיכו לשאת את זכרה.
יהי זכרה ברוך.

