מי שעומד היום על חוף מפרץ חיפה ורואה את האוניות, הנמל ומתקני התעשייה, כמעט אינו חושב שמתחת לפני המים מסתתר פרק היסטורי מרתק. המפרץ אינו רק מרכז כלכלי, הוא גם מעין ארכיון תת-ימי של מלחמות, מאבקים ומפגש בין מעצמות.
אחד הסיפורים המפורסמים ביותר הוא של הצוללת האיטלקית “שירה” (Scirè), שטבעה במפרץ חיפה ב־10 באוגוסט 1942 במהלך מלחמת העולם השנייה. הצוללת השתייכה לצי האיטלקי וביצעה משימות מיוחדות נגד הבריטים. איטליה, בהנהגת בניטו מוסוליני, הצטרפה בשנת 1940 לגרמניה הנאצית ולמדינות הציר, מתוך שאיפה להרחיב את השפעתה ולבסס שליטה באזור הים התיכון.
בריטניה הייתה אויב מרכזי משום ששלטה במצרים ובארץ ישראל המנדטורית והחזיקה בנמלים ובנתיבי שיט חיוניים. חיפה הייתה בעלת חשיבות עצומה בגלל הנמל, בתי הזיקוק ומתקני הדלק. לכן הפכה העיר ליעד אסטרטגי במאבק בין המעצמות. הצוללת “שירה” אותרה על ידי הבריטים, הותקפה וטבעה עם אנשי צוותה.
אך לא רק צוללות אויב איימו על חיפה. גם הנמל הבריטי עצמו היה זירת סכנות. בשנת 1941 אירע בנמל פיצוץ במכלית הנפט “פניקס” (Phoenix), אירוע שהמחיש את החשיבות האסטרטגית של מתקני הדלק בחיפה ואת הסכנות שאפפו את הפעילות הימית בתקופת המלחמה.
דוגמה נוספת היא האונייה “פאטריה” (Patria), שטבעה בנמל חיפה בשנת 1940 (ניצול אחד בלבד) באחד האסונות הקשים בתולדות ההעפלה. טביעתה הפכה את הנמל החיפאי למקום שבו נפגשו מלחמה, מדיניות בריטית וגורלם של אלפי פליטים יהודים.
ההיסטוריה של חיפה לא נמצאת רק ברחובות, בשכונות ובמבנים העתיקים. חלק ממנה עדיין מסתתר מתחת לגלים, סיפורים על צוללות, ספינות, מלחמות ואנשים שנקלעו לרגעים ששינו את גורלם.
חיפה היא לא רק עיר על ההר. היא גם עיר מתחת למים.
נושא הכתבה של ד"ר רוב, כמו גם של קודמתה, מעניין, אלא שהכתבה שטחית מאד מאד. לכן סיווגתי אותה כ"לא מעניינת". אנא, ד"ר רוב, ספר לקוראים מעט יותר על שירה, על הביקור הידידותי של שירה השניה, על איברהים אל אוול שהפכה להיות ק 38 וסיפורים אחרים כמותם שאתה מכיר ואני לא.
תודה.
באניה פטריה טבעו בנמל יחד איתה
כ 240 עולים מאירופה, השאר ניצלו,
בינהם אמא שלי ועוד ארוס שלה לשעבר,
כדאי לדייק דני פארן