(חי פה) – החודש וחצי האחרון טלטלו את החברה הישראלית. חרדה, חוסר ודאות ושגרה שהתפרקה כל אלה הובילו רבים לחפש נחמה במקום הכי זמין, האוכל. אבל מאחורי העלייה במשקל בתקופת המלחמה מסתתרת אמת עמוקה יותר.
ד"ר בתיה קרנבוים, מומחית ברפואת משפחה טיפול אישי בהשמנה ומניעתה החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנה, מבקשת לשנות את השיח, לא עוד אשמה ודיאטות קיצוניות אלא הבנה, חמלה וטיפול נכון במחלה ביולוגית.
“זה לא חוסר כוח רצון – זו מחלה ביולוגית”
יותר מ-60% מהישראלים מתמודדים עם עודף משקל והשמנה, מתוכם כ-27% מוגדרים עם השמנה. הנתונים הללו אינם חדשים, אך המלחמה החריפה את המצב. לדברי ד"ר קרנבוים, השמנה איננה תוצאה של עצלות או חוסר משמעת, השמנה היא מחלה ביולוגית. השיבוש הוא במנגנונים ההורמונליים, יש יותר מדי הורמוני רעב ופחות מדי הורמוני שובע. האדם רעב יותר ומשתוקק יותר לאכול. זה לא עניין של כוח רצון.
היא מוסיפה כי זו הסיבה שיותר מ-90% מהאנשים שירדו במשקל חוזרים למשקלם הקודם, לעיתים אף מעבר לכך: “הגוף נלחם בהם ומנסה להחזיר את המצב לקדמותו”.
האוכל כמפלט בזמן מלחמה
על רקע המציאות הביטחונית הקשה, רבים מצאו את עצמם אוכלים יותר מהרגיל. “כולנו היינו בטראומה”, מסבירה ד"ר קרנבוים. “אוכל הוא מנחם. נשנושים באמצע הלילה בגלל אזעקות, אכילה במקלטים זה טבעי, נורמלי ואנושי”.
לדבריה, כבר שבועיים לאחר תחילת הלחימה הגיעו אליה מטופלים מלאי רגשות אשמה: “אנשים שהיו בתהליך ירידה במשקל, עם טיפול מסודר ואפילו זריקות הרזיה איבדו שליטה ועלו במשקל. הם הגיעו עם הלקאה עצמית קשה. ואני אומרת להם אז מה? הייתה תקופה קשה. זה מה שעזר לכם לשרוד”.
הבעיה האמיתית – אשמה וכעס עצמי
לדברי ד"ר קרנבוים, דווקא רגשות האשם הם האויב הגדול ביותר. כעס, תסכול והלקאה עצמית הם טריגר משמעותי לאכילה נוספת. הם הורסים כל תהליך. אין להם מקום.
במקום זאת, היא מדגישה את חשיבות החמלה העצמית: "אנחנו צריכים להיות בחמלה כלפי עצמנו. להבין את הסיטואציה, להפסיק להאשים ורק אז אפשר לחזור לאיזון”.
אכילה רגשית וסטרס: מה קורה בגוף?
בתקופות של לחץ מתמשך, הגוף נכנס למצב הישרדותי. הורמוני סטרס כמו קורטיזול עולים, מה שמגביר את תחושת הרעב ואת הצורך במזון עתיר קלוריות. “כשאין ודאות ואין שגרה, הגוף מחפש יציבות ונחמה”, מסבירה ד"ר קרנבוים. “האוכל הופך לפיצוי רגשי, וזה מנגנון טבעי לחלוטין”.
לא דיאטה – אלא טיפול כוללני
ד"ר קרנבוים מבקשת לשבור מיתוס נוסף: דיאטות אינן הפתרון. “זה לא עניין של פרוסה יותר או פחות. צריך לנהל תזונה בצורה נכונה, להבין איך להרכיב ארוחות, ולטפל גם בהיבט הרגשי וגם הביולוגי”.
הטיפול, לדבריה, כולל שילוב של ליווי תזונתי, טיפול רגשי ולעיתים גם תרופות או זריקות בהתאם לקריטריונים רפואיים ברורים (כמו מדד BMI מעל 30, או מעל 27.5 עם מחלות נלוות). “מי שלא עומד בקריטריונים לא צריך לקבל טיפול תרופתי. חשוב לעשות זאת נכון ובפיקוח רפואי”.
איך חוזרים למסלול בתוך מציאות לא יציבה?
גם כשאין שגרה, אפשר להתחיל בצעדים קטנים:
- תגידו לעצמכם: זו לא אשמתי אבל אני לוקח אחריות על הבריאות שלי.
- אם הייתה נפילה חוזרים מיד לתוכנית. לא מחר, לא ביום ראשון בארוחה הבאה.
- אל תביטו אחורה בזעם. הסתכלו קדימה בחמלה.
לדבריה, בניית שגרה לא חייבת להיות מושלמת: “מספיק סדר בסיסי שעות ארוחות, תכנון מראש, והקשבה לגוף”.
מסר של תקווה
בסיום, מבקשת ד"ר קרנבוים להעביר מסר ברור: “יש היום הרבה יותר ידע והבנה לגבי השמנה ואיך לטפל בה. אתם לא לבד, לכו לקבל עזרה מקצועית”.
והמסר אולי החשוב ביותר בתקופה הזו:
“תהיו שגרירים של חמלה כלפי עצמכם וכלפי הסובבים אתכם. אנחנו בני אדם, ובתקופות קשות אנחנו עושים מה שצריך כדי לשרוד. עכשיו אפשר גם להתחיל לרפא”.