מגילת העצמאות נוסח חיפה פרק ב'

הדקות נקפו. המושל הבריטי הסתלק  בדרך מסתורית מבניין המושל אשר מול בניין עיריית חיפה. הקהל שהתכנס במגרש הגדול, הוא גן הזיכרון, היה נרגש. שמואל ביאליק, איש המטה העירוני, בלוויית מפקד "ההגנה" משה כרמל, מפקד העיר יעקב לובליני וקצין המבצעים יעקב תבורי, המתינו. אך האופנוע לא הגיע.

שם, בבית דיזנגוף אשר בשדרות רוטשילד 16 בתל אביב, קרא דוד בן גוריון את מגילת העצמאות, והעתק המגילה עתיד היה להיות בדרכו לחיפה, ארוז בכליו של האופנוען, אך זה בושש לבוא. המתכנסים במגרש הגדול, מן הסתם היו דרוכים. 

שמואל ביאליק תפס יוזמה, ויחד עם עו"ד בוריה טובין (טובבין), כתב "מגילת עצמאות" נוסח חיפה, וזו לשונה: "ביום ד' באייר, יום סיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל, התכנסה מועצת העם, נבחרי העם היושב בציון והחליטה על דעת העם היהודי כולו לכונן מדינה עצמאית ריבונית בשטחה של ארץ ישראל, אשר תושתת על החוק הבינלאומי ושורשי התנ"ך. מדינה זו תיקרא (מדינת יהודים מדינת ישראל?)".

בהמשך מגוללת המגילה "10 אושיות", בהן שיוויוניות, חופש מחשבה והשתייכות עדתית ומפלגתית; חקיקת חוקי יסוד, קביעת מטבע השקל (ביאליק וטובין הקדימו ב-32 שנים את קביעת שם המטבע בישראל). כן ציינו השניים הקמת מוסדות מחוקקים, כינון יחסים מדיניים, מסחריים ותרבותיים עם אומות העולם. כמו כן תפתח המדינה את שעריה בפני כול היהודים באשר הם ותושיט יד לשלום עם המדינות השכנות. מטה ה"הגנה" יהווה יסוד של מטה צבא ההגנה לארץ ישראל ולמשטרה. ולסיום: חגי ישראל וחגים לאומיים יישמרו במסגרת חוקי היסוד של המדינה.

הטכס החל. שמואל ביאליק הנרגש אמר דברי פתיחה וקצין המבצעים, שלמה תבורי, קרא את מגילת העצמאות נוסח חיפה. ממרומי בניין המושל הבריטי נפרשה כרזה עם השם הכה ייחודי: מדינת ישראל. לקראת סיום הטכס נשמע מנוע אופנוע מתקרב: מגילת העצמאות הרשמית "הואילה להגיע" לעיר הכרמל.

קוריוז אותו חשף העיתונאי המנוח אורי ירון בעיתון "כרמלטון" בחודש מאי 1992: מאחר ולא היה ידוע בתחילת הטכס מה שם יינתן למדינה, הזמין שמואל ביאליק צייר מרחוב סירקין וזה התבקש להכין שתי כרזות: מדינת היהודים ומדינת ישראל.   

מגילת העצמאות החיפנית נמצאת בארכיון העמותה לתולדות חיפה.