(חי פה) – קהילת קריית חיים, חיפה ומעגלים רחבים של תלמידים, חיילים ואנשי חינוך בישראל נפרדים בצער מד"ר יצחק (איצו) הירש, שהלך לעולמו. ד"ר הירש, רופא ילדים מסור, יקיר העיר חיפה לשנת 2021, ניצול שואה ואיש עדות, הקדיש את חייו לריפוי הגוף ולשימור הזיכרון. במותו הותיר אחריו מורשת אנושית עמוקה של נתינה, מחויבות מוסרית ואהבת אדם.
מהשואה לחיים של שליחות
ד"ר יצחק (איצו) הירש, יליד רומניה, שרד את אימת השואה כנער. את הזיכרונות הקשים נשא עמו כל חייו, אך בחר להפוך אותם למנוע של עשייה. בשנת 1962 עלה לישראל עם רעייתו, וב־18 בינואר הגיע לקריית חיים, שהפכה מאז לביתו.
“חיפה זה הבית שלי”, נהג לומר, “מאז שעליתי לארץ ועד היום”.
רופא של ילדים, רופא של קהילה
במשך עשרות שנים שימש ד"ר הירש כרופא ילדים מוערך ואהוב בקריית חיים. עבור דורות של ילדים והוריהם הוא היה הרבה מעבר לרופא: דמות מרגיעה, מחייכת, כזו שמכירה כל משפחה וכל סיפור.
תושבים ותיקים עדיין זוכרים כיצד כל ילד שיצא מהקליניקה שלו קיבל סוכריה, ובעיקר יחס חם ותחושת ביטחון. הוא ליווה משפחות לאורך שנים, וראה ילדים הופכים להורים בעצמם, חלק בלתי נפרד מהמרקם הקהילתי של השכונה.
עדות חיה לדור הצעיר
לצד עבודתו הרפואית, הקדיש ד"ר הירש חלק משמעותי מחייו להנצחת השואה. הוא קיים עשרות רבות של מפגשים עם תלמידי תיכון קריית חיים, חיילים בבסיס הטכני של חיל האוויר ובבסיסי צה"ל השונים, והרצה בקיבוץ לוחמי הגטאות.
עדותו האישית, שנמסרה בשקט, בפשטות ובכנות, הותירה חותם עמוק על שומעיה. הוא לא ביקש לזעזע, אלא ללמד, להזכיר, ולהעביר מסר של אחריות אנושית, מוסר וזיכרון.
שליחות גם מעבר לים
ד"ר הירש ליווה בהתנדבות משלחות לפולין, הן כרופא והן כאיש עדות. עבור המשתתפים במסעות הללו, נוכחותו הייתה עוגן אנושי: עד חי, מהלך, המספר את סיפורו במקומות שבהם התרחשו האירועים עצמם.
תרומה לזיכרון הלאומי
מעבר לעדות שבעל־פה, תרם ד"ר הירש פריטים אישיים מתקופת השואה, שאותם שמר בקפידה לאורך השנים, וכן תרומות כספיות למוזיאון יד ושם. בכך הפך את סיפורו האישי לחלק בלתי נפרד מהזיכרון הקולקטיבי של העם היהודי.
קריית חיים בלב – עד יומו האחרון
גם בשנותיו המאוחרות המשיך ד"ר הירש לדבר באהבה עמוקה על קריית חיים וחיפה. הוא זכר את ימי המעברה, את השכנים הראשונים, ואת התפתחות המקום לאורך השנים. עבורו, קריית חיים הייתה סמל לחיים שנבנו מחדש, אחרי החורבן.
מורשת שנשארת
מותו של ד"ר יצחק (איצו) הירש מסמן את לכתו של דור הולך ומתמעט, דור העדים. אך המורשת שהותיר אחריו חיה ונוכחת: בילדים שטיפל בהם, בתלמידים ובחיילים שהקשיבו לעדותו, ובזיכרון הלאומי שתרם לשימורו.
הוא הוכיח שאדם אחד יכול להיות גם רופא, גם מחנך, גם עד ובעיקר, בן אדם.
יהי זכרו ברוך!
רופא הילדים האהוב שלי,תנוח איש יקר.
ד",ר הירש היה ידוע כרופא טוב .
אנחנו מאוד אהבנו להגיע עליו בכל עת שנזקקנו לטיפול בנו. אנחנו הרגשנו בטוחים שהוא טיפל מכל הלב. תודה לו!
לדעתי היה גם באנטבה בין הנוסעים של
אייר פראנס, ששוחררו ע״י צה״ל.
ד״ר הירש ז״ל .