(חי פה) – קהילת החינוך והספורט בחיפה ובצפון נפרדת בכאב, מדמות מיתולוגית: יגאל דגן, מורה לחינוך גופני, מחנך ומאמן האתלטיקה הקלה של בית הספר הריאלי, הלך לעולמו בסוף השבוע והוא בן 79 במותו. דגן ז"ל הובא למנוחות ביום שישי 2/1/26 האחרון בבית העלמין תל רגב.
יגאל דגן היה הרבה יותר ממורה לספורט. הוא היה מחנך בנשמה, מאמן עם חזון, ואדם שידע לראות בכל תלמיד עולם ומלואו. לאורך עשרות שנים גידל וחינך דורות של תלמידים וספורטאים, ורבים מהם הגיעו להישגים מרשימים בזירה הארצית והבינלאומית. בין תלמידיו הבולטים נמנים אלוף ושיאן ישראל בהדיפת כדור ברזל יואב שרף, ואלופת ישראל בקפיצה לרוחק מאיה קלה, שייצגה את ישראל באולימפיאדת לוס אנג'לס בשנת 1984. לאחר סיום עבודתו בבית הספר הריאלי, המשיך דגן את דרכו החינוכית כמורה בחטיבת הביניים, אורט אפק בקריית ביאליק.
מאמן, מורה ואבא לדרך
דגן אהב את האתלטיקה הקלה בכל ליבו וחי אותה יום יום. תחת הדרכתו הוקמו נבחרות בנים ובנות שזכו באליפויות ישראל, הן כיחידים והן כקבוצות. רבים מתלמידיו התאמנו במקביל באגודת מכבי חיפה, וקטפו מדליות בארץ ובחו"ל.
יואב שרף, תלמידו ומי שהפך לאחד מהאתלטים הבולטים בישראל, נפרד ממנו במילים מרגשות: "יגאל היה המורה שלי להתעמלות כבר מכיתה ה' בסניף הדר של הריאלי, וליווה אותי כמאמן נבחרת האתלטיקה הקלה עד סוף י"ב. הוא זיהה כבר אז את הפוטנציאל שלי כהודף כדור ברזל וכספרינטר, ודחף אותי בלי הפסקה קדימה. הדרך שהוא סלל לי הובילה אותי לזכיות רבות באליפויות ישראל ולייצוג המדינה בנבחרת ועל כך אהיה אסיר תודה תמיד".
שרף נזכר גם ברגעים הקטנים והאנושיים: "בשנת 1973, בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים, מנהלת בית הספר הקריאה לנו גלויה ששלח יגאל מהחזית, שם שירת כלוחם מילואים בצנחנים. הוא תמיד שילב ערכים, דוגמה אישית ואהבה גדולה לארץ ולאדם".
חותם שנשאר בלב
בשנת 1983 זכתה נבחרת הבנים של הריאלי באליפות המדינה והשתתפה באליפות בינלאומית בבלגיה. דגן ליווה את התלמידים כמאמן וכאבא. "זה היה שיא הקריירה שלו," מספר שרף. "במהלך כל הנסיעה הוא היה בעננים." גם שנים לאחר פרישתו, הקשר עם תלמידיו לא נותק. לפני כשלוש שנים חידשו חברי הנבחרת את הקשר והקימו קבוצת ווטסאפ בשם "החברים של יגאל", כשדגן היה אורח הכבוד.
"עד השבוע שעבר שמרנו על קשר," מספר שרף. "הוא היה קורא לי תמיד ‘הקפטן שלי’".
זיכרונות של אהבה ואמונה
ליאורה ישראל כתבה: "קיבלתי בתדהמה ובכאב את ההודעה על מותו של יגאל, אב וסב טוב, אוהב ומצחיק, שתמיד העלה חיוך וצחוק. יהי זכרו ברוך".
איריס מרקוביץ, תלמידתו לשעבר, הוסיפה: "לא אשכח את החיוך הטוב, הצחוק הרועם, העידוד והאמונה בי שהובילו אותי לא רק להצטיינות, אלא לביטחון שאני יכולה הכול. הלוואי ויחיה בלב כולנו לנצח".
מנכ"ל בי"ס ריאלי עדו מזוסקי מסר לחי פה:
"יגאל דגן היה דמות חשובה בחיי בית הספר. שימש שנים רבות כמרכז החינוך הגופני ובנוסף היה יו"ר ועד המורים ותרם רבות למורים לתלמידים ולבית הספר. יהי זכרו ברוך".
מורשת של דרך
יגאל דגן הותיר אחריו משפחה אוהבת, מאות תלמידים ותלמידות, ודור שלם של ספורטאים שנושאים איתם עד היום, את הערכים שהנחיל: התמדה, אמונה, חברות ואהבת האדם.
"אזכור אותו לנצח כמורה, כמאמן וכחבר," סיכם יואב שרף ובמילים אלו נדמה שסיכם את תחושותיהם של רבים.
יהי זכרו ברוך!
איש יקר, כריזמטי וצנוע. נזכור אותך, יגאל, כמודל לחיקוי.
אחסן מינו ראחו