(חי פה) – כשנה לאחר מותו של הנווט רס"ן במיל' אסף דגן, מוצאת את עצמה משפחתו בקרב נוסף, הפעם על ההנצחה בעיר חיפה, בה הם מתגוררים. לאחר מאבק משפטי ממושך להכרה בו כחלל צה"ל, מתמודדת המשפחה עם תחושת אכזבה קשה מהעירייה, שלטענתם אינה פועלת להנצחתו האישית בעיר.
הבטחות שלא מומשו

מירי, אמו של אסף ז"ל, סיפרה הבוקר על תחושת האכזבה שלה. לדבריה, ראש העיר הגיע לבית המשפחה בשבעה ובאזכרה והבטיח כי לא תהיה בעיה להנציח את אסף. אך בהמשך, כאשר פנתה לעירייה, נתקלה בתשובות לאקוניות ובדרישה למלא טפסים ואף לתרום כסף לצורך ההנצחה. "אני כעסתי מאוד", אמרה. "והתברר לי שאני לא היחידה. פגשתי משפחות נוספות וראינו שבמקומות אחרים בעיר מנציחים זמרים ורבנים, אבל את בני, שתרם למדינה במשך 20 שנה, לא. אני בכנות לא מבינה את ההיגיון להנציח זמרים בשכונת רמת זמר, שלחלקם אין קשר לחיפה, ולא את הבן שלי".
תרומתו לצבא ולחברה
אסף דגן שירת בצה"ל במשך שני עשורים, תחילה בקבע ולאחר מכן במילואים. משפחתו מספרת כי מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", שירת במילואים בתדירות גבוהה במיוחד ואף ביום מותו היה בדרכו לשירות נוסף בקריה. לצד שירותו הצבאי, היה פעיל בעמותות שונות, בחיפה ותרם מזמנו לקהילה. אחד המקרים שהאם מירי הזכירה הוא סיוע לאצן עיוור בהכנות לריצה עתידית, דוגמה לאופיו הנדיב ולרצונו להושיט יד לכל מי שזקוק לכך.

מאבק ציבורי ברשתות החברתיות
המשפחה לא נותרה אדישה. מירי העלתה לפייסבוק תמונות של הנצחה שביצעה בעצמה, וזכתה ליותר מ־3,000 תגובות מתושבי העיר שתמכו בהנצחת אסף. "זה מוכיח שהתושבים בעד", אמרה. "אני פונה לרשתות כי איבדתי אמון ברשויות. מול ההקרבה שלנו זה אפשרי לכבד את אסף ולהנציח אותו בעיר".
המשפחה מתארת תחושת אובדן כפולה: לא רק שאיבדה את בנה, אלא שהיא נאלצת להיאבק שוב ושוב כדי שיזכה להנצחה ראויה בעירו. "20 שנה הוא תרם לצבא, ובסוף מנציחים זמר", אמרה מירי בכאב. "אני לא מוכנה לשלם שקל אחד עבור ההנצחה, אני לא מסוגלת להבין את הרעיון של מי שמבקש מאימא שקולה עשרות אלפי שקלים עבור הנצחה. אני מרגישה שנתתי מספיק. אסף אהב לתרום, ואני רוצה שיזכרו אותו על כך".
כזכור, משפחת דגן טענה כי מגיע לאסף להיות מוכר כחלל צה"ל משום שהיה בדרכו למילואים כאשר שם קץ לחייו. כעת הם מבקשים לראות את זכרו מונצח בעיר חיפה, בה גדל וחי.
תגובת העירייה
מעיריית חיפה נמסר כי היא משתתפת בצערה העמוק של משפחת דגן על אובדנו של רס"ן אסף דגן ז"ל, תושב העיר. העירייה ציינה כי היא בוחנת יוזמה להנצחת כלל חללי צה"ל וחללי פעולות האיבה, במטרה להנציחם באופן קולקטיבי שיאפשר למשפחות ולציבור להתייחד ולזכור את מי ששילמו את המחיר היקר מכל.
נוהל הנצחות בעיר
העירייה הסבירה כי הנצחות אישיות, מתבצעות בהתאם לנוהל העירוני להנצחות במרחב הציבורי, לאחר בחינה בוועדה ציבורית להנצחה שבראשה עומד פרופ' יוסי בן־ארצי. המשמעות היא שכל בקשה להנצחה נבחנת באופן מסודר, אך המשפחה טוענת כי בפועל הדבר מתעכב ומלווה בדרישות בירוקרטיות שאינן מתיישבות עם ההבטחות שניתנו להם.
מירי מתארת תחושת ניכור מול הרשויות. "אני פונה לרשתות כי איבדתי אמון ברשויות", אמרה. "הכי כואב לי שאני רוצה להנציח את הבן שלי, שתרם רבות בחייו ולא רק בשירות הצבאי".


עצוב מאוד😔
על פי הלכות "היהדות", "אובדנות" אינה
כלולה בקבורה רגילה… ובכ"ז
התחשב"הנצחה" = אדםץץץ
לא מתאים במקרה של
שכזה…
איזו "דוגמא" לצעירים?????😘
ממש מעצבן שלא מוכנים להנציח את אסף דגן. הוא נלחם למענינו יצא להלחם כאשר הגיעו רבים להלחם נגד חמאס ולנלחם נגדם .
ראש העיר עוד בודק בוחן ץ לא מתביישים יכל להשאר בביתו ולשאול את עצמו כן לצאת או ולא לצאת ולהלחם . יכל לסרב לצאת ולהלחם
לא מאמינה שעוד שוקלים תתביישו! אחר כך שואלים אותנו למה עוזבים את העיר חיפה הצעירים. כי העיריה לא משקיעה כמו בעבר מקצצת על ישהוננינו ץראדתמהעיר פיטרה היום עובדים אהל לעצמה לקחה יועצים בעשרות אלפים מידי חודש . כל מה שחסכה מפוטרי העובדים והכל על גבינו .לא יודעת מה קורה עם יונה יהב פעם היה נלחם למענינו. מה קרה לו.