מוצקין מתעוררת: קרב על החזירים והסטטוס קוו

(חי פה) – סערה ציבורית בקריית מוצקין בעקבות פתיחת סניף חדש של רשת "טיב טעם" בשכונת משכנות האמנים. קבוצת תושבים, ובראשם יו"ר תנועת "מוצקין עם מסורת" דורון גרינברג, הגישה עתירה מנהלית נגד העירייה בטענה לאי-אכיפת חוק העזר האוסר מכירת חזיר ומוצריו. המאבק, שנדמה כמאבק על זהות יהודית מול פלורליזם צרכני, מעורר תגובות נחרצות משני צדי המתרס.

העתירה המנהלית: דרישה לאכיפת חוק העזר העירוני

בעתירה שהוגשה לבית המשפט, דורשים העותרים מהעירייה לאכוף את חוק העזר העירוני משנת 1955, האוסר מכירת חזיר ומוצריו בתחומי העיר. לטענתם, פתיחת סניף "טיב טעם" בצפון העיר, אשר מוכר מוצרים שאינם כשרים, מהווה הפרה בוטה של החוק הקיים. גרינברג, העומד בראש המאבק, טוען כי מדובר בפגיעה חמורה ברגשות הציבור הדתי והמסורתי בעיר, וכי יש להחיל את החוק באופן שוויוני על כל בתי העסק.

הקשר בין העתירה לעשרת ימי תשובה

גרינברג מציין כי הגשת העתירה בעשרת ימי תשובה אינה מקרית. לדבריו, מדובר בצעד סמלי של תיקון עבור תושבי העיר: "זו חזרה בתשובה ותיקון עבור למעלה מ-56,000 תושבי העיר קריית מוצקין", הוא אומר. לדבריו, העתירה מוגשת בשם "הרוב הדומם" – ציבור רחב של דתיים, מסורתיים ואף חילונים המתנגדים למכירת חזיר, שהוא לדבריו "האנטיתזה ליהדות".

מעורבותו הפוליטית של גרינברג והאכזבה מראש העיר

גרינברג, שהתמודד בעבר למועצת העיר וסייע לבחירתו של ראש העיר ציקי אבישר, מביע אכזבה עמוקה מהתנהלותו של אבישר. "לא תיארתי לעצמי שציקי יפגע בסטטוס קוו בעיר ובזהותה היהודית של העיר", הוא אומר. לדבריו, פתיחת הסניף החדש והיעדר תגובה מצד העירייה מהווים הפרה של ההסכמות הלא כתובות ששררו בעיר במשך שנים.

עו"ד ורו"ח משה פרץ, יו"ר סיעת מאוחדים בעיר, מסייע לגרינברג במאבקו. פרץ, שמגדיר עצמו כשומר מסורת אך לא דתי, מדגיש את חשיבות האכיפה השוויונית של החוק: "אם יש תקנה עירונית, היא צריכה להיאכף. לא ייתכן שתהיה אכיפה בררנית". לדבריו, בעיר פועלים חמישה עסקים שמוכרים חזיר והמאבק נועד להפסיק את המכירה בכל אחד מהם.

עצומה ציבורית ותגובות ברשתות החברתיות

את העתירה הגישה עו"ד שרון נתח תמרי, אשר אישרה את הגשתה ומסרה כי היא תנוהל בבית המשפט בהמשך. לדבריה, העתירה מדברת בעד עצמה, והיא משקפת את עמדת ציבור רחב בעיר. נתח תמרי צפויה להוביל את ההליך המשפטי ולייצג את העותרים בדיונים הקרובים.

לצד העתירה, הופצה עצומה ציבורית עליה חתמו כ-800 תושבים. פרץ מציין כי מדובר במספר משמעותי המעיד על תמיכה ציבורית רחבה. "אנחנו מקבלים תגובות רבות בפייסבוק שתומכות במכירת מזון כשר בלבד", הוא אומר. לדבריו, המאבק אינו רק דתי אלא גם ערכי, שכן מכירת חזיר נתפסת בעיני רבים כסמל אנטי-יהודי.

הטענות בעתירה: פגיעה ברגשות הציבור הדתי והמסורתי

בעתירה נטען כי פתיחת סניף "טיב טעם" גרמה לפגיעה קשה ברגשות הציבור הדתי והמסורתי בעיר. הסניף, שנפתח ביוני 2025, ממוקם בלב העיר ומפרסם את פעילותו בשבתות ובחגים. העותרים טוענים כי הפרסומים הרבים, לצד מכירת חזיר, "הגדישו את הסאה" והובילו לתחושת ניכור בקרב תושבים רבים. פניותיהם לעירייה, לדבריהם, לא נענו באמפתיה.

גרינברג פונה לתושבים גם בבקשה לתמוך במאבק גם מבחינה כספית. עלות הגשת העתירה עומדת על 2,273 ש"ח ולכך מתווספים שכר טרחת עורכי הדין. לדבריו, מדובר במאבק עקרוני שדורש משאבים, והוא קורא לכל מי שהנושא קרוב לליבו לסייע.

קולות מהשטח: תושבים תומכים בסניף טיב טעם ובראש העיר

מנגד, ישנם תושבים בעיר שמביעים תמיכה בסניף החדש. ד"ר אורלי מזרחי, תושבת שכונת האמנים, טוענת כי במשך שנים נמכר חזיר בעיר ללא התנגדות. לדבריה, ההתנגדות הנוכחית נובעת ממניעים פוליטיים ולא ענייניים: "יש אנשים שקשה להם עם ההפסד של ראש העיר הקודם חיים צורי, אז פתאום כל דבר מפריע להם".

מזרחי מציינת כי הסניף החדש פועל גם בשבתות ובחגים, וכי יש בו תנועה ערה של קונים בכל שעות היום. "יש מספיק תושבים שמרוצים מאוד מסופרמרקט לא כשר", היא אומרת. לדבריה, כל אדם רשאי לבחור את אורח חייו, והכשרות צריכה להישמר בבית ולא להיכפות על הציבור כולו.

תגובת העירייה: הסטטוס קוו נשמר לאורך השנים

בתחילת אוגוסט התקבלה תשובה מהיועצת המשפטית של העירייה, עו"ד גילי סגל ביו, אשר דוחה את טענות העותרים. לדבריה, הסטטוס קוו בעיר הוא חיים משותפים של ציבור חילוני לצד ציבור דתי- מסורתי, ולא קיימת הפרה של ההסכמות הקיימות. סגל ביו מדגישה כי לאורך השנים פעלו בעיר עסקים שמכרו מזון לא כשר, והמצב הנוכחי אינו חריג.

סגל ביו מציינת כי העצומה נחתמה על ידי כ-2% בלבד מתושבי העיר, וכי אין בכך עילה לפגיעה בזכויותיהם של 98% מהתושבים הנותרים. לדבריה, חלק מהחותמים כלל אינם תושבי קריית מוצקין. היא מדגישה כי העירייה מחויבת לשרת את כלל התושבים, מכלל הזרמים והרקעים, תוך הימנעות מהטלת הגבלות שאינן מוצדקות חוקית.

חוק העזר העירוני: האם מדובר בחוק ארכאי?

היועצת המשפטית, סגל ביו, מתייחסת גם לחוק העזר העירוני משנת 1955, וטוענת כי מדובר בחוק ארכאי שאינו תואם את המציאות של ימינו. לדבריה, אכיפת החוק כיום עלולה להוות הגבלה שאינה מוצדקת, ולכן העירייה נמנעת מהפעלתו. היא מדגישה כי העירייה פועלת מתוך מחויבות לשמירה על זכויות כלל התושבים.

המאבק על זהות העיר: יהדות מול פלורליזם

המאבק בקריית מוצקין חורג מגבולות הדיון על מכירת חזיר, ומעלה שאלות עמוקות יותר על זהות העיר, יחסי דת ומדינה, וגבולות הסובלנות. האם עירייה צריכה לאכוף חוק עזר ישן שאינו תואם את המציאות? האם רגשות ציבור מסורתי מצדיקים הגבלות על צרכנות חופשית? ומהו הסטטוס קוו האמיתי בעיר שבה חיים יחד חילונים ודתיים?

הדיון המשפטי שיתקיים בקרוב עשוי להכריע לא רק את גורל העתירה, אלא גם את האיזון העדין בין זהות יהודית לבין חופש הבחירה של תושבי קריית מוצקין.