בית הספר היסודי הטוב ביותר בעיר חיפה הוא רמב"ם (דתי) יחד עם נופים בשכונת רמות בגין

לאיזה בית ספר יסודי ושש שנתי הכי כדאי לשלוח את הילדים?

המדד שפורסם היום נותן את התשובה

בית הספר היסודי הטוב ביותר בעיר חיפה הוא רמב"ם (דתי) ונופים בשכונת רמות בגין. בית הספר השש שנתי המוביל הוא חוגים (לפניו רעות, אבל הוא בית ספר, שמפעיל סינון של התלמידים)

השבוע פורסמו נתוני המיצ"ב בבתי הספר בחיפה והאקלים הבית ספרי. מהממצאים עולה כי הציונים של תלמידי בתי הספר בחיפה במקצועות הליבה הם 64 במתמטיקה, 47 במדעים, 70 באנגלית ו – 51 בעברית.

לעומת השנים האחרונות אפשר לראות כי בחיפה יש ירידה מציון משוקלל של 83 בשנת 2009 ועד לציון ממוצע של 64 בשנת 2015. נתוני המיצ"ב הם חלק ממד מדל"ן שנותן תמונה מלאה על בתי הספר ועסקאות נדל"ן על אזורי מגורים. המטרה היא שכשרוצים למכור או לקנות דירה תהיה אפשרות לדעת באיזה מחירים נמכרו לאחרונה דירות והורים לילדים ידעו האם בתי הספר בסביבה נחשבים טובים.

כזכור, עד לפני מספר שנים משרד החינוך התנגד לפרסם את תוצאות המיצ"בים בכל אחד מבתי הספר בגלל החשש, שהורים יעדיפו לשלוח את הילדים לבתי ספר עם ציונים גבוהים במיצ"ב. לאחר התערבות של בית המשפט העליון, שחייב את משרד החינוך לפרסם את הממצאים, הם הפכו לנגישים לכל הורה. בשנת 2014 לא נערכו מיצ"בים בגלל ששר החינוך דאז הרב שי פירון מיד עתיד התנגד למבחנים. אולם שר החינוך הנוכחי נפתלי בנט החזיר את המבחנים. פירון טען שמבחני המיצ"ב מונעים למידה משמעותית, כיון ששנת הלימודים מוקדשת ללמידה לקראת הבחינה כי כך נמדד בית הספר, במקום להטמיע את החומר בעזרת למידת חקר, שתעורר עניין אצל התלמידים.

המדד, שהתפרסם השבוע, בוחן את בתי הספר על פי מבחני המיצ"ב, וגם על פי האקלים הבית ספרי, כפי שנמדד משאלונים, שהועברו בין התלמידים והמורים. יש לציין, כי כששואלים מורה האם הוא שחוק, צריך לקחת את התשובה בעירבון מוגבל, כיון שהם יודעים, שבית הספר בו הם מלמדים נפגע אם הם מדווחים על שחיקה. בנוסף, כשהתלמידים נשאלים האם הם מרוצים בבית הספר, ייתכן שלפני חלוקת השאלון מנהלת בית הספר או אחד המורים ביקשו מהתלמידים לענות בצורה מסוימת או שהתלמידים עצמם מבינים, שכשהם אומרים שהם לא מרוצים בבית הספר, בית הספר נפגע.

ישנם שני בתי ספר בחיפה שמדווחים על 100% שביעות רצון של התלמידים ואין כלל שחיקה בקרב המורים, מה שמעורר תהייה על כמות התלמידים והמורים, שענו על השאלון. בתי הספר הם בית הספר דגניה בקריית חיים עם 100% שביעות רצון של תלמידים ו  – 0% שחיקה של מורים ובית הספר גבריאלי ברחוב החשמל עם 97% שביעות רצון של תלמידים ו – 0% שחיקה של המורים.

בראש הרשימה בחיפה נמצא בית הספר הדתי רמב"ם עם ציון 100 (11% תלמידים שקיבלו בעיטה או אגרוף בחודש הבחינה, 33% מורים שדיווחו על שחיקה ו – 72% תלמידים מרוצים), ולאחר מכן בתי הספר נופים ברמת בגין, רעות, בית הספר היסודי רמות בשפרינצק, זיכרון יוסף, דוד ילין במרכז הכרמל, ארלוזרוב בקריית חיים מזרחית, בן גוריון ברוממה הישנה, בית הספר הרצל בשכונת כרמליה, אילנות בכרמל מערבי, יזרעאליה בנווה שאנן, דינור, בית ספר אלון ברמת אלון, ריאלי מטו"ס, בית ספר רוממה, פיכמן, בית הספר השש שנתי חוגים במרכז הכרמל, הבונים בשכונת רמז, אהוד באחוזה, עירוני יבנה, טשרנחובסקי ברמת שאול, אליאנס באחוזה, עירוני ה' במרכז הכרמל, תיכון קריית חיים, עירוני ג' בנווה שאנן, אינשטיין באחוזה, עירוני א' בשכונת קריית אליעזר, דגניה בקריית חיים מערבית, דרור בקריית אליעזר, נירים בקריית אליעזר, תל חי בנווה שאנן ובית הספר גבריאלי ברחוב החשמל.

מבחינת בתי הספר השש שנתיים אפשר לראות שבראש הרשימה נמצא בית הספר רעות עם 10% אלימות, 21% שחיקה של המורים ו – 82% שביעות רצון של התלמידים. לאחר מכן בית הספר חוגים, אליאנס, עירוני ה', תיכון קריית חיים, עירוני ג' ועירוני א'.

יש לציין כי יש הרבה התנגדות לפרסום המדד, בגלל שלא תמיד ציון גבוה מעיד בהכרח על בית ספר "טוב" ולהיפך. האם בית ספר, שהתלמידים בו מצליחים בבחינות מיצ"ב במדעים, עברית, מתמטיקה ואנגלית הוא בוודאות בית ספר, שהעשייה הפדגוגית שלו ראויה יותר מבית ספר שבו ציוני המיצ"ב יותר נמוכים? קשה מאוד לדעת. גם המדדים, שנבחנים בעזרת שאלונים הם בעייתיים. מספיק שקבוצה גדולה של מורים לא מרוצים, לכאורה, מהמנהל או מתנאי ההעסקה שלהם והם מחליטים לתת ציונים נמוכים לבית הספר, והמדד עלול להיות נמוך יותר. אותו דבר לגבי השאלונים, אותם ממלאים התלמידים. ייתכן שבבתי ספר על הרכס תלמידים הפנימו ש"את הכביסה המלוכלכת מכבסים בבית", ולכן הם נותנים ציונים גבוהים לבית הספר שלהם, גם אם הם לא מרוצים מבית הספר.

כמו תמיד, בית הספר שסוגר את הרשימה ונמצא גם באחד המקומות הכי נמוכים בארץ הוא בית ספר גבריאלי. אפשר היה לצפות שתעשה בדיקה רצינית על מנת לוודא כיצד בית ספר שנה אחרי שנה מציג הישגים כה גרועים, אך גם אם נעשתה בדיקה כזו, מצב בית הספר לא משתפר.