ביום רביעי, 9 באוקטובר 2024, הצליח המוסיקאי ישראל קוט מחיפה לתפוס במצלמתו רגע נדיר ומרגש בשמי העיר – יונה בתעופתה, וברקע פיצוצים של כיפת ברזל המגנה על התושבים. התמונה, אשר נראית כהמחשה חזותית של המאבק לשלום וביטחון, מצליחה לשלב את הניגודיות בין היונה, סמל השלום הנצחי, לבין ההגנה הנדרשת בשעות הקשות.
ברגע המיוחד הזה, היונה נראית כמרחפת בשלווה בשמיים הכחולים, בעוד ברקע “ענני” הפיצוצים שנוצרו על ידי כיפת ברזל מביעים את המציאות המורכבת בה אנו חיים. קוט, דרך עינו האמנותית, הצליח ללכוד את המפגש בין השקט שביונה לבין המציאות הביטחונית המורכבת שמסביבנו.
התמונה הזאת, שבוצעה מתוך תחושת תקווה ושאיפה לשלום, היא תזכורת לכך שגם בזמנים קשים, אנחנו מחפשים את רגעי השלום והביטחון, שיבואו ויהפכו למציאות יום-יומית.
כולנו ממשיכים להתפלל לשלום וביטחון, ולשובם המהיר של כל החטופים לביתם.
כתבה מעולה לך ידידי אורי שרון
חג סוכות שמח
שימו לב הפיצוצים נראים כמו הסמל – הסיכה הצהובה של החזרת החטופים
תמונה יפה תיאור מופרך.
היונה ממש ממש לא עפה פה בשלווה אלא כדרכם של יונים נבהלת מאד מרעשי הפיצוץ ובורחת מחוסר אונים.
מופרכת גם המחשבה שאחרי אלפי שנות מלחמת דת ואחרי 7/10 אנשים עוד מדברים על שלום.הזייה ששומעים רק אצלנו.
איתם יכולות להיות רק הפסקות אש זמניות בין גלי המלחמות.
יתכן שהכוונה היא לכמיהה לשלום בתוכנו.אמן.
מהיכרותי האישת רבת השנים – ישראל קוט הוא איש נדיר בעל נשמה יתרה.
היה המורה שלי למוסיקה.
צילום מופלא. לשלוח לתחרות! לעיתונות העולמית. ממחיש את חיינו כאן.
תיאור יפה של תמונה המשדרת אופטימיות זהירה לעתיד.
היה לי מורה למוזיקה בשנות השבעים ביסודי עם שם כזה – ישראל קוט, מעניין אם זה אותו אדם….
חגית חביבתי , אכן-כן , אנכי הוא אותו ישראל קוט
שהיה מורה לחינוך מוסיקאלי כ-40 שנה בבתי״ס יסודיים בחיפה וצפונה מחיפה. ״מודה באשמה״!
יפה שאת זוכרת! (ריגשת אותי מאוד!).
אכן-כן ! ״זה״ אותו אדם! אני הוא האיש – מודה באשמה!