"בלי חמלה ובלי אנושיות – אם עמותת 'שייט חיפה' תפונה, עשרות ילדים עם צרכים מיוחדים יאבדו מקום שהוא בית בשבילם"

בעקבות דרישת העירייה כי עמותת שייט חיפה תתפנה תוך חודש מהחוף השקט בבת גלים מספר דוד חבוב על ההלם מההחלטה, אותה הוא מגדיר חסרת חמלה וחסרת אנושיות ועל גורל הילדים עם הצרכים המיוחדים שהעמותה היא בת עבורם.

השלכות קשות על הילדים

דוד חבוב, יו"ר עמותת שייט זבולון חיפה לשעבר, מרכז קבוצת הילדים עם צרכים מיוחדים בעמותת שייט חיפה ומנהל דף הפייסבוק "אוטיזם ופיתוח יכולות בבית הספר של החיים", מספר על ההשלכות של החלטת העירייה לפנות את עמותת השייט ועל המשמעות העצומה של העמותה עבור אותם ילדים.

הוצאו ממסגרות

את קבוצת הילדים, שמונה 40 ילדים, צעירים ובוגרים על הרצף האוטיסטי, שלחלקם מוגבלויות פיזיות נוספות, מלווה חבוב כבר תקופה ארוכה מאוד. מדובר בילדים מגיל 10 ובוגרים עד גיל 27, שכל פעילותם מתקיימת תחת חסות העמותה שאספה אותם לאחר שהוצאו ממסגרות אחרות.

הבוגרים הם המחנכים של הצעירים

הם מגיעים ממסגרות החינוך המיוחד, חלקם סיימו מסגרות של תעסוקות לימודיות, כמו כפר גלים ומרכז מילמן ועובדים לפי יכולתם. הבוגרים שבקבוצה הם המחנכים של הצעירים. יש לי ילדים מעל 10 שנים במסגרת, שלמדו וקיבלו כאן כלים, איך מתנהלים בחברה ואיך עושים את הדברים בצורה נכונה והם בעצם מלמדים, תחת ניהולי, את הצעירים איך להתנהל ונותנים להם יד.

"איך עושים דבר כזה?"

הפעילות היא בחסות ובזכות שייט חיפה ומתקיימת ארבע פעמים בשבוע. בימי ראשון אנחנו גולשים בסרף קלאב מטעם שייט חיפה. בימי שלישי מקיימים פעילות חוף בחוף השקט בשייט חיפה. בימי חמישי אנחנו מטיילים מטעם שייט חיפה. בשבתות, נכון להיום, הים סגור מבחינתנו, זאת לאחר שלפני יותר מחצי שנה העירייה לקחה את החלק הטוב במזח הצף בחוף השקט, עליו יכולנו לעלות ולהגיע לסירות, והעבירה אותו לקישון, לצופי חיפה. אין לי משהו נגד צופי חיפה אבל כן יש לי נגד העירייה שחסמה לילדים את הים. הילדים לא יכולים לעלות על סירות, ילדים עם מוגבלות לא יכולים לשחות עד הסירה. איך עשו דבר כזה? זה מאוד פוגעני.

כשהייתי יו"ר עמותת השייט זבולון חיפה ובזמנו הקמתי וריכזתי את הפעילות של הילדים עם הצרכים המיוחדים, הפעילות התרחבה וגדלה ופניתי למנכ"ל העירייה דאז, כדי לדאוג לבטל את חובות הארנונה של עמותת זבולון חיפה וגם כדי שלא תידרש לשלם ארנונה. העירייה עשתה את זה ומועצת העיר אישרה את הבקשה".

"בלי מסגרת אין כלום"

"עדיין מתקיימת בעמותת זבולון חיפה פעילות לילדים עם צרכים מיוחדים, אבל לא הקבוצה שאני מרכז כיום. אחרי שיצאתי מעמותת זבולון חיפה, מנהל צופי הים חיפה לשעבר קיבל אותנו בצורה יפה וקיימנו פעילויות תחת חסות צופי הים. לאחר שאותו מנהל סיים את תפקידו ובמקומו נכנס מנהל חדש, הוא לא אהב את הפעילות המשולבת של ילדים בוגרים עם ילדים צעירים, ואחרי חודש הוציא אותנו משם. עמותת שייט חיפה אספה אותנו למסגרת שלה, כי בלי מסגרת אנחנו לא יכולים לקיים כלום. הם אספו אותנו מתוך חמלה ואפשרו לנו את המשך הפעילות שהיא פעילות ערכית, פעילות התנדבותית, בלי שום תמורה כספית. לחלק מהילדים שבמסגרת אין אוכל בבית ואני בעצמי מכין להם סנדוויצ'ים ומסדר להם הכל, כדי שהמחר שלהם יהיה ויראה יותר טוב".

ילדים של חיפה

"הפעילות הזאת מתקיימת בשייט חיפה, ואם בעוד חודש סוגרים את הפעילות בשייט חיפה הכל נסגר בפני הילדים הללו. אני חושב שהעירייה צריכה לפעול כפי שפעלה בעבר עם שייט זבולון חיפה ולבטל את חוב הארנונה, כי כל הפעילות שם התנדבותית, וצריכה לדאוג לילדים האלה. אלה ילדים של חיפה, אנחנו לא חצר אחורית של אף אחד, ואם מתנהגים לילדים האלה כמו חצר אחורית, כל פעם אומרים להם "תלכו מפה", למרות שזו פעילות יפה וטובה, זה רצף שמייצר תסמונת שהילדים האלה עוברים שוב ושוב, אז החברה שלנו חולה".

ילדים שבנוסף לקשיים אין להם אוכל בבית

חבוב מספר: "הילדים באים מהרבה מסגרות. לפני תקופה קיבלתי ילד בן 14. בזמנו באה אליי המלווה שלו ואמרה לי "הילד הזה אבוד, אין הרבה מה לעשות איתו, הוא נשכב על הרצפה, בועט ברצפה, הוא שמן, הוא עושה קקי במכנסיים, אין לך סיכוי איתו". יצרתי קשר עם ההורים שלו וצירפתי אותו לקבוצה ומאז הוא חלק בלתי נפרד ממנה. הוא הפסיק לעשות צרכים במכנסיים, הוא משתף פעולה עם כולם. לילדים האלה יש קבוצת וואטסאפ, אנחנו עושים טיולים ביחד והם מתנהגים טוב מאוד.

"היינו באקווריום ירושלים ושם פתחו בפנינו את הלב ונכנסו בחינם. פניתי למנכ"ל הרכבת וגם ביקשתי נסיעה חינם והוא מיד נענה, הוא מכיר את הפעילות שלנו. כפי שציינתי, יש ילדים אצלי שלחלקם אין אוכל בבית בנוסף למוגבלות ממנה סובלים. הצירוף הזה של הדברים האלה ביחד – גם כשאין אוכל וגם התמודדות עם צרכים מיוחדים, זה לא טוב".

"צריך לראות איך הילדים באים שמחים ומאושרים"

"בהחלטה הזו של העירייה אין אנושיותו ואין חמלה. צריך לראות את הילדים, איך הם מגיעים לפעילות שמתקיימת במהלך השבוע. הילדים באים שמחים ומאושרים, בריצה. פשוט אין לי מה לומר. המסגרת תורמת לקבוצת הילדים המון. דבר ראשון וחשוב הוא שמשלבים אותם בחברה, דבר שני זה ההשתתפות שלהם בעבודת צוות. הילדים עובדים בצוות ונדרשים לעזור אחד לשני ולא להיעזר במטפל או מטפלת שעוזרים להם, יש להם אחריות. ילד מעל גיל 21 הוא זה שמלמד את הצעיר יותר וככה עושים עבודת צוות. המסגרת הזאת היא בית עבורם והיא מתקיימת כל השבוע. איך אפשר לסגור דבר כזה, אני לא יודע… "

"כך פותרים בעיות ואי הסכמות? עם מכתבי פינוי, איומים והתעמרות?"

אביהו האן, מוטי בליצבלאו והילה לאופר, חברי סיעת הירוקים של חיפה, סיימו לפני זמן קצר פגישה עם מנהלי העמותה ומסרו לחי פה:

"אנחנו מלווים את המאבק של מועדון השייט כבר חודשים רבים. נראה כי עיריית חיפה שמה לה למטרה לחסל את הפעילות המבורכת של מועדון השייט, מועדון שמייצר אלופים, מועדון עם פעילות ענפה שפונה לכל המגזרים ולכל הגילים, ילדים על הספקטרום האוטיסטי ועוד… איך ייתכן שבמקום הידברות עיריית חיפה פונה לצעד הקיצוני ביותר ודורשת ממועדון שנמצא שנים רבות בחוף השקט, פשוט להתפנות? איפה שלבי ביניים, הידברות, הגעה להסכמה, כך פותרים בעיות ואי הסכמות? על ידי מכתבי פינוי ושלל איומים, התעמרות ופגיעה?

כפי שעצרנו בכוחות משותפים את רעיון כריית החול ההרסני, כפי שדאגנו שיפנו את הרתכיה שהוקמה באמצע מועדון שייט גדול וסיכנה ילדים, כך נילחם על שמירת מועדון השייט ונעשה ככל שביכולתנו שלא ייפגע. לא נאפשר פגיעה במאות ילדים. הכל ניתן לתיקון וגישור וכך אנו מצפים מעיריית חיפה לפעול".