גבורתם של מעפילי "אקסודוס" מונצחת בהגדת "אקסודוס"

בנובמבר 2020 נחשף בבית העלמין בחיפה שלט זיכרון לשלושה מעפילי הספינה "אקסודוס" שמקום קבורתם לא נודע, באירוע מרגש. מוביל צוות המורשת של האונייה, איציק רוזמן, אמר באירוע: "אנו עובדים כרגע על הכנת הגדה שתביא את סיפור גבורתם של מעפילי אקסודוס בדרך מיוחדת". השבוע קיבלתי לידי את "הגדת אקסודוס", והיא אכן נאה ומיוחדת.

פרשת "אקסודוס", על קצה המזלג

בשנת 1946 רכש המוסד לעליה ב' בארצות-הברית ספינה ישנה שעמדה למכירה לגרוטאות. הספינה נבנתה לצורך שייט נופש על נהרות והייתה מיועדת להוביל 500 נוסעים ואנשי צוות. לאחר שיפוצים היא הוכנה להפלגה באוקיינוס ובים-התיכון כשהיא מיועדת להוביל למעלה מ-4500 מעפילים. בכל אותה תקופה עקב המודיעין הבריטי אחר פעולות השיפוץ והעברת הספינה מארצות-הברית לאירופה.

ביום 11 ביולי 1947 יצאה הספינה לדרכה מנמל סט אשר בדרום צרפת כשעל סיפונה 4,554 מעפילים, רובם שורדי שואה, ומתוכם כ-50 מעפילים מצפון אפריקה שהיו במחנה הכשרה בצרפת לקראת קליטה והגשמה בקיבוץ בארץ-ישראל. את הספינה הובילו 8 אנשי פלי"ם ועוד 42 מלחים, רובם מתנדבים יהודים מארצות-הברית. מיד עם תחילת ההפלגה נצמדו לספינה משחתות בריטיות ומעליה ריחף מטוס סיור.

בליל 18 ביולי 1947, כאשר הספינה התקרבה לחופי ארץ-ישראל, תקפו אותה המשחתות הבריטיות. בקרב שהתפתח נפלו 2 מעפילים ואיש צוות מתנדב מארצות-הברית. שלושתם קבורים בבית העלמין בחיפה בחלקת חללי העפלה. למעלה מ-100 מעפילים נפצעו בקרב. הספינה הובאה לנמל חיפה, המעפילים הועלו על שלוש אוניות משא בריטיות ונשלחו מערבה.

בניגוד למדיניות הבריטית עד אותה עת, המעפילים לא גורשו לקפריסין אלא נשלחו לצרפת – המדינה משם יצאה אקסודוס להפלגתה. כמעט 4 שבועות עמדו אוניות הגירוש הבריטיות מול חופי צרפת כאשר המעפילים מסרבים לרדת ודורשים "רק ארץ-ישראל". כל זאת בתנאים הקשים בהם שהו על האוניות – מחסני מתכת – ובחום הכבד של חודשי יולי-אוגוסט באזור הים-התיכון.

לקראת סוף חודש אוגוסט החליט שר החוץ הבריטי לגרש את המעפילים חזרה לגרמניה אל אזור השליטה הבריטי. ביום 7 בספטמבר 1947, כמעט חודשיים מהיום שבו יצאו לדרכם, הגיעו שלוש אוניות הגירוש לנמל המבורג בגרמניה והמעפילים נשלחו למחנות מעצר תחת שמירה של חיילים בריטיים.

פרשת אקסודוס הסתיימה רק כעבור שנה כאשר אחרוני המעפילים עזבו את המחנות בגרמניה בדרכם שוב לארץ-ישראל, הפעם למדינת ישראל שאך זה קמה.

צוות מורשת "אקסודוס"

לקראת ציון שנת ה-70 להפלגת אקסודוס, הקים איציק רוזמן, בנו של מרדכי רוזמן שהיה מנהיגם של המעפילים, את צוות מורשת אקסודוס במטרה לספר ולהעביר את סיפור גבורתם של המעפילים שהוא ייחודי וסמל לדורות הבאים. בצוות חברים מעפילים, ילדים שנולדו לאימהות שהיו בהריון בעת הפלגת אקסודוס ונולדו במחנות הגירוש בגרמניה וכן בני הדור השני למעפילים.

מאז שנת 2017 פועל הצוות באופן רצוף, עורך כנסים והרצאות בארץ ובעולם, משתף פעולה עם גורמים וקבוצות בבריטניה וגרמניה בנושא העברת המורשת, עזר בהקמת אנדרטאות ושלטי זיכרון, יזם את "אות המעפיל", מסעות מורשת בצרפת וגרמניה ועוד ידם נטויה.
לפני מספר שבועות, לאחר עבודה של שנה, הושקה "הגדת אקסודוס".

מה ומי בהגדה?

רבות נכתב על פרשת אקסודוס. בספרי זיכרונות של מעפילים, שהופקו לרוב בהוצאות פרטיות, מוקדש פרק נרחב לסיפור מסע הגבורה של המעפילים ואנשי הצוות. כמה מן המעפילים אף היו מפורסמים בציבוריות הישראלית בתחומים שונים למשל הקמצ"ר חיים גרניט, הרב דב ליאור, העיתונאי נח קליגר, ראש עיריית אשקלון אברהם בלסבלג ועוד רבים וטובים. כ-40 מעפילים נפלו במערכות ישראל ובפעולות איבה, חלקם כבר במלחמת העצמאות.

הצוות שערך את ההגדה החליט כי ליבה יהיה יומני המעפילים שרובם לא זכו לפרסום עד היום. חומר רב נאסף והבעיה העיקרית, כפי שאומר חבר הצוות יעקב וימן, היה איפה לצמצם. נחשפנו ליומנים חדשים וסיפורים מרגשים ובחרדת קודש ערכנו כל פרק ופרק. ביטוי חשוב ניתן לחברי כל תנועות הנוער שהיו על "אקסודוס".

ההגדה מורכבת מחמישה פרקים. פרק "הבריחה" עוסק בסיום מלחמת העולם השנייה ותחילת הנדודים של המעפילים ברחבי אירופה. הפרק השני עוסק ברכישת הספינה והכנתה להפלגה. הפרק השלישי מוקדש להפלגת "אקסודוס" מצרפת לארץ-ישראל והקרב נגד הבריטים בחופי הארץ. לאחריו מופיע הפרק על הגירוש חזרה לצרפת וגרמניה ומאבקם של המעפילים מול חופי צרפת.

הפרק האחרון מוקדש למעפילי "אקסודוס" בארץ-ישראל. בסיומה, מופיעים דפים ריקים בו יכול כל אחד להוסיף את סיפורו המשפחתי בבריחה, בהעפלה ובישראל כדי שיהיה מזכרת ומורשת לדורות הבאים. בהגדה משולבים מסמכים, תמונות, שירים וציורים. כמו כן שולבו בה איורים של יעקב גוטרמן מקיבוץ "העוגן" שבנו, רז ז"ל, נפל בקרב על הבופור במלחמת לבנון הראשונה.

למה הגדה?

ספר נוסף על פרשת "אקסודוס" היה מוצא את עצמו, באופן טבעי, מעלה אבק על מדף הספרים. "מטרת ההגדה", לדברי  רוזמן, "היא ליצור פעילות משפחתית. תתכנס כל משפחה, תקרא קטעים נבחרים, תאכל, תשתה, תשיר ובעיקר תוסיף את סיפורה כך שהלפיד יועבר לצעירים. ממש כמו ההגדה של פסח, אולם בסיפור על תקופתנו, עם אנשים הקרובים לליבנו.
בהגדה של פסח אנו מספרים על יציאת מצריים. ההגדה שלנו מנציחה גם את שמה העברי של הספינה אקסודוס – "יציאת אירופה".

ביום שבת, 20/11/2021 בשעה 11:00 מתכנן צוות המורשת לערוך "סדר אקסודוס" ראשון במועדון קיבוץ עין-המפרץ ולאחריו יערכו סדרים נוספים בכל רחבי הארץ.
"אנו משוכנעים", אומר יעקב וימן, "כי גם מעפילים שהיו על ספינות אחרות שהצליחו להגיע לארץ או אלו שגורשו לקפריסין, יוכלו למצוא את מורשתם בין דפי ההגדה, להוסיף את סיפורם האישי ולהעבירו לדורות הבאים במשפחתם".

הייחודיות של פרשת "אקסודוס"

"אקסודוס" הפכה לסמל של תקופת ההעפלה, בזכות המעפילים ואנשי הצוות, מכל הגלויות, אשר עמדו בגבורה ובנחישות במשך חודשיים מול לחצים שנועדו לשבור את מאבקם. הם הפכו סמל ומופת לאהבת העם והמולדת, לציונות ולקשר בין כל חלקי העם היהודי.

שנת ה-70 למסעם של מעפילי "אקסודוס" צוינה לפני חמש שנים באירוע מרגש באודיטוריום בחיפה. בימים אלה עמל צוות המורשת במרץ על הכנת האירועים לציון שנת ה-75 למסע.