האם פיצוץ כמו בביירות מאיים על נמל חיפה? • אהוד קינן, פרופ' לכימיה מהטכניון • ראיון

האם פיצוץ כמו זה שהתרחש אמש בביירות, עלול, בכל רגע, לקרות בנמל חיפה?

אמש, 04/08/20, אירע בנמל ביירות שבלבנון, פיצוץ אדיר, שנגרם ככל הנראה, מהתלקחות שרשרת, אשר הגיעה למחסן אמוניום ניטראט, שהוא חומר דשן לחקלאות, אבל יכול לשמש גם כחומר נפץ.
החומר התפוצץ במה שנראה כמו פיצוץ גרעיני (ראו סרטי וידאו בהמשך הכתבה).
הפיצוץ החריב אזור עצום והדיווח בביירות, הוא על נזקים לבתים, עד למרחק 10 קילומטרים ממקום הפיצוץ.

מניין הפצועים בעיר הנמל הלבנונית מגיע למעל 3,000 בני אדם, ומניין ההרוגים טרם ברור, היות שיש מאות נעדרים בשלב זה.

גם בנמל חיפה יש חומרים מסוכנים דומים, שבמצב בו תתעורר תקלה כפי שקרה בביירות, עלולים להביא לאסון. כדי להבין את גודל האסון שעלול להתרחש פה, ואת הסבירות שזה יקרה כאן, במפרץ חיפה, ישבנו לשיחה עם פרופ' לכימיה מהטכניון בחיפה, אהוד קינן.

אהוד קינן, פרופ' לכימיה מחיפה, בראיון לחי פה:

מה גרם לפיצוץ בביירות?
שמעתי את כל הפרשנים הביטחוניים שהתקבצו בטלוויזיה אתמול, שאמרו שאין להם מושג ושאי אפשר לדעת מה היה מקור הפיצוץ. כשראיתי את התמונות, היה לי ברור מה היה מקור הפיצוץ, ראיתי את הצבע של העשן. עשן שיש לו צבע שחור, כתום, אדום, זהו צבעם האופייני של תחמוצות חנקן. תחמוצות חנקן נוצרות בשריפה של דשן חנקני, כמו סוג של אמוניום ניטרט.

אסונות כאלה קרו בעבר

אסון מהסוג הזה קרה, למשל, ב-1947 בנמל של טקסס בארה"ב, שם הייתה אנייה, שהייתה עמוסה בכמות מאוד גדולה של אמוניום ניטרט. בערך 2000 טונות. לשם השוואה, בביירות היו 2,750 טונות של אמוניום ניטרט. תהליך ההתרחשות של האסון היה מאוד דומה.

בהתחלה היתה שריפה קטנה, שגדלה והפכה לשריפה גדולה, ואז, החל להישרף הדשן. עשן שנוצר, בצבע כתום – אדום, משך הרבה סקרנים שבאו והצטופפו בקרבת הרציף, כדי לראות את הדבר הזה. אף אחד מאותם סקרנים לא נשאר בחיים. הפיצוץ היה כ"כ גדול, שהעוגן של האנייה, עף למרחק של שלושה ק"מ ממקומו המקורי. 1000 בתים נמחקו ו-600 אנשים נהרגו.

האנייה עצמה הפכה להיות כמו רימון יד. 6 טונות של רסיסי מתכת התפזרו והרגו אנשים רבים. ההדף והרסיסים אפילו הפילו שני מטוסים שהיו באוויר.

היו עוד כמה מקרים:
בשנת 2013 היה אסון דומה מאד, גם הוא בטקסס. שם היו רק 500 טון, אבל הפיצוץ היה קרוב לבנייני מגורים. 150 בניינים נהרסו בפיצוץ. גם שם, קודם התחילה שריפה שלאחר מכן הפכה לפיצוץ, בדיוק כפי שקרה בבירות.

ב-1995, היה אירוע טרור באוקלוהומה סיטי, כששני אמריקאים פוצצו משאית עמוסה באמוניום ניטרט. בפיצוץ נהרס כליל הבניין הפדרלי ונהרגו קרוב ל-200 בני אדם

אם מאחסנים אמוניום ניטרט בצורה מרושלת, ישנו סיכוי סביר, שאם תתרחש שריפה בקרבת מקום, ייגרם פיצוץ נוראי, כפי שקרה בביירות.

הדבר העיקרי שהתפוצץ אתמול היה אמוניום ניטרט, שאוחסן בצורה מרושלת וכנראה בלתי חוקית במשך שש שנים, לאחר שנתפס והוחרם מאנייה שהובילה אותו. כנראה שהשריפה התחילה מעבודות ריתוך שגרמו לשריפה. נראה שמשהו נוסף שהיה מאוחסן שם, התלקח והגביר את האש. טוענים שזה בכלל מחסן של זיקוקים שגרם לשריפה גדולה, שהגיעה עד למאגר של האמוניום ניטרט.

איזו סכנה בריאותית יש לאנשים שלא נפצעו, אך היו באזור הפיצוץ? האם מצויה סכנה בריאותית לאנשים שעדיין באותו אזור?
עכשיו כבר אין שם שום דבר מסוכן. מה שנוצר בפיצוץ הן תחמוצות חנקן. כמובן שהן אינן בריאות לריאות, אך הן אינן יוצרות אפקט מתמשך ונזק בלתי הפיך. זה לא מסוכן להמשיך להיות באזור הזה. תחמוצות החנקן מזמן כבר לא נמצאות שם

האם אסון כמו שקרה בביירות יכול לקרות כאן, במפרץ חיפה, בכל רגע?
אסונות גדולים יכולים לקרות מכל מיני סיבות ומכל מיני חומרים. קיים מרשם בטוח לכך שיתרחשו אסונות גדולים מהסוג הזה, ואני מזהה שלושה גורמים למרשם זה. אגב, כשאנחנו עסקנו במלחמה הגדולה על מיכל האמוניה לפניי שלוש שנים, זיהיתי את כל שלושת המרכיבים הללו. למרבה המזל, הושבת המיכל לפני שהתרחש אסון גדול. המרכיבים האלה קיימים גם בביירות וגם במקומות אחרים בעולם. אגב, סיימתי כעת לכתוב את הספר שלי על מלחמת האמוניה. הדבר המרכזי בספר הוא לא העניין הטכנולוגי, אלא העניין הפוליטי. מדינת ישראל נכשלה בסיפור האמוניה כפי שהיא נכשלת היום בסיפור הקורונה.

שלושה גורמים לאסונות

אני מזהה שלושה גורמים לכישלון שכזה: האחד הוא רשלנות טכנולוגית וחוסר ידע. הגורם השני הוא חולשת הרגולטור. במקרים שלנו בפרשת האמוניה, הרגולטור הרלוונטי, היה המשרד להגנת הסביבה ופיקוד העורף. שני הגורמים האלה נכשלו כישלון חרוץ, בכך שלא עשו את העבודה שלהם, ואת זה אמר בית המשפט העליון. הגורם השלישי הוא השחיתות השלטונית. בביירות אין ספק שקיימת היסטוריה ארוכה של שחיתות שלטונית. אבל, גם אצלנו, אנחנו יודעים בדיוק מה קורה.

הצטברות של שלושת הגורמים האלה, מביאה לאסונות. לא משנה כרגע אם זה אמוניום ניטרט או שזה אמוניה או שזה כל חומר אחר.

אמוניה הורגת בשקט

חשוב גם לציין, אסון אמוניה אינו מתבטא בפיצוץ מרשים ושלל צבעים מרהיבים, אבל אמוניה הרבה יותר מסוכנת. היא הורגת בשקט, בהרעלה, ויכולה להמית הרבה יותר אנשים.

בסיפור של הפיצוץ הגדול בביירות ובמקומות אחרים, אנשים נהרגו מהפיצוץ.

למזלנו, האסון הגדול סביב סיפור האמוניה לא התרחש, מפני שהצלחנו לרוקן את המכל בדיוק לפני שלוש שנים, בספטמבר 2017. המכל הזה לא היה נחוץ לאף אחד, למרות שהציגו אותו כמתקן חיוני ואסטרטגי. היום, עם פרספקטיבה של שלוש שנים קדימה, מובן שלא רק שהמכל לא היה חיוני ואסטרטגי, הוא היה איום אסטרטגי על מדינת ישראל ולמעשה כלל לא היה נחוץ. כל התעשיות ממשיכות לתפקד בהצלחה בלעדיו.

אם, חס וחלילה, נופלת על התעשיות הפטרוכימיות פצצה באזור המפרץ, אסון יותר גדול ממה שהיה בביירות יכול לקרות?
לא צריך ניחושים, זה כבר קרה, אבל לא אצלנו. ב-24 באוקטובר 1967, בסיומה של מלחמת ששת הימים. צה”ל החליט להשמיד את התעשייה הפטרוכימית במפרץ סואץ, בתגובה לטיבוע המשחתת אילת. המתחם התעשייתי במפרץ סואץ היה דומה מאוד למה שיש לנו במפרץ חיפה. בתוך שעהאחת, באמצעות ארטילריה וטנקים, הושמדה כל התעשייה הפטרוכימית במפרץ סואץ. לפני התקיפה הייתה מצרים יצואנית של דלקים. שעה אחת לאחר מכן, מצרים הפכה להיות יבואנית של דלקים. אם הצד השני רוצה לעשות לנו אותו דבר, אין לו שום בעיה להשמיד את כל התעשייה הפטרוכימית שיש לנו במפרץ. לגבי איומים מסוג זה לא מתייחסים כלל לכוונותיו של האויב, אלא רק ליכולותיו. ואין ויכוח לגבי יכולותיו.

אבל מה הרס כזה, של התעשיות הפטרוכימיות בחיפה, יכול לגרום?
שריפה גדולה. יהיה עשן שחור ומדורות בכל המפרץ. ברור שמי שימצא בקרבת המכלים, ייפגע, אבל זה לא יהיה אסון פתאומי רב נפגעים. זה לא יהיה פיצוץ נוראי כמו שהיה בביירות. זה יגרום לנזק אדיר לכלכלה הישראלית ולתעשייה הפטרוכימית היא תעשייה שמוערכת במיליארדי דולרים. כמובן שעלול להיגרם גם זיהום קשה. החדשות הטובות הן שפיגוע כזה יגרום לשינויים דרמטיים בכלכלה הישראלית ובתעשייה, אבל אין לנו כרגע פצצה מתקתקת כמו שהיה מיכל האמוניה, או כמו שהיה אותו מחסן של אמוניה ניטרט בביירות, שאף אחד לא ידע עליו.

אבל יכול להיות שיש גם בחיפה מחסן, שגורמים רלוונטיים לא בהכרח מודעים לו?
יכול להיות, אבל לא בממדים כאלה ובכמויות כאלה. אני דווקא יותר אופטימי, לא מכיוון שאני סומך על ממשלת ישראל, ולא בגלל שאני סומך על הרגולטור הישראלי. אני סומך על המהנדסים והכימאים שעובדים בתעשיות הישראליות. אלו אנשים מאוד מוכשרים ואחראים, והם יודעים מה עושים. אמוניום ניטרט הוא לא חומר מסוכן מאוד, צריך פשוט לדעת לטפל בו נכון, ולדעתי הם מטפלים בו נכון. אם מאחסנים אותו בצורה נכונה, מקפידים שלא יתייבש ולא מגזימים בכמויות, אין שום בעיה בטיחותית והוא ימשיך לשרת בנאמנות את החקלאות בארץ ובעולם.

האם לדעתך, התעשיות הפטרוכימיות משקיעות מספיק משאבים כדי לשמור על בטיחות התושבים באזור?
אני חושב שהם עושים מה שהם יכולים. אני חושב שיש שם אנשים אחראיים, שעושים מה שאפשר ופועלים לפי תקנים שמקובלים באירופה. אני מאוד מעריך את הכימאים ואת המהנדסים שעובדים בתעשייה, הם אנשים אחראיים ואני בהחלט חושב שהם יודעים מה הם עושים. יש להם קבלות ויש להם רצון טוב ומוטיבציה, ואני מאוד מאמין בהם.

תושבי חיפה יכולים להיות רגועים שלא יקרה כאן מה שקרה בביירות?
לדעתי, כיום, כאשר מיכל האמוניה כבר איננו, אפשר להיות רגועים. קשה לי להאמין שיש מקום או מצבור מסוים של חומר כלשהו שיכול לגרום לפיצוץ בעוצמה כזאת. כשהייתה את האמוניה פה, לעומת אסון האמוניה שיכול היה להתרחש כאן, הפיצוץ בבירות היה יכול להראות כפיקניק. אבל היום אנחנו במצב הרבה יותר טוב.

לדעתך אפשר להעביר את התעשיות הפטרוכימיות למקום אחר?
הכל אפשרי.

בטח זה יעלה מליארדים, לא?
כן, אבל הקרקע שם מספיק יקרה כדי לכסות את ההוצאות.

אם היית יכול להעביר את התעשיות הללו למקום אחר בארץ, היכן לדעתך הוא המקום האופטימלי לתעשיות?
אין הרבה אפשרויות. המקום הכי פחות מיושב בארץ זה הנגב, אז עדיף שם. אנחנו מדינה זערורית ואין לנו הרבה אופציות. זה מה שיש.

בהמשך להתקפות על התעשייה במפרץ חיפה בעקבות אירוע הפיצוץ בלבנון, מאיגוד הכימיה בהתאחדות התעשיינים נמסר בתגובה:

"התעשייה בחיפה עומדת בכל הסטנדרטים המחמירים בעולם בהיבטי בטיחות. התעשייה בחיפה תורמת לתעסוקה, פרנסה ולכלכלת העיר הרבה יותר מהפופוליסטים שטובים רק במילים ולא פרנסו אדם אחד בחייהם. מקומם לראות שיש הממהרים להפחיד את הציבור בחיפה, על רקע אירוע, שלא רק שלא ידוע עדיין מה התרחש בו אלא אף שמדובר על אירוע במדינה שאינה מוגדרת כמדינה מפותחת ולפיכך אין מקום להשוות בין הסטנדרטים הבטיחותיים בה לסטנדרטים בישראל שהינם מהמחמירים בעולם."