ביום חמישי, ה- 20/2/20, הסתיים קורס קצינים אחוד ה- 56, בו כל הצוערים מחטיבות החי"ר, הנדסה, שריון ותותחנים. קורס יוקרתי בן 4 חודשים, בו מוסמכים עשרות קצינים להוביל את הדור הבא.
את קורס הצוערים הזה מסיימים 16 חיפאים. ישר כוח !
עמית ואריאל מחיפה שיתפו אותנו בחוויה:
עמית אביב, המתגוררת בקריית חיים – חיפה, מסיימת קורס קצינים אחוד בחיל האיסוף הקרבי
עמית התגייסה, ביולי 2018, עם סיום לימודיה במכינה קדם צבאית.
באותה תקופה, לאימה, היה אירוע לב, והיא עברה ניתוח. עמית שקלה לדחות את הגיוס. למרות הדאגה הגדולה, החליטה לממש את גיוסה ולשרת בצה"ל.
עמית אביב מספרת:
זה לא היה קל. מצד אחד, רציתי להיות לצד אמא, ומצד שני, הגיוס התקרב וידעתי שזה יגזול ממני זמן. ההורים שלי לא רצו שאדחה את הגיוס.
במפתיע, אבא ביקש שאחזור הביתה, ממש ביום הגיוס, בשעות הערב, ואמר שקרה משהו לאמא. גיליתי שהיא עברה אירוע מוחי. נורא נבהלתי, אבל למזלנו, בסופו של דבר, היא יצאה מזה בצורה טובה. זה דבר שלימד אותי שהכל אפשרי ולא הכל מובן מאליו. באיזשהו אופן זה חיזק אותי.
עמית מסיימת את קורס הקצינים, יחד עם חברת הילדות שלה, מירי, גם היא מחיפה. השתיים תצפיתניות, שמשלימות יחד את מסלול הכשרת הקצונה, בחיל האיסוף הקרבי.
אראל זקוטו מחיפה, גם הוא מסיים קורס קצינים אחוד בחטיבת גבעתי
אראל זקוטו מספר לחי פה:
גדלתי בצפון הארץ. בזמן מלחמת לבנון השניה, אני זוכר שהייתה תחרות, שמי שאסף הכי הרבה רסיסים, קיבל אופניים והרבה בתים נפגעו. תקופה לא קלה אבל זה גם חישל. ואז עברנו לחיפה, הייתי תלמיד בעייתי, כמה פעמים כמעט הוציאו אותי מבית הספר. תמיד אמרו לי שאני לא מנצל את היכולות שלי. לקראת הגיוס, הכל השתנה. בהתחלה הייתי במיונים לסיירות ובהמשך חתמתי ויתור כי הבנתי שאני רוצה להתגייס לחי״ר.
אני הקרבי הראשון במשפחה. חקרתי קצת על גבעתי והתלהבתי, הרגשתי חיבור. אחרי הגיוס עדיין חוויתי קשיים, אבל, לאט לאט, מצאתי את מקומי. התבגרתי, השתפרתי, שיניתי גישה. הבנתי שאני טוב עם הלוחמים, שאני יודע להגיע אליהם ולדבר איתם – אני מדבר איתם בגובה העיניים. הצלחתי להתמודד עם חיילים קשים ולהוציא מהם את המיטב. יש לי משיכה גדולה לעבודה עם אנשים. דרכם, אני מכיר את החברה הישראלית. רציתי לתת את המעבר, בגלל שאני הייתי בעייתי אני טוב עם החיילים שיותר מתקשים. אני אוהב את החטיבה ואת המקצוע ואני חושב שיש חשיבות בלצאת לקצונה.