בית בלוג

"הם הולכים לישון בידיעה שמחר יש להם אוכל" • הבית החם שמאכיל שורדי שואה

0
הרב גינזבורג ואליה פקטרוביץ (צילום: סמר עודה כרנתינג'י)

(חי פה) – 100 ניצולי שואה ומשפחותיהם פוקדים מדי יום את הבית החם של חב"ד בחיפה ונהנים מארוחה חמה ומספקת וגם ממפגש חברתי. "מצד אחד כואב לראות את האנשים האלה שבאים לבקש אוכל מצד שני מחמם את הלב שהם מרגישים מוגנים ובטוחים והם הולכים לישון בידיעה שמחר יש להם אוכל וזה מאוד חשוב", אומר הרב יהודה גינזבורג.

מנה חמה המוגשת באהבה

ביום הזיכרון לשואה ולגבורה ביקרנו בבית ההסעדה הבית החם של חב"ד בחיפה, בניהולו של להב גחלת ואשר הוקם ע"י הרב דב גינזבורג, אביו של הרב יהודה גינזבורג מנהל בית חב"ד בשכונת כרמל צרפתי בחיפה, ומנהל הפעילות בבית חב"ד המרכזי בעיר. במהלך הביקור הגיעו למקום עשרות ניצולי שואה אכלו מנה חמה המוגשת באהבה ולא רק הם גם לוקחים איתם הביתה מרק, או מנה נוספת, לחם ופרי וככה דואגים שגם בערב יזכו לארוחה ואפילו לבוקר ובכך הם מרגישים ביטוחים ומוגנים.

הבית החם לא רק מהווה מקום שאליו ניגשים ומקבלים מנת אוכל אלא מקום למפגש חברתי בו יכולים גם לדבר ולהעביר זמן. מקום שבו הם יודעים שדואגים לשאול לשלומם ולא רק למלא את קיבתם. פניה שקולה, שמגיעה למקום כבר שנים שיבחה את מנהל המקום להב גחלת שדואג תמיד לשאול לשלומם ומכיר כל אחד ואחד בשמו ואף דואג ללמוד רוסית כדי לתקשר טוב יותר עם הבאים.

פניה שקולה – הבית החם לניצולי השואה (צילום: סמר עודה כרנתינג'י )

"מחמם את הלב שהם מרגישים מוגנים ובטוחים והם הולכים לישון בידיעה שמחר יש להם אוכל"

הרב יהודה גינזבורג (צילום: סמר עודה כרנתינג'י )

הרב יהודה גינזבורג מספר לחי פה: "הבית החם הוקם לפני 22 שנה ע"י ההורים שלי שליחי חב"ד של הרבי מלובביץ לחיפה במטרה לדאוג לשורדי השואה ולמשפחות שלהם. אנחנו פועלים יום יום כדי לתת להם אוכל חם. למקום מגיעים כ-100 ניצולי שואה והמשפחות שלהם. הם מגיעים בעצמם, או עם המטפלים שלהם או עם הילדים שדואגים להם כשאין להם אוכל.

לצערנו בשנים האחרונות שורדי השואה הולכים לעולמםץ לבית החם מגיעים גם אנשים שהם לא שורדי שואה, אנשים שאף אחד לא דואג להם.

אני רוצה להודות למשה מזרחי, יו"ר ההסתדרות במחוז חיפה ולארגון רוטרי שעוזרים ולכל השותפים והידידים שלנו. אני רוצה להודות גם למנהל המקום להב גחלת.

מצד אחד, כואב לראות את האנשים האלה שבאים לבקש אוכל, אך מהצד השני מחמם את הלב שיש להם מקום לבוא לאכול ושהם מרגישים פה מוגנים ובטוחים. הם הולכים לישון בידיעה שמחר יש להם אוכל ולנו זה מאוד חשוב".

ליה גנדנסקי ואליה פקטרוביץ (צילום: סמר עודה כרנתינג'י )

אליה פקטרוביץ, בן 90 שמגיע לבית החם משנת 2012 מספר לחי פה כי הוא עלה לארץ מרוסיה בזמן המלחמה שם היה עם עוד 80 משפחות. הוא עלה עם אשתו אך היא הלכה לעולמה והוא נשאר לבד. הוא מגיע לבית החם – שבו הוא מרגיש בטוח ונעים להיות בו.

הדרישה של יותר ויותר אנשים הולכת וגדלה

 להב גחלת מנהל הבית החם של חב"ד (צילום: סמר עודה כרנתינג'י)

להב גחלת, מנהל המקום מזה שש שנים: "אנחנו דואגים כל יום לארוחה חמה מזינה ומלאה לנזקקים מהשכונה ובפרט לאנשים מבוגרים ניצולי שואה שאין להם את המשאבים ואין להם את היכולת לתפקד ולהכין בעצמם את הארוחה. לאנשים האלה אין מענה מלא שיכול לעזור להם בבתים והם באים אלינו.

אנחנו דואגים להם לארוחה שכוללת בשר ירק פחמימה ופרי וכל מה שצריך. הכל מתבצע תחת פיקוח העירייה ומשרד הבריאות, כך שהכל מתנהל בצורה הנכונה ולפי הדרישות.

לצערנו, אנחנו רואים שכמות האנשים לא יורדת.
אמנם חלק מניצולי השואה הולכים לעולמם אבל הדרישה של יותר ויותר אנשים הולכת וגדלה. גם ניצולי שואה וגם עולים חדשים מבוגרים ואנשים מהאזור נאלצים להיעזר בשירות שלנו. משתדלים כמיטב היכולת שלנו לספק להם אוכל ולדאוג להם".

הרב גינזבורג ולהב גחלת (צילום: סמר עודה כרנתינג'י)

הזכרון בברזוב 13/7/2011 • מוקדש לזכרם של משפחתי שנטבחה באוקראינה • רות וולך

בני משפחתה של רות וולך אשר נספו בשואה באוקראינה (אלבום משפחתי)

מאת: רות וולך
מוקדש לזכרם של משפחתי שנטבחה בברזוב.
ברזוב הוא כפר במחוז רובנו שבמערב אוקראינה, 45 ק"מ מצפון לרוקיטנה.

רות וולך מקריאה את הטקסט מעל קבר האחים - ברזוב - אוקראינה (אלבום משפחתי)
רות וולך מקריאה את הטקסט מעל קבר האחים – ברזוב – אוקראינה (אלבום משפחתי)

דברים שהקראתי באזכרה שנערכה בברזוב בקבר אחים

אני רותי וולך בת דב ובתיה שקלבר נכדתם של סבא יוסף וסבתא רחל שקלבר ז"ל הנינה של סבא רבא דוד והסבתא רייזל. בן דודי מאיר שקלבר הדודה מלכה בעלה ובנה הקטן דוד. הדודות שרה וגיסיה, שנרצחו כולם ללא עוול בכפם. ניצבת היום פה באנדרטת ההנצחה בברזוב מחבקת אותם אל ליבי עוצמת את עיני ורואה אותם ניצבים לידי כאילו לא התנתקנו מעולם.

בני משפחתה של רות וולך אשר נספו בשואה באוקראינה (אלבום משפחתי)

מעולם לא אמר את המילה סבא למישהו

אני שייכת לדור שמעולם לא אמר את המילה סבא למישהו, אף פעם לא היה לי דבר כזה שהתרפקתי על חזהו, שביקשתי את עצותיו הטובות שרציתי ללמוד מניסיונו העשיר וסבא שלי היה איש חכם איש חסיד מחצרו של הרב מסטולין.

אין איש שראה את סבא שלי, את סבתא שלי וילדיהם הולכים אל מותם. כל העדים למוות הנורא מתו גם הם. אני מחבקת אותם בחום ומתפללת לעילוי נשמתם. אני יודעת יחד עם כל בית ישראל שבזכותם, בזכות טוהר לבבם וצניעות דרכם שנגדעה בטרם עת העניקו לנו את החיים את ההמשכיות ואת עצם הקיום. הם נטעו בתוכנו את התקווה וההתגשמות להתחדשותו של עם ישראל בארצו.

בני משפחתה של רות וולך אשר נספו בשואה באוקראינה (אלבום משפחתי)

משפחתי נרצחה על ידי הנאצים

מזלם של בני משפחתי לא שפר עליהם וכולם נספו בשואה ואיתו גם חלום החיים והעלייה לארץ. רק המסמכים, הסיפורים והתמונות הם העדות לכך שהייתה לי פה בברזוב משפחה לתפארת שאת צוואתה אני ממשיכה להנחיל גם לדורות הבאים במשפחתנו. היום בעצם נוכחותי פה בברזוב אני מגשימה חלום שמלווה אותי כל חיי. לעמוד פה בברזוב ולהרגיש ולחוש את החוויה ולגלות את השורשים שמהם צמחה משפחתי ולהתרשם ממקום הולדתו של אבי דב שקלבר ז"ל שזכה להגשים ולעלות לישראל ולהקים בית יחד עם אמי בתיה לבית מנטה ז"ל ולחוש ולו במעט את מה שאבי חש ספג ויינק פה בברזוב ושהשפיע על עיצוב אישיותו ולחבר בין הזיכרונות והסיפורים ששמעתי מאבי לבין המציאות העכשווית אותה אני חווה עכשיו ולגבי אין חוויה מרגשת ומסעירה מזו.

בני משפחתה של רות וולך אשר נספו בשואה באוקראינה (אלבום משפחתי)

זיכרונות העבר השוטפים את חוף ליבנו

את מאורעות העבר את קיומו של ההווה והתקווה לעתיד כרכתי תחת הכותרת האומרת "להם כל גל נושא מזכרת". כמו גלי הים ההומים ללא הפסק , שוטפים את החוף וחוזרים חלילה כך גם זיכרונות העבר השוטפים את חוף ליבנו ומציפים מחדש את זכר יקירנו שאינם כבר ולא נותנים לנו לשכוח שבגלים הללו נפשות יקירנו טמונים בהם ושהביאו אותנו לחוף מבטחים ובזכות הגלים הללו אנחנו חייבים להמשיך ולשייט את ספינת הזיכרונות ואת ספינת חיינו ולא לתת לה לעולם לרדת למצולות.

חיים חפר כתב את השיר "רותי" ושורות ראשונות של השיר אומרות
"לי כל גל נושא מזכרת" לכן היום אני רותי וולך לבית שקלבר נושאת בשם כולם את הגל הגואה והמצמרר של הזיכרונות עם השתלבות ההווה כפי שבא לידי ביטוי בביקורי פה בברזוב.

נטבחו רק מתוך שנאה עיוורת

אני ניצבת ליד האנדרטה לזכרם של קורבנות השואה שנרצחו ונטבחו רק בשל עצם היותם יהודים.

הם נטבחו רק מתוך שנאה עיוורת לתרבותו לחינוכו ולקיום ושימור המסורת שליוותה כל אחד מעצם היותו יהודי ושעברה בדבקות מדור לדור.

לכל אחד ואחת מקורבנות השואה היה חלום אישי היו לו רצונות היו לו תוכניות היה לו כוון והייתה לו דרך. לכל אחד מילדי השואה הייתה ילדות היה בית, היו הורים, אחים, ואחיות והיה לו שם. ולפתע הכל נעלם הכל נקבר ונשרף.

החוליה החסרה

הביקור בברזוב היה לגבי מציאת החוליה החסרה המחברת את העבר עם הווה ונותנת משמעות היסטורית לעתיד. מתוך האפר והשכול קמה מדינת ישראל בזכותם של קורבנות השואה ובזכותם של אלו שניצלו ברגע האחרון והגיעו לארץ ישראל.

אנחנו, ורבים אחרים שמבקרים בערים בעיירות ובאתרי ההשמדה מחזקים את הקשר וההמשכיות בין התקוות שנגוזו לבין החלום שמומש כשהמסקנה אחת היא כמו שאומר השיר:
"נשמור על הבית ועל המדינה
לעולם לא נסכים לאותו גורל אכזר".

משואה וירטואלית לזכרם

בשמי בשמכם ובשם כל בית ישראל אני מדליקה משואה וירטואלית לזכרם של כל אלו שניספו בשואה. אנחנו שניצבים מול הדממה הרועמת, מצהירים על קבלת התחיבות בלתי חוזרת להמשיך בנשיאת אש הלפיד שהופקדה בידינו, אש שתמשיך להאיר לנצח את פועלם דרכם ודמותם.

יהי זכרם ברוך ותהי נשמתם צרורה בצרור החיים ונאמר אמן.
רות וולך

סיור גמלאי משטרת ישראל בחיפה בסימן שואה וגבורה – יום הזיכרון לשואה ולגבורה 2024  

2
חברי מועדון גמלאי משטרת ישראל בצפון עורכים טקס באנדרטת הלוחם היהודי בחיפה. יום הזיכרון לשואה ולגבורה 2024 (צילום: רינה אורינוביץ)
חברי מועדון גמלאי משטרת ישראל בצפון עורכים טקס באנדרטת הלוחם היהודי בחיפה. יום הזיכרון לשואה ולגבורה 2024 (צילום: רינה אורינוביץ)

מדי שנה ביום הזיכרון לשואה ולגבורה אני נוהגת לבקר באנדרטה ללוחם היהודי בחיפה ובגן חסידי אומות עולם הסמוך, להשתתף בטקסי הזיכרון ולפקוד את לוחות האבן בקריאת סיפורי ההצלה המרגשים.

גן חסידי אומות עולם ברמת אלון בחיפה, יום הזיכרון לשואה ולגבורה 2024 (צילום: יעל הורוביץ)
גן חסידי אומות עולם ברמת אלון בחיפה, יום הזיכרון לשואה ולגבורה 2024 (צילום: יעל הורוביץ)

גן המנציח את חסידי אומות העולם

לפני כשנתיים סיפרתי כאן על יוזמתו של רוני גרוסמן החיפאי לפני כשני עשורים להקמת גן שינציח את חסידי אומות העולם שעלו ארצה ובחרו להתיישב בחיפה, בהם גם מציליו של הוריו. הרעיון זכה לאישור עיריית חיפה בראשות יונה יהב (בקדנציה הקודמת) ובעקבותיו הוקם ונחנך ב-2008 גן רחב ידיים ויפהפה המנציח את חסידי אומות העולם ולצדו גן שעשועים שזכה ולא בכדי לשם 'גן ילדי הנצח'.

בכתבה משנת 2022 סיפרתי על מפגש מרגש עם רוני ועל פעילות יצירתית שקיימו במקום תלמידי בתי הספר לקראת הטקס. מצורפת כאן כתבה זו, מוזמנים לקרוא.  

מועדון גמלאי משטרת ישראל בגן חסידי אומות עולם בחיפה, יום השואה 2024 (צילום: יעל הורוביץ)

הבוקר, יום הזיכרון לשואה ולגבורה 2024, הגעתי כהרגלי לגן אלון – גן חסידי אומות עולם. כמה ילדים חמודים והמורה שלהם מבית הספר היסודי הסמוך ברמת אלון הגיעו נרגשים בחולצות לבנות וזר זיכרון וקיימו במקום טקס צנוע. הצטערתי להיווכח שהשנה, מלבד קומץ הורים ושכנים, לא הגיע קהל נוסף.

משם ניגשתי לאנדרטה ללוחם היהודי המצויה במרחק הליכה קצר. כאן פגשתי קבוצה של מועדון גמלאי משטרת ישראל מאזור הצפון שהגיעו ליום סיור בחיפה בהדרכת יואל שדה, יום שכולו עוסק בנושא השואה.

האנדרטה ללוחם היהודי בצורר הנאצי. חיפה, יום הזיכרון לשואה ולגבורה 2024 (צילום: יעל הורוביץ)
האנדרטה ללוחם היהודי בצורר הנאצי. חיפה, יום הזיכרון לשואה ולגבורה 2024 (צילום: יעל הורוביץ)
האנדרטה ללוחם היהודי בצורר הנאצי. חיפה, יום הזיכרון לשואה ולגבורה 2024 (צילום: יעל הורוביץ)
האנדרטה ללוחם היהודי בצורר הנאצי. חיפה, יום הזיכרון לשואה ולגבורה 2024 (צילום: יעל הורוביץ)
האנדרטה ללוחם היהודי בצורר הנאצי. חיפה, יום הזיכרון לשואה ולגבורה 2024 (צילום: יעל הורוביץ)
האנדרטה ללוחם היהודי בצורר הנאצי. חיפה, יום הזיכרון לשואה ולגבורה 2024 (צילום: יעל הורוביץ)
האנדרטה ללוחם היהודי בצורר הנאצי. חיפה, יום הזיכרון לשואה ולגבורה 2024 (צילום: יעל הורוביץ)
האנדרטה ללוחם היהודי בצורר הנאצי. חיפה, יום הזיכרון לשואה ולגבורה 2024 (צילום: יעל הורוביץ)

חברי הקבוצה, לבושים חולצה לבנה, קיימו טקס זיכרון במקום והאזינו להסבריו המרתקים של יואל.

מועדון גמלאי משטרת ישראל צפון באנדרטה ללוחם היהודי. חיפה, יום השואה 2024 (צילום: אבי בן עמי)
מועדון גמלאי משטרת ישראל צפון באנדרטה ללוחם היהודי. חיפה, יום השואה 2024 (צילום: אבי בן עמי)
האנדרטה ללוחם היהודי בצורר הנאצי. חיפה, יום הזיכרון לשואה ולגבורה 2024 (צילום: יעל הורוביץ)
האנדרטה ללוחם היהודי בצורר הנאצי. חיפה, יום הזיכרון לשואה ולגבורה 2024 (צילום: יעל הורוביץ)

האנדרטה, פרי תכנונו של האמן גרשון קניספל, הוקמה ביוזמתו של ד'ר יעקב שמפנייר, יו"ר ארגון נכי המלחמה הנאצים. בחנוכת האנדרטה לציון 50 שנה לניצחון על גרמניה השתתפו נציגי בעלות הברית, ביניהם הגנרל פטרנקו שנכנס בראש הכוחות הסובייטים ושחרר את אושוויץ.

לזכרו של ד'ר יעקב שמפנייר, יו"ר ארגון נכי המלחמה בנאצים. האנדרטה ללוחם היהודי בחיפה (צילום: יעל הורוביץ)
לזכרו של ד'ר יעקב שמפנייר, יו"ר ארגון נכי המלחמה בנאצים. האנדרטה ללוחם היהודי בחיפה (צילום: יעל הורוביץ)

הטקס הסתיים בעמידת דום בצפירה ולאחר מכן ביקרה הקבוצה בגן חסידי אומות עולם, שם האזינו חבריה מפי המדריך לסיפורי הצלה מרגשים של כמה מהמונצחים בגן המטופח.    

גן חסידי אומות עולם, יום הזיכרון לשואה ולגבורה 2024 (צילום: יעל הורוביץ)
גן חסידי אומות עולם, יום הזיכרון לשואה ולגבורה 2024 (צילום: יעל הורוביץ)
גן חסידי אומות עולם ברמת אלון בחיפה, יום הזיכרון לשואה ולגבורה 2024 (צילום: יעל הורוביץ)
גן חסידי אומות עולם ברמת אלון בחיפה, יום הזיכרון לשואה ולגבורה 2024 (צילום: יעל הורוביץ)

כאן נפרדתי מהקבוצה, ששמה פעמיה למנזר הכרמליטים בסטלה מאריס להסבר ושיח באשר ליחס הכנסייה לרצח היהודים. משם לאודיטוריום להרצאה שכותרתה "וורשה – הסיפור האמיתי".

הרצאה "וורשה הסיפור האמיתי" לגמלאי המשטרה, יום הזיכרון  לשואה ולגבורה, חיפה (צילום: גרשון גרשונוביץ)
הרצאה "וורשה הסיפור האמיתי" לגמלאי המשטרה, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, חיפה (צילום: גרשון גרשונוביץ)

יישר כוח למועדון גמלאי משטרת ישראל וליואל, מורה דרך המתמחה בסיורי מורשת וקשר יהודי, על הובלת יום ערכי וחשוב בנושא השואה.

טקס יום השואה 2024 – אירוע מיוחד בקריית החסד בחיפה בסימן אחדות העם

0
טקס יום השואה 2024 - יד עזר לחבר (צילום: יוסף [גו'] הירש)

יום הזיכרון לשואה ולגבורה בסימן "אחדות העם" צויין בעמותת "יד עזר לחבר" בחיפה.

טקס יום השואה 2024 – יד עזר לחבר (צילום: יוסף [גו'] הירש)

בצל המלחמה המתמשכת, הקרבות הקשים בעזה וירי הטילים על ישראל כבר למעלה מחצי שנה, נערך היום, שני, 6/5/2024, ברחבת אנדרטת "יד לניצול" של העמותה השוכנת ברחוב קסל בקריית החסד של העמותה בשכונת הדר הכרמל, אירוע מיוחד בסימן "אחדות העם".

טקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה 2024 בעמותת "יד עזר לחבר" לזיכרם של אחינו ואחיותינו, ששת המיליונים, קורבנות השואה שנרצחו וניספו ע"י הנאצים ועוזריהם ולכבודם של אלה הגיבורים האמיתיים, ניצולי השואה ששרדו אותה.

טקס יום השואה 2024 – יד עזר לחבר (צילום: יוסף [גו'] הירש)

השנה נערך הטקס בסימן "אחדות העם" לאור האסון הנורא שפקד אותנו בשבעה באוקטובר, עת ספגה מדינת ישראל את הפוגרום היהודי הגדול ביותר מאז תקופת השואה, פוגרום שגם הצית גל אנטישמיות חסר תקדים ברבות ממדינות העולם והביא למלחמה בה אנו מצויים כעת ונמשכת כבר למעלה מחצי שנה.

הטקס נערך במעמד משפחות החטופים וניצולי אירועי ה-7 באוקטובר, ניצולי שואה רבים דיירי "הבית החם של ניצולי השואה" של העמותה המתגוררים בקריית החסד של העמותה, וניצולי שואה רבים מאיזור חיפה והצפון, כמו כן נכחו במעמד חברי הכנסת אריאל קלנר ואלי דלל וחברת הכנסת אתי חווה עטיה, שגרירים וקונסולים ונציגים מהמדינות השונות, בהם מר אלכסנדר בודאי קונסול כללי והגב' אירנה לווצ'נקו הנספחת מהקונסוליה הכללית של רוסיה בחיפה, מר פאוואן קומאר, קצין קישור ועוזר לנספח ההגנה בשגרירות הודו, גב' אנדריאה סוארה-ווסרשטיין מהקונסוליה הכללית של רומניה בחיפה, שגרירת טאייוואן בישראל הגב' איבי יה פינג – לי, נציגי שגרירות סין בישראל מר ליו סונג יועץ לשגריר ומר מאי ליצ'ו הנספח פוליטי שלה, מר קרלוס גרוס קונסול כבוד של איטליה בחיפה ועוד. עוד נכחו גם רבים מחברי מועצת העיר חיפה בהם מר אביהו האן סגן ראש העיר ומ"מ, גב' טטיאנה ג'ון, מר זאב סוננזון, מר מוטי בליצבלאו, מר קיריל קארטניק, מר יניב בן שושן, עו"ד יעקב בו רובסקי, אישי ציבור, יחידות צה"ל רבים מזרוע הים של חיל הים וסיירת צנחנים, משטרת ישראל, כוחות ביטחון שונים, תלמידי בתי הספר ועוד.

טקס יום השואה 2024 – יד עזר לחבר (צילום: יוסף [גו'] הירש)

עוד נטלו חלק באירוע ניצולי שואה שחולצו תחת אש כבדה בדרכים לא דרכים, במבצעים מורכבים ומסובכים, ללא לאות ועם המון הקרבה וחירוף נפש ע"י חברי המשלחת ההומניטרית של העמותה באוקראינה לפני כשנתיים וחצי. כיום מתגוררים ניצולי שואה אלה בשקט ובשלווה כדיירים מן המניין ב'בית החם' של העמותה בקריית החסד שלה הפרוסה על פני 3 רחובות בשכונת הדר, שבחיפה.

בתחילת הטקס הודלק נר התמיד לזכר ששת המליונים הניספים ע"י הגב' מרים ליניאל בת ה103- ניצולת שואה מפולין, ויהודית הרשקוביץ בת ה95- ניצולות השואה מהונגריה, שתיהן דיירות ה"בית החם של ניצולי השואה" של העמותה. לאחר – מכן החזן חיים גרינשטיין נשא תפילת "אל מלא רחמים" זועקת ומרגשת לשמיים ורבה של העמותה כבוד הרב יעקב ממן אמר "קדיש" לזיכרם של הניספים אחינו ואחיותינו ששת המיליונים על החלק האמנותי של הטקס היתה מקהלת תלמידי בית ספר "נירים" משכונת נווה דוד שבחיפה שהופיעו בקטעי שירה, המקהלה מורכבת מילדי ביה"ס ומילדים שפונו מבתיהם מישובי גבול הצפון לפני כחצי שנה, הקפטנים של שחקני קבוצת הנוער של מועדון הכדורגל מכבי חיפה" נשאו דברים מרגשים אודות ניצולי שואה בתקופת השואה והזמר גדעון לייבוביץ התכבד בשירת "התקווה" ביחד עם כל הנוכחים, את הטקס הנחה בחן רב ובטוב טעם העיתונאי ואיש "חדשות 12" גלעד שלמור.

טקס יום השואה 2024 – יד עזר לחבר (צילום: יוסף [גו'] הירש)

במהלך האירוע נשא דברים בהתרגשות רבה מייסד ומנכ"ל עמותת "יד עזר לחבר"
שמעון סבג ואמר: "לצערנו, השנה מתווסף ליום החשוב הזה מימד נוסף של כאב גדול ועצום. הקריאה "לעולם לא עוד" מהדהדת בתור יסוד קיומנו כאן, על האדמה הזאת של מדינת ישראל, מאחדת אותנו בגורל משותף בל יימחה. גם ב-7 באוקטובר קמו עלינו לכלותינו, ורצו רק להשמיד אותנו, הנה אנחנו עדיין כאן, כואבים, עצובים, מתגעגעים, אבל עדיין עומדים זקופים ובגאון, וממשיכים לומר לא עוד. לא עוד.

טקס יום השואה 2024 – יד עזר לחבר (צילום: יוסף [גו'] הירש)

ניצולי השואה מהווים עבורנו מקור השראה בלתי פוסק הודות לרוח הגבורה,
הנחישות וכוח הרצון העילאי שלהם. עמותת "יד עזר לחבר" מפעילה כבר למעלה מ-3 עשורים "בית חם לניצולי השואה" ופועלת מתוך מחויבות עמוקה לעזור לניצולי השואה החיים בקרבנו ולהיטיב איתם ככל האפשר.

התמיכה הבינלאומית בזכותה של מדינת ישראל להגן על עצמה התחלפה בגל
אנטישמיות עכור וקשה, לכן משימתנו בעמותת "יד עזר לחבר" חשובה מתמיד. אנו נמשיך ללמד על השואה ונמשיך לפעול נגד האנטישמיות. בזמן בו מתחוללת מלחמה בישראל, שהחלה בעקבות טבח 7 באוקטובר, ישנה חשיבות עליונה לזכור ולא לשכוח את שחווה העם היהודי, לפני 80 שנים. עמותת "יד עזר לחבר" תמשיך בפועלה רב השנים לשמר את זיכרון השואה ולהניף את דגל התקומה של העם היהודי בארצו, למען הנספים ולמען הדורות הבאים. זהו הזמן וזהו גם הרגע להצדיע לניצולי השואה ששרדו את הנורא מכל, בואו לכבד את זיכרם של הנספים, קורבנות השואה. ניצולי השואה הם הגיבורים האמיתיים של כולנו ובזכותם אנו חיים כאן היום, ניצולי השואה הם האור שמאיר את האנושות כשהעולם חשוך".

במדינת ישראל חיים כיום כ132,826- ניצולי שואה, 9,000 ניצולי שואה מתגוררים כיום בעיר חיפה. מעל מחצית מניצולי השואה בישראל חיים מתחת לקו העוני. דור ניצולי השואה הם האור והמצפן המוסרי שלנו ומגדלור האמונה בצדקת דרכנו, האנשים שרבים מהם חוו את הנורא מכל פעמיים, הם עדות לתקומת ישראל ולחוזק והחוסן של העם היהודי.

עמותת "יד עזר לחבר" תמשיך לפעול ותעשה כל שביכולתה לסייע לניצולי השואה. הסיוע והתמיכה לניצולי השואה נמצא בלב ליבה של העשייה של עמותת "יד עזר לחבר" החוב שלנו כמדינה ואזרחים לניצולי השואה הוא עצום ועלינו לפעול כל יום על מנת לוודא כי הם יחיו חיים טובים עם בריאות טובה וזאת על מנת שלא יחסר להם דבר. ניצולי השואה הוכיחו לנו שוב רק בחצי שנה האחרונה מהי גבורה. כיצד עומדים מול הרוע ויכולים לו.

ככל שעוברות השנים, יותר ויותר ניצולי שואה נפטרים ועלינו להבטיח כי בשנות חייהם, יחיו בכבוד הראוי להם. זהו הזמן וזהו גם הרגע להצדיע לניצולי השואה ששרדו את הנורא מכל, ניצולי השואה הם הגיבורים האמיתיים של כולנו ובזכותם אנו חיים כאן היום, ניצולי השואה הם האור המאיר את האנושות כשהעולם חשוך".

במהלך האירוע הוענק "מגן הצדק החברתי" של עמותת "יד עזר לחבר לשנת 2024" למאמן נבחרת ישראל בכדורגל לשעבר, שלמה שרף, שתרומתו המבורכת, מעורבותו ובהתנדבותו הרבה ובסיוע בני משפחתו ורבים מחבריו, נרכש בסכום של מאות אלפי שקלים אמבולנס חדש לשינוע ניצולי שואה וקשישים ללא עלות, שהושק ממש לפני שבועיים ימים ונקרא על שמה של נכדתו האהובה מאי נעים – שרף ז"ל שנקטפה בדמי ימיה בעודה בת 24 בהתקפה הטרור הרצחנית והאכזרית של ארגון החמאס באותה שבת שחורה של ה-7 באוקטובר במסיבה בקיבוץ רעים שבדרום.

עוד הוענק במהלך האירוע "מגן הצדק החברתי" למר חנן סלינסון, על תרומתו
ונדיבות ליבו לטובת רווחתם של ניצולי השואה. בתום האירוע הוזמנו האורחים והמשתתפים בטקס לבקר ב"מוזיאון השואה והתקומה" של העמותה השוכן במתחם קריית החסד של העמותה ברחוב קסל בחיפה.

בת 4 הגיעה במסוק לרמב"ם לאחר שננשכה ע"י כלב

2
כלב מסוג רוטויילר משוטט ברחוב בחיפה - ארכיון (צילום: נגה כרמי)

(חי פה) – ילדה בת 4 תושבת ננשכה בקרקפתה ע"י כלב של אחד השכנים במקום מגוריה, והובאה במסוק לרמב"ם.

מרמב"ם נמסר לחי פה:

לחדר ההלם ברמב"ם פונתה באמצעות מסוק מד"א ילדה בת 4, תושבת אחד הכפרים ברמת הגולן, לאחר שננשכה ע"י כלב של אחד השכנים, כך לדברי בני משפחתה.

הכלב, מסוג רוטווילר, פצע את הילדה בקרקפת, אך מעבר לחתכים שיידרשו תפירה, מצבה מוגדר קל-בינוני. הילדה נמצאת בהכרה מלאה ומצבה יציב. הרופאים צפויים עם לשכת הבריאות האזורית של משרד הבריאות על מנת לברר את סטטוס החיסונים של הכלב התוקף. זוהי הפעם השנייה במהלך התקופה האחרונה בה מגיעה לרמב"ם ילדה עם פציעה זהה כתוצאה מתקיפת כלב של השכנים. לפני 6 שבועות אושפזה בבית החולים לילדים ילדה מכפר בגליל שננשכה גם היא בקרקפת ע"י כלב שמירה יפאני של השכנים.

כלב מסוג רוטויילר משוטט ברחוב בחיפה – ארכיון (צילום: נגה כרמי)

ד"ר אורית ברדיצ'ב הלכה לעולמה חודשים ספורים לאחר מות בנה, אלעד

6
ד"ר ברדיצ'ב ז"ל

(חי פה) – ד"ר אורית ברדיצ'ב, מומחית אנדוקרינולוגיה שפרשה לאחרונה מעבודה בכללית, ואיבדה בחודש אוקטובר האחרון את בנה אלעד ברדיצ'ב, מי שהקים את חומוס ברדיצ'ב, הלכה לעולמה אתמול (5/5/24 ראשון) בגיל 70.


ד"ר ברדיצ'ב היא אשתו של ד"ר מוטי ברדיצ'ב, מנהל אגף המיילדות במרכז הרפואי כרמל, עבדה במרכז הרפואי לין של הכללית במשך שנים רבות וניהלה את המחלקה האנדוקרינולוגית. כן היא אמו של אלעד, ממקימי חומוס ברדיצ'ב, שהלך לעולמו בטרם עת בגיל 39, באוקטובר האחרון.

ברדיצ'ב אף היתה נוכחת במקום עת התמוטט בנה בפתאומיות ואיבד את הכרתו. היא ביצעה בו החייאה, אך למרבה הצער, לאחר שבועיים בהם היה מאושפז ביחידה לטיפול נמרץ, הלך אלעד לעולמו. אתמול, כאמור, כחצי שנה לאחר מות בנה, הלכה ד"ר ברדיצ'ב לעולמה.

הובילה את התחום למצוינות מקצועית ושירותית

רונן נודלמן מנהל מחוז חיפה וגליל מערבי בכללית:
"דר' אורית ברדיצ'ב עבדה במרכז רפואי לין במשך שנים רבות. תקופה ארוכה ניהלה את המחלקה האנדוקרינולוגית במרכז תוך שהיא מובילה את התחום למצוינות מקצועית ושירותית. לצד זאת הייתה מעורבת במחקרים רבים בנושא והמחלקה התבלטה ברמה הארצית.

פעילותה כללה גם שיתוף פעולה הדוק עם שאר מחלקות המרכז ובית חולים כרמל. בשנים האחרונות שמשה כרופאה בכירה בתחום בלין. זאת ועוד תוך שהיא ממשיכה להיות שותפה בקידום האיכות המקצועית ובהכשרת הדורות הבאים של הרופאים. רק לאחרונה פרשה מעבודתה עת הגיעה לגמלאות. לכתה הותיר אותנו המומים וכואבים. יהי זכרה ברוך".

יום הולדת 90 ושנים של זיכרונות • זיכרון בסלון משפחת מורג ◄ צפו

0
נעמי ומניה - זיכרון בסלון בית משפחת מורג (צילום: חנה מורג)
נעמי ומניה - זיכרון בסלון בית משפחת מורג (צילום: חנה מורג)

(חי פה עם זכרון השואה) – ערב יום השואה שחל אמש (ראשון, 5/5/24), התכנסו חיפאים ותיקים וחיפאים צעירים יחד בסלון של משפחת מורג – מחלוצי מיזם "זיכרון בסלון" בחיפה. עשרות חברים וכיסא אחד, ממתין לשובם של החטופים, גם הם חלק מהתקווה הגדולה שלנו.

מניה ונעמי

אורחות הסלון היו מניה הרמן ונעמי ליכטהויז המתגוררות ב"בית חם לניצולי שואה" השייך לעמותת "יד עזר לחבר". את הערב פתח עידו מורג במסר של אחדות פנימית שתוביל לחוסן. חוסן שיאפשר התמודדות עם מלחמה ארוכה. בימים אלה עלינו לראות את המאחד אותנו ולדבוק ב"אהבת לרעך כמוך", הדגיש.

עידו מורג בערב זיכרון בסלון • צפו

עידו מורג

את המפגש עיטרו בשירה דורית קריגר ועירית פירסט, המלוות את דיירי "הבית החם" במפגשי "קפה מוסיקה" כבר כמה שנים.

"אני מאמין בביאת המשיח"

ילדה בשואה

מניה הרמן בת 91, ילדה בשואה, הכניסה את המשתתפים לנבכי נפשה של ילדה קטנה שהתמודדה עם מראות קשים של בני משפחתה. ההתמודדות שלה עם רעב קשה, עם אח תינוק שהועלם מיד אחרי לידתו, עם הורים שחלו והיא, ילדה בת שמונה, טיפלה בהם ללא תרופות, ללא אמצעים, עם מעט תה והרבה אהבה.

רובה מכוון לראש

בשפה עשירה ובתיאורים מפורטים שתורגמו לתמונות מוחשיות דרך ציוריה, באחד מהם נראית עומדת ילדה קטנה אל מול רובה המכוון לראשה, ניבטות תמונות של הזוועות שנעשו ביהודים. תמונות תמונות מעבירות צמרמורת ביושבים בחדר.

◄ סיפורה המדהים של מניה הרמן • צפו

רבים רבים לא שרדו

מניה מספרת על רבים רבים שלא שרדו, אלה שקרסו בהליכה של חודשים ברגל, אחרים שלא עמדו במעבר של הנייסטר. מספרת על התעללות במבוגרים והעמדת הילדים לצפות בהם.

תמונות חיות, סיוטים המלווים את ימיה

מניה לא הפסיקה למנות את הניסים בזכותם שרדה מחלות, שרדה מראות קשים. מצילים שהופיעו ברגעים בהם נדמה היה כי מגיע קיצה.
כמה אור בעיניה, כמה תקווה, כמה אמונה.
שמחה בביתה, בילדיה, בנכדיה ובניניה.

זיכרון בסלון עם מניה הרמן

הפתעה

מניה פרסמה עשרה ספרים. ציוריה מעטרים את שיריה וסיפוריה.
שיריה של מניה זכו גם להלחנה של המוסיקאית טובה פורת.
לקראת תום המפגש הפתענו את מניה כשהשמענו את שיריה.

"אשליות", משיריה של מניה • לחן: טובה פורת ○ וידאו


יום הולדת 90 לנעמי

הפתעה מרגשת נוספת הגיעה לפני שהתפזרו הנוכחים: יום הולדתה ה-90 של נעמי ליכטהויז. עוגה, נרות, ברכה ומזכרת מהמפגשים שלנו לאורך השנים.

נעמי חוגגת 90 • שנים של זיכרונות (צילום: חנה מורג)

התרגשות הנוכחים, השיח בין החברים אחרי דבריה של מניה, הוביל להחלטה שלאחר יום העצמאות הנוכחים יבקרו ב"מוזיאון השואה" ב"יד עזר לחבר" בהדרכתה של מניה.

אסתר גרייצר, שורדת שואה מחיפה, הלכה לעולמה • מעל 1000 איש הגיעו לחלוק כבוד אחרון ○ פניה היפים של ישראל • צפו

3
אסתר גרייצר ז"ל

(חי פה) – אסתר גרייצר, שורדת שואה מחיפה, הלכה לעולמה הלילה (6/5/24) בגיל 95. אסתר נותרה ללא משפחה משלה לאחר שניסויים שנערכו בה באושוויץ הותירו אותה ללא היכולת ללדת.

אלפים הגיעו לחלוק לאסתר כבוד אחרון • צפו

(צילום: דיויד רזק – חי פה TV)

יופיו של עם ישראל

לאחר שפורסם דבר פטירתה של גרייצר, לצד קריאה לציבור להגיע להלוויתה מפאת החשש שרק מעטים יגיעו בשל העובדה שהיתה נטולת ילדים ורבים מקרובי משפחתה כבר נפטרו – ברגעים אלה (14:30) ממלאים את בית הקברות בחיפה למעלה מאלף איש שנענו לקריאה והגיעו לחלוק כבוד אחרון לאסתר.
חיילים, כוחות ביטחון, אנשי כיבוי והצלה ועוד הרבה אזרחים טובים הגיעו להוקיר את אסתר גרייצר ז"ל, על אף שלא הכירוה.

נפטרה בערב יום השואה

אסתר נפטרה, כמה סמלי, בערב יום השואה, ועוד כזה שאינו דומה לימי שואה קודמים שחווה עם ישראל בשנים האחרונות. לאור אירועי התקופה, המלחמה הקשה שפרצה עם שואת השבעה באוקטובר, נוגע סיפורה בנימי נפשו העדינים ביותר של עם ישראל היושב בארץ ישראל וחושף ביתר שאת את פניו היפות.
תודה מקרב לב לדיויד רזק שהעביר לנו את הצילומים והדיווחים.

עוד ועוד ממשיכים להגיע – הלוויתה של אסתר גרייצר ז"ל • צפו

(צילום: דיויד רזק – חי פה TV)

חולקים כבוד אחרון לאסתר • צפו

(צילום: דיויד רזק – חי פה TV)

בעדויות שהעניקה אסתר על שעברה בתקופת השואה, סיפרה גרייצר על היותה הצעירה בין שבעה אחים, על התלאות הרבות שחוותה במהלך המלחמה ועל הדרך בה ניצלו חייה בסופו של דבר, כשהמחנה בו שהתה שוחרר בתום המלחמה.

אחיינה, יוחאי גרינגליק, כתב עליה בפייסבוק שעל אף מה שעברה, אסתר נישאה לגרשון ז"ל וחיה חיים מלאים אהבה, עשייה, שמחה ונתינה. "כיוון שלא היו לה ילדים, היינו לה כמו נכדים", כתב, "למרות שהיינו נינים של אחותה".

הלוויתה של אסתר גרייצר (צילום: דיויד רזק)

בסיום הפוסט ציין האחיין כי למרבה הצער לא תהיה שבעה, אלא רק הלוויה, היות שלא היו לאסתר ילדים ואחיה כבר נפטרו כולם, וביקש ממי שיכול ונמצא באזור חיפה לבוא ולחלוק כבוד אחרון לשורדת שואה גיבורה ואצילית.

הלוויתה של אסתר תתקיים היום, ב' 6/5/24, בשעה 14:00
שער אורן, בית העלמין חיפה.

רפאל • ניסויים מתוכננים ומבוקרים יתקיימו באזור חיפה ועלולים להעלות עשן ולחולל רעש

12

מרפאל נמסר לחי פה תאגיד החדשות:
רפאל נמצאת בפעילות רציפה לתמיכה במאמץ המלחמתי. היום, שני 6/5/24 יתקיים בשעות הצהריים בשטח מכון דוד בקריות ניסוי מתוכנן ומבוקר, במהלכו יתכנו רעש ועשן באזור. גורמי ההצלה והביטחון מעודכנים על הפעילות, נמצאים איתנו בקשר שוטף ויעדכנו בכל אירוע אמת.
אנו מתנצלים על אי הנוחות.

עם לב כואב וראש מורם • צפירת יום השואה כתזכורת ◄ צפו

0

(חי פה) – יום השואה 2024, מרכז שכונת הדר בחיפה. צפירת יום הזיכרון לשואה ולגבורה. הצליל המוכר נשמע לפתע, כולם נעמדים באחת. אותה המיה מוכרת, מסוימת כ"כ, שבאופן לא הגיוני כמעט, מצליחה תמיד להפתיע גם כשמצפים לה.

צפירת יום השואה בהדר 2024 • צפו

מרכז הדר – צפירה (צילום: יוסף הירש)

מי אנחנו? צפירת יום השואה כתזכורת

הבוקר, בשעה 10:00, כבכל שנה, החלה להישמע הצפירה, "מקפיצה" את כולם על הרגליים, כרגיל. רק ששום דבר לא "כרגיל". דבר אינו כשהיה. זכר שואת היהודים באירופה צבוע כעת כולו בכאב החי והמדמם של שואת השבעה באוקטובר, שמידת אכזריותה עוד לא התבררה במלואה, אם בכלל תתברר אי פעם. דמם הטרי של אחינו ואחיותינו עודו זועק מכל פינה, מכל רגב אדמה, מורגש בכל נשימה, בכל צעד. חטופינו ומשפחותיהם חווים שואה ממש עכשיו, כרגע, וכך כבר חודשים ארוכים. פצעי נפשם של השורדים עוד רחוקים מלהיראות בפנינו, כ"כ הרבה עוד לא ידוע כלל.

ושוב מדינת ישראל מוצאת עצמה במאבק על חייה, נלחמת על קיומה בעור שיניה, מותקפת ואף מואשמת כאחראית לכך, מכל עבר ברחבי "העולם הנאור" טורחים רבים לשוב ולהזכיר לנו שזכותנו הבסיסית להתקיים בכלל מוטלת בספק…

"לעולם לא עוד"… נאמר אחרי שואת יהודי אירופה, והנה אנחנו עמוק בלבו של הר געש המאיים לכלותינו, פה, בבית שלנו, במדינת היהודים.

עבורי, צפירת יום השואה היא תזכורת, תזכורת לעוצמות האדירות של העם שלנו, ליכולת שלנו לעבור כל אימה וכל קושי ולהמשיך קדימה, בראש מורם, בגאווה, חזקים, איתנים ונחושים מאי פעם. חיילינו האמיצים והמופלאים נלחמים כעת בשדה הקרב, משלמים בחייהם, בגופם ובנפשם עבורינו, שבים ומזכירים לנו: "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה". אנחנו חייבים להאמין בכך, אנחנו חייבים את זה להם ולנו.