מטפלים ביחד:
איך מחלת הסרטן גשרה בין בני נוער יהודים וערבים
שבעה עשר בני נוער, יהודים וערבים, מבלים סוף שבוע שלם ביחד. זה לא מחזה שרואים כל יום. למרות האסוציאציה האידיאלית, המפגש הייחודי הזה התקיים בנסיבות קצת פחות משמחות. בני הנוער, המגיעים מרקע תרבותי שונה, התאגדו למפגש בין יומיים על רקע אחר המשותף לכולם- מחלת הסרטן.
סוף שבוע טיפולי התקיים לאחרונה ביוזמת העובדות הסוציאליות במחלקת אונקולוגיה ילדים ברמב"ם: אורלי פולינגר, סיואר מח'ול-חורי, גרייס יעקב וג'ולין ג'ובראן-חזאן. המפגשים התקיימו בבית מלון "חוף עכו", בחסות ובמימון עמותת ל"ב- להילחם ביחד. במסגרת הפעילות השתתפו 17 בני הנוער, בני 11-20, בסדנאות טיפוליות בנושאים רבים ומגוונים, ביניהם: דימוי עצמי ודימוי גוף, פחד מהישנות מחלה, תכנון העתיד, זוגיות וקשרים עם בני משפחה וחברים. מפגש בנושא תופעות לוואי למחלת הסרטן, לטווח הקרוב והרחוק, נערך בהנחיה משותפת עם אחות מחלקת אונקולוגית ילדים לביבה סויטאת.
הפרויקט, שזכה להצלחה ולהיענות גדולה בקרב משתתפיו, מתקיים כבר כמה שנים, ומאפשר לבני הנוער הנאלצים להתמודד עם מחלת הסרטן, לקבל כלים רבים המסייעים להם בכך. אחד הכלים החשובים שניתנים לבני הנוער, הוא הקבוצה עצמה: "התגובות של בני הנוער בתוך המפגשים הללו הן מרגשות במיוחד", אומרת עו"ס אורלי פולינגר, "נראה כי הצורך לשתף בני נוער אחרים הוא גדול, מכיוון שחברי הקבוצה מאמינים כי רק מי שנמצא בקבוצה יכול באמת להבין באמת מה הם עוברים. אחד הנושאים שעולים במפגשים הללו, למשל, הוא עניין תכנון העתיד. בני הנוער, בעיקר הבנות, מדברות זו עם זו על שימור פוריות והילדים שהם יוכלו להביא לעולם יום אחד, אחרי הטיפול הכימותרפי".
החוויה המשותפת של מחלת הסרטן, מסתבר, מסייעת לבני הנוער הללו לקיים קשר בלתי רגיל במובנים של המציאות הישראלית. מלבד הזמן שהקבוצה חולקת במסגרת הסדנאות, יצרו בני הנוער קשרים של חברות בינם לבין עצמם ובמהלך הסופ"ש חברי הקבוצה היו בלתי נפרדים. אחד השיאים של פעילות הסופ"ש היתה סדנת תיפוף שסייעה לגיבוש הקבוצה. אירוע נוסף, מרגש במיוחד היה חגיגות יום הולדתה של אחת הנערות החולות שהשתתפו בפעילות.
"המחלה מקרבת ביניהם", מסבירה פולינגר, "חלק מבני הנוער כבר השתתפו בפעילות כזו, לחלק זו הפעם הראשונה שהם יוצאים מהבית אחרי הרבה זמן. כשמדובר בקבוצה כזו, כל ההבדלים מטשטשים. אחרי הסדנאות אפשר היה לראות את בני הנוער צמודים זה לזה, נכנסים לחדרים של חבריהם לקבוצה, מחברים שירים, מדברים על נושאים שונים. זה פשוט מדהים לראות את זה קורה בכזו קלות".