[hide_post_ads]
מחקרו של ד"ר נאסר נדים, מומחה כללית ברפואת ילדים, במחוז חיפה וגליל מערבי, שהתפרסם בעיתון העולמי AUSTRALASIAN MEDICAL JOURNAL, מעלה כי ניתן לקבל אותה תוצאה של טיפול במחלת פאפא ע"י מינון נמוך של סטרואידים (פרדניזון) במקום מינון סטנדרטי של 0.5 מיליגרם, אשר פעילותו הרפואית הינה פי חמש מזו של פרדניזון.
המחקר נמשך כשנתיים ונערך על 132 ילדים שאובחנו עם מחלת "פאפא" שהינה מחלת ילדים נפוצה המופיעה אצל 6 ילדים מתוך כל מאה ילדים מגיל חצי שנה ועד 12 שנה. במהלך המחקר עקב ד"ר נאסר, אחר הילדים המשתתפים שהגיבו בחמש אפיזודות עוקבות של פאפא למתן סטירואידים במינון סטנדרטי של 0.5 מיליגרם, אשר פעילותו הרפואית הינה פי חמש מזו של פרדניזון, ונמצא כי הטיפול החלופי, במינון הנמוך יותר, פעל היטב. במחקר שהתפרסם בעיתון העולמי הושגו שתי מטרות: האחת הורדת מינון הסטירואידים בטיפול במחלת פאפא והשנייה היא פתח למחקר אמיץ נוסף ודומה במחלות נוספות המגיבות לסטרואידים.
רקע על המחלה:
מחלת פאפא היא מחלת חום חוזרת, המלווה בפצעים בפה, דלקת שקדים עם תפליט מוגלתי או בלי תפליט, אודם דלקתי בלוע ובלוטות לימפה מוגדלות בצוואר. החום נמשך מספר ימים, על אף טיפול אנטיביוטי. הצמרמורת, כאב הגרון וכאב בפה קשים לילדים ומעוררים גם חרדה גדולה אצל ההורים. כמו גם, איבוד ימי לימודים של הילד וימי עבודה רבים להוריו. לעיתים קרובות למדי מפסיק התקף החום ללא טיפול, לאחר עד 10 ימי מחלה. בדר"כ התלונות חוזרות בתדירות גבוהה, אחת לשבועיים עד אחת לחודשיים-שלושה, אך לא בהכרח בתדירות זו ולא תמיד כל התלונות יחד. שיא היארעות שלה הינו בגיל שנתיים עד חמש שנים. לרוב, המחלה נעלמת בגיל שמונה שנים, מבלי להשאיר שום סמנים, אך דווחו גם מקרים של מבוגרים, אשר אובחנו על ידי רופאים למחלות פנימיות. אין למחלה טיפול שיגרום היעלמות התופעות באופן בלתי חוזר.
יש לציין כי מבין כל הטיפולים נמצא כי מתן סטירואיד במנה חד פעמית של התרופה פרדניזון, בהתאם למשקל הילד, עזר לילדים והחום באותו התקף הפסיק עד להתקף הבא. אולם, ההורים נרתעו ממתן כה מינון גבוה והחלו לתת על דעת עצמם מינון סטירואיד שלא חושב לפי משקל. באופן מפתיע, הסתבר כי גם מינון זה הביא להצלחת הטיפול ותוך שעתיים עד 12 שעות פסק ההתקף. על רקע מידע זה, החליט ד"ר נדים לבדוק מחקרית, אם מינון נמוך אכן יעיל ובכמה מהמטופלים של חולי פאפא. לאחר קבלת האישורים הדרושים מהועדות בשירותי בריאות כללית, לרבות וועדת הלסינקי, הוחל במחקר שנמשך כשנתיים ותוצאותיו כאמור התפרסמו בעיתון העולמי AUSTRALASIAN MEDICAL JOURNAL.
