מאת: יעל אביתר
אחת מכל 3 נשים ואחד מכל 7 גברים יסבלו במהלך חייהם משבר על רקע אוסטיאופורוזיס.
השברים האופייניים ביותר הם שברים בראש הירך, בשורש כף היד ובחוליות עמוד השדרה.
שכיחות המחלה הולכת ועולה עם הזמן אך המודעות אליה אינה גבוהה דיה.
אז מה זה בכלל אוסטיאופורוזיס? והאם ניתן למנוע את הופעתה?
אוסטיאופורוזיס ביוונית היא עצם מחוררת. אין מדובר בתהליך טבעי של הזדקנות אלא במחלה של העצם.
העצם הינה רקמה חיה, המתחדשת ומשתנה לאורך כל חיינו. שני סוגי תאים תורמים לכך: האוסטיאובלסטים (בוני העצם) והאוסטיאוקלאסטים (מנקי העצם). בעצם בריאה פועלים שני סוגי התאים פועלים באופן מאוזן – אלו שוברים עצם ישנה ואלו בונים עצם חדשה. אצל החולים באוסטיאופורוזיס התאים האוסטיאוקלסטים ממשיכים להרוס בעוד בוני העצם לא מדביקים את הקצב. כתוצאה מכך העצם נשברת מהר יותר משהיא נבנית מחדש, ועם הזמן מסת העצם הולכת ויורדת.
קיימים בגוף שני סוגי עצמות: עצם קורטיקלית המאורגנת בטורים ארוכים ומרכיבה עצמות ארוכות כעצם הירך, הזרוע, עצמות השוק וכד', ועצם טרבקולרית (Trabecular/ Cancellous bone) דמויית ספוג המרכיבה את גופי החוליות, צוואר הירך והמשטחים המפרקיים של כל העצמות. בעצמות אלו קצב ההשתנות גבוה מאוד ועל כן הן מושפעות מאוסטיאופורוזיס. למזלנו רק 20% מהשלד שלנו מורכב מסוג עצם זה.
T-score הינו מדד למסת עצם, המדד מתייחס לסטיית התקן מהנורמה: ירידה של 1-2.5 סטיות תקן תחשב לאוסטיאופניה (ירידה מתונה בצפיפות העצם), ירידה של יותר מ- 2.5 סטיות תקן תחשב כאוסטיאופורוזיס. עם כל ירידה בסטיית תקן יוכפל הסיכון לשבר.
נראה שאורח החיים המודרני הינו אחד הגורמים לתחלואה: אנשים כבר לא הולכים ברגל, לא עולים מדרגות. מכונות הכביסה, המיקרוגל, המכוניות הפרטיות, המעליות והטלוויזיה הפכו את החיים לקלים יותר אך הפחיתו באופן משמעותי את העבודה הפיזית ואת העומס הנדרש לעצמות. יש המכנים את האוסטיאופורוזיס כ"מחלת השפע", נראה שחיי הנוחות ממש הורסים את עצמותינו.
גורמי הסיכון לפריצת המחלה הינם רבים ומשתנים מאדם לאדם. על חלקם אין לנו שליטה (גיל, גנטיקה וכד') ואילו על חלקם יש לנו בהחלט שליטה (תזונה מתאימה, הימנעות משתיית אלכוהול ומעישון). פעילות גופנית הינה כלי מוכח ומשמעותי במניעת המחלה. במחקרים הראו כי פעילות גופנית לכשעצמה יוצרת שינויים מולקולריים בעצמות ועשויה לעצור תהליך של איבוד עצם, היום ברור למדי כי תרומתם של תרגילי נשיאת משקל לחוזק העצם הינה עצומה.
תרגול בפילאטיס ובפילאטיס מכשירים בפרט עשוי לתרום רבות לחיזוק העצם שלך. אבל – חשוב לדעת כי ישנם תרגילים ומנחים שאינם מומלצים לסובלים מאוסטיאופורוזיס או למצויים בתחילת תהליך הירידה במסת העצם (אוסטיאופניה). שיעורי הפילאטיס משלבים תנוחות ומנחים רבים של עמוד השדרה – פשיטה, כיפוף, פיתול וכיפוף צידי. מחקרים מראים כי שלושת המנחים האחרונים, ובמיוחד הכיפוף, מגבירים את הלחץ על החוליות הגביות ועלולים לגרום לשבר דחיסה. לעומת זאת, תרגילים עדינים של פשיטת הגו וחיזוק זוקפי הגו מיטיבים עם עמוד השדרה ועשויים למנוע שברים בחוליות.
בשל כך, ובשל היבטים נוספים חשוב והכרחי ליידע את המדריכה כי הינך סובל/ת מאוסטיאופורוזיס או מאוסטיאופניה. כך נוכל לבנות את האימון האופטימלי עבורך ויחד נחזק את עצמותיך.
יעל אביתר בעלת תואר BSc. במדעי המוח מטעם אוניברסיטת תל אביב. בעלת תואר BPT בפיזיותרפיה מטעם אוניברסיטת תל-אביב. יעל מדריכת פילאטיס מזרן ומכשירים (דרור רז פילאטיס 2008). בבית הלוחם. מדריכה מוסמכת מטעם ארגון PMA® – Certified Pilates Teacher
האם הכתבה עניינה אותך?