כימיקלי הנצח – ה-PFAS • האם יש סיבה לדאגה בעקבות הממצאים בשדות עוטף?

(חי פה) – ממצאים חדשים מעוררים שאלות בקרב הציבור. תרכובות PFAS, המכונות "כימיקלי נצח" בשל עמידותן הגבוהה והקושי לפרקן, אותרו לראשונה בעלים של תפוחי אדמה שגודלו בשדות בעוטף עזה. החוקרים מעריכים כי מקור הזיהום הוא בחומרי נפץ שבהם נעשה שימוש במהלך הלחימה הממושכת וכי החומרים התפזרו באמצעות הרוח אל שטחים חקלאיים סמוכים.

בעקבות הפרסומים עלו חששות בקרב הציבור ובהם חקלאים, בעיקר באזורי הדרום והצפון הסמוכים לזירות הלחימה. משרד הבריאות מסביר כי הנושא נמצא במעקב וכי מתבצעים סקרים ובדיקות מקיפות להערכת היקף התופעה והשלכותיה האפשריות.

הגילוי עורר עניין רב בקרב מומחים לצד דאגה ציבורית. מדובר במשפחה רחבה של אלפי תרכובות כימיות המשמשות, במשך עשרות שנים, בתעשיות שונות בזכות עמידותן בפני מים, שומנים וחום. בשל יציבותן הגבוהה הן כמעט אינן מתפרקות בטבע ועלולות להצטבר בקרקע, במים, בצמחים ואף בגוף האדם.

מחקרים שנערכו בעולם קשרו חשיפה ממושכת לרמות מסוימות של PFAS, לשורה של השפעות בריאותיות אפשריות, ובהן פגיעה במערכת החיסון, הפרעות הורמונליות, השפעה על הכבד ועל רמות הכולסטרול, וכן סיכון מוגבר למחלות מסוימות. עם זאת, מומחים מדגישים כי רמת הסיכון תלויה במידת החשיפה, במשך הזמן ובסוג התרכובת.

לפי החוקרים, תרכובות PFAS התגלו בכל הקרקעות החקלאיות שנבדקו במרחק של עד 19 קילומטרים מגבול רצועת עזה. ההשערה המרכזית היא כי החומרים נפלטו במהלך פיצוצים ופעילות צבאית אינטנסיבית, ולאחר מכן נשאו אותם הרוחות אל השטחים החקלאיים באזור.

הפרסומים בנושא הובילו לגל של שאלות מצד אזרחים, במיוחד לאור העובדה שבשנים האחרונות התנהלה לחימה ממושכת הן בדרום והן בצפון הארץ. רבים ביקשו לדעת האם קיימת סכנה לבריאות הציבור, האם תוצרת חקלאית עלולה להיות מושפעת ומה צפוי לקרות בשנים הבאות באזורים הסמוכים לגבולות.

מה אומר משרד הבריאות?

בפנייה של חי פה למשרד הבריאות התבקש המשרד להתייחס לצעדים המתוכננים בעקבות הממצאים, להיקף הבדיקות המבוצעות כיום ולאפשרות של הרחבת הניטור גם לאזורי הצפון שנפגעו במהלך המלחמה.

ממשרד הבריאות נמסר כי ישראל פועלת בנושא ה-PFAS בהתאם לגישה המקובלת באיחוד האירופי ובמדינות מובילות בעולם. כיום קיימות רמות מרביות לחומרים אלו במספר מזונות מן החי, המבוססות על הידע המדעי והערכת הסיכונים העדכנית, אולם לא נקבעו רמות מרביות לתוצרת חקלאית צמחית לא בישראל ולא באיחוד האירופי. לפיכך, עיקר המאמצים בעולם מתמקדים כיום בניטור, איסוף נתונים והערכת היקפי החשיפה לצורך גיבוש מדיניות עתידית.

במסגרת זו, משרד הבריאות פועל בשנים האחרונות לאיסוף מידע על הימצאות PFAS במזון ובמקורות מים, באמצעות סקרים ייעודיים בתוצרת חקלאית ובחינת השפעתם של מקורות השקיה שונים. בין היתר בוצעו סקרים לבדיקת נוכחות החומרים בירקות המשווקים לציבור, נאספו דגימות משדות חקלאיים ונערכו בדיקות במי קולחין ובמאגרים. בנוסף, נבחנה השוואה בין גידולים שהושקו במים שפירים לבין גידולים שהושקו במי קולחין ובמי שיטפונות מאזורים שבהם קיים חשד לזיהום ב-PFAS.

במשרד ציינו כי הממצאים הוצגו לצוות בין-משרדי העוסק בנושא, וכי דוח מסכם צפוי להתפרסם בהמשך באתר המשרד.

האם יש סיבה לחשש?

נכון לעכשיו, משרד הבריאות אינו מפרסם הנחיות מיוחדות לציבור או לחקלאים בעקבות הממצאים, ולא נמסרה הערכת סיכון חדשה המצביעה על סכנה מיידית לבריאות הציבור. עם זאת, במשרד מדגישים כי נמשך איסוף הנתונים והמעקב אחר ההתפתחויות המדעיות בעולם.

הממצאים החדשים מציבים סימני שאלה באשר להשפעות הסביבתיות ארוכות הטווח של הלחימה על הקרקע, המים והחקלאות בישראל. בעוד שהמחקר הראשוני התמקד בעוטף עזה, תושבים רבים באזורי הצפון מבקשים לדעת האם תבוצענה בדיקות דומות גם בקרבת יישובי קו העימות שנחשפו במהלך המלחמה להפגזות, לירי רקטות ולפעילות צבאית אינטנסיבית.

בשלב זה, משרד הבריאות ממשיך בניטור ובאיסוף נתונים, כאשר המטרה היא לגבש תמונה מלאה ומבוססת יותר של היקף התופעה והשלכותיה האפשריות על בריאות הציבור והסביבה. עד לפרסום הממצאים המלאים, ההמלצה היא להסתמך על המידע הרשמי של הרשויות ולהמתין לתוצאות הבדיקות והמחקרים המתבצעים בנושא.