(חי פה) – פרופ' מחקר יצחק אפלויג, נשיא הטכניון בשנים 2001–2009 וחבר סגל בפקולטה לכימיה ע"ש שוליך, הלך לעולמו בגיל 81. פרופ' אפלויג היה כימאי בעל שם עולמי שזכה בפרסים יוקרתיים, מדליות בין-לאומיות ותוארי כבוד, והיה חבר באגודות מדעיות יוקרתיות. נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון ספד לו.
נשיא הטכניון סיון: "הוביל את הטכניון לפסגות חדשות במנהיגותו השקטה והבוטחת"
נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון ספד לפרופ' אפלויג ואמר: "פרופ' מחקר אפלויג הוביל את הטכניון במנהיגותו השקטה והבוטחת כנשיא, לפסגות חדשות במחקר האקדמי ובהשפעתו של הטכניון על מדינת ישראל ומעבר לה. למרות משברים לאומיים וגלובלים, שנות כהונתו אופיינו בפיתוח אקדמי יוצא דופן, מרכזי מחקר חדשים, גיוס חברי סגל וקידום שיתופי פעולה בין-לאומיים." בטכניון ציינו כי "הטכניון היה ליצחק בית ומשפחה והוא יחסר לנו מאוד".
חלוץ מדעי בעל הישגים בין-לאומיים
פרופ' אפלויג הקדים את זמנו והיה מחלוצי השימוש בכלים חישוביים המבוססים על תורת הקוונטים לניבוי תכונותיהן של מולקולות, ומחלוצי הכימיה של תרכובות אורגנו-סיליקון. הוא היה חבר באקדמיה האמריקאית לאומנויות ולמדעים ובאקדמיה האירופית. במהלך הקריירה שלו קיבל אות כבוד מנשיא גרמניה ותואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה הטכנית של ברלין, וזכה בפרס הומבולדט, בפרס האגודה היפנית לקידום המדע, בפרס קיפינג של החברה האמריקנית לכימיה, במדליית שרדינגר ובמדליית הזהב של החברה הישראלית לכימיה. ב-2018 קיבל את אות יקיר העיר חיפה.
מבוכרה לישראל: סיפור חיים של מסירות למדע ולמדינה
פרופ' אפלויג נולד ב-1944 בבוכרה, אוזבקיסטן, לשם נמלטו הוריו מפולין בעקבות הפלישה הנאצית. הוא עלה לישראל בגיל שלוש, גדל ברמת גן, שירת בנח"ל המוצנח, ובמלחמת יום הכיפורים לחם בחזיתות מצרים וסוריה. בששת חודשי השירות בסיני הוא כתב את עבודת הדוקטורט שלו, ובתום שירות המילואים יצא לפוסט-דוקטורט באוניברסיטת פרינסטון. פרופ' אפלויג הצטרף לטכניון כחבר סגל בשנת 1976, ב-1983 התמנה לפרופסור וב-1995 התמנה לדיקן הפקולטה לכימיה ע"ש שוליך. הוא ערך ספרים רבים, היה חבר במערכות של כתבי עת מדעיים ובוועדות בין-לאומיות ופרסם מאות מאמרים.
כהונת נשיאות בצל משברים – והישגים יוצאי דופן
פרופ' אפלויג נכנס לתפקיד נשיא הטכניון שבועות ספורים לאחר פיגוע מגדלי התאומים בניו יורק, בעיצומו של משבר כלכלי עולמי ולפני שורה של אירועים דרמטיים: האינתיפאדה השנייה, מבצע חומת מגן, משבר כלכלי קשה בישראל, שביתות סטודנטים וסגל ומלחמת לבנון השנייה. חרף כל אלה, בתפקידו כנשיא הוא פיתח את המחקר הבין-תחומי, הגדיל את ההשקעה במחקר ובתשתיות, הכפיל את היקף המחקר הממומן והמימון למלגות, פעל לקליטת אוכלוסיות חדשות בטכניון ובהן חרדים ויוצאי אתיופיה, הידק את הקשרים עם התעשיות עתירות הידע וקידם את השיח בין המדע והטכנולוגיה לבין מדעי הרוח והחברה. בתקופתו הוקם המרכז לננוטכנולוגיה ע"ש ראסל ברי ומרכז לורי לוקיי לשילוב הנדסה ורפואה.
הנשיא הראשון של אוניברסיטה ישראלית שחגג זכייה בנובל
בשנת 2004 היה פרופ' אפלויג לנשיא הראשון של אוניברסיטה ישראלית שנסע לשטוקהולם כדי לחגוג עם פרופ' מחקר אברהם הרשקו ופרופ' מחקר אהרן צ'חנובר את זכייתם בפרס נובל בכימיה – זכייה ראשונה של מדענים ישראלים בפרס נובל. זכייה זו ייצגה עבורו לא רק את מצוינותו של הטכניון אלא גם את הצורך להדק את הקשר בין רפואה להנדסה, מתוך הבנה שתגליות העתיד במדעי החיים יתבססו על שילוב בין תחומים אלה. בשנת 2009, לרגל יום הולדתו ה-65, הוקדש לאפלויג גיליון מיוחד של כתב העת האירופי Chemistry, שבו השתתפו שני חתני פרס נובל, בהוקרה על תרומתו העצומה לכימיה ועל היותו "מענטש".
האם הכתבה עניינה אותך?