זיהום פלסטיק בחוף הדרומי של חיפה, מעורר דאגה • “צב ים עם פלסטיק במערכת העיכול”

(חי פה) – פסולת פלסטיק ולכלוך מכסה את רצועת החוף הדרומית מחיפה לכיוון טירת כרמל ועתלית. עדן ארנקרנץ אורן, סטודנט לביולוגיה בטכניון שרץ במקום באופן קבוע, מתאר מראות קשים של בעלי חיים מתים, שקיות, בקבוקים ואריזות זרוקים לאורך החוף: “אנחנו מזהמים את עצמנו ואת הים ובפועל מכחידים את בעלי החיים שבו”.

רצועת החוף הדרומית של חיפה, שייך לתחום האחריות של עיריית טירת כרמל, הפכה בתקופה האחרונה למוקד זיהום מדאיג במיוחד. לאורך החוף ניתן לראות פסולת פלסטיק מפוזרת בקבוקי שתייה, שקיות, אריזות מזון ועוד.

חשוב להדגיש כי מקור הפסולת הוא, על פי-רוב, בים ולא בחוף. הים פולט לחוף זיהום המושלך בלב ים, לעיתים על ידי אוניות המשליכות פסולת ולפעמים הפסולת נישאת עם הזרם מעזה ברוחות דרומיות מערביות. בחלק מהמקרים מדובר בפסולת שהושארה בחוף ומגיעה לים עם רוח מזרחית הנושבת מהחוף לים ונושאת איתה שקיות פלסטיק, בקבוקים ועוד.

זיהום פלסטיק בחופים

עדן ארנקרנץ אורן, סטודנט בפקולטה לביולוגיה בטכניון, שמרבה לרוץ באזור מספר פעמים בשבוע, מספר לחי פה כי המצב בשטח קשה וכואב לצפייה. “יש כאן מצב קשה של זיהום פלסטיק בחופים”, הוא אומר. “החוף מלא בפסולת בקבוקים, שקיות, אריזות וקופסאות פלסטיק בכל מקום. חלק גדול מהזיהום מגיע ממבקרים בחוף שפשוט משאירים את הזבל והולכים”.

לדבריו, מעבר למפגע האסתטי, מדובר בפגיעה ישירה בעולם החי.
“ראיתי בעלי חיים מתים על החוף, וניתן היה לראות אפילו צב ים ענק עם פלסטיק שיוצא ממערכת העיכול שלו. זה מראה שקשה להישאר אדיש אליו”. עוד מוסיף עדן: “אנחנו מזהמים את עצמנו, את הים ואת בעלי החיים שחיים בו. בפועל אנחנו מכחידים אותם”.

משבר הפלסטיק שמזהם את הים ופוגע בבעלי החיים

זיהום הפלסטיק בים ובחופים הפך בשנים האחרונות לאחת הבעיות הסביבתיות החמורות בעולם. על פי נתוני ארגון הסביבה של האו"ם, מדי שנה מושלכים לימים ולאוקיינוסים בין 9 ל-23 מיליון טונות של פסולת פלסטיק, כאשר ההערכות מדברות על עלייה דרמטית עד לכ-53 מיליון טונות בשנת 2030. כ- 84% מהפסולת הימית בישראל, מורכבת מפלסטיק שאינו מתכלה.

חלק גדול מהזיהום מקורו דווקא ביבשה, במבקרים המבלים בחופים ומשאירים אחריהם בקבוקי שתייה, שקיות, כלים חד פעמיים, קשיות, בדלי סיגריות ושאריות מזון. הפסולת נסחפת אל הים, פוגעת בבעלי החיים הימיים ומתפרקת עם הזמן לחלקיקי “מיקרו פלסטיק” החודרים למערכת האקולוגית ואף לשרשרת המזון של האדם.

הפלסטיק בים: איום על הסביבה, בעלי החיים והאדם

פסולת הפלסטיק בים ובחופים היא אחת הבעיות הסביבתיות החמורות בעולם. הפלסטיק אינו מתכלה במהירות ועלול להישאר בטבע עשרות ואף מאות שנים. עם הזמן הוא מתפרק לחלקיקים זעירים, מיקרו־פלסטיק, שגודלם קטן מ־5 מילימטרים.

חלקיקים אלה נבלעים על ידי דגים, צבי ים, עופות ובעלי חיים ימיים נוספים, ועלולים לגרום לחסימות במערכת העיכול, לפגיעה בהזנה ואף למוות. מיקרו־פלסטיק נמצא גם במערכות מזון שונות, כולל דגים ופירות ים, אך השפעתו הישירה על בריאות האדם עדיין נחקרת.

מעבר לפגיעה בבעלי החיים ובמערכת האקולוגית, פסולת הפלסטיק מזהמת חופים וים ועלולה לגרום נזקים גם למתקני התפלה ולמערכות השואבות מי ים.

“הים נחנק מפלסטיק”

מוטי מנדלסון, חוקר ימי, צלם תת ימי ומומחה לאקולוגיה ימית וסביבתית, וכתב בחי פה, מזהיר במשך שנים מפני ההשלכות הקשות של זיהום הפלסטיק בים התיכון.

לדבריו, מדובר ב"זיהום שקט, מתמשך וחונק". “הים אינו רק נוף יפה הוא ביתם של יצורים חיים”, אומר מנדלסון. “דגים, רכיכות ובעלי חיים ימיים נחנקים ומתים לאחר בליעת שקיות ופסולת פלסטיק”. מנדלסון מוסיף כי גם מתחת לפני המים המצב חמור: “צוללנים נתקלים ביותר ויותר פסולת, וחלקיקי הפלסטיק נמצאים כיום כמעט בכל מקום בים”.

המראות הקשים מהחוף הדרומי ממחישים פעם נוספת את המחיר הכבד של הזנחת הסביבה והשלכת פסולת בחופים מחיר שמשלמים בעלי החיים, הים, ובסופו של דבר גם בני האדם.

בשיחה עם חי פה, מנדלסון הסביר כי פסולת הפלסטיק בים גורמת לנזק חמור לבעלי החיים הימיים, מאחר שמדובר בחומר שאינו מתכלה ומצטבר לאורך השנים במערכת האקולוגית. לדבריו, דגים, צבי ים ויצורים ימיים נוספים בולעים חלקי פלסטיק, דבר שעלול לגרום לסתימות ולפגיעה קשה במערכת העיכול שלהם. צבי ים, למשל, טועים לעיתים לחשוב ששקיות פלסטיק הן מדוזות מזונם הטבעי ובולעים אותן. עוד ציין כי במהלך פתיחת דגים נמצאו לא פעם חלקי פלסטיק בקיבתם.

בנוסף, חלקיקי פלסטיק זעירים נבלעים על ידי דגי קרקע ויצורים ימיים קטנים, ומשם ממשיכים לעבור לאורך שרשרת המזון לדגים גדולים יותר. הוא הדגיש כי הסכנה הגדולה ביותר טמונה דווקא במיקרו פלסטיק, חלקיקים זעירים הנוצרים מהתפרקות כימית של הפלסטיק ולכן יש חשיבות לא רק לאיסוף פסולת פלסטיק גדולה מהים, אלא גם לטיפול וניקוי של אותם חלקיקים קטנים ומסוכנים.

מעיריית טירת כרמל נמסר לחי פה: "עיריית טירת כרמל מבקשת להבהיר כי מדובר בחוף שאינו מוכרז לרחצה, ובו מבוצעות עבודות ניקיון באופן שוטף פעמיים בשבוע ע"י עובדי הרשות.

העירייה מקיימת שיתוף פעולה הדוק ופורה עם המשרד להגנת הסביבה, כאשר מיעוט הקנסות שניתנים על ידי המשרד מעיד על רמת ניקיון גבוהה הנשמרת לאורך זמן. עוד יודגש, כי חלק ניכר מפסולת הפלסטיק בחוף נפלט מהים ואינו מושלך במקום.

החוף נבדק ומפוקח באופן קבוע על ידי המשרד להגנת הסביבה, במסגרת "חוף נקי", ותוצאות המדדים מותאמות להגדרתו כחוף שאינו מוכרז. בהתאם לכך, העירייה אינה מעודדת שהייה בחוף או רחצה בו. יצוין כי במדדי ניקיון החופים, המתפרסמים באתר המשרד להגנת הסביבה, זוכה החוף לציונים גבוהים באופן עקבי.

עיריית טירת כרמל תמשיך לעשות ככל הניתן על מנת לשמור על ניקיון החוף, בהתאם להוראות החוק".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר לחי פה:

האחריות לניקיון החופים והמרחב הציבורי מוטלת על הרשויות המקומיות, בעוד המשרד להגנת הסביבה משמש כגורם מפקח ואוכף מכוח חוק שמירת הניקיון. המשרד פועל מול הרשויות המקומיות לקידום פעולות ניקיון, בקרה ואכיפה בחופים, ובמקרים של מפגעים או היעדר טיפול אף נוקט גם צעדי אכיפה ומטיל צווי ניקיון.

במסגרת תוכנית "חוף נקי", מפעיל המשרד מערך ארצי למדידת רמת הניקיון בחופים הפתוחים בים התיכון ובים סוף באמצעות "מדד חוף נקי". המדידות מתבצעות באופן שוטף, ותוצאותיהן מועברות לרשויות המקומיות לצורך טיפול ושיפור מתמיד של ניקיון החופים. בנוסף, המשרד תומך תקציבית ברשויות החופיות, מקדם פעולות הסברה ומפעיל תוכניות אכיפה ייעודיות במהלך חודשי הקיץ.

תוכנית "חוף נקי" מציינת השנה 21 שנות פעילות, ובמהלך שנת 2025 כ-87.5% מהחופים הוגדרו "נקיים" או "נקיים מאוד" לפחות 70% מהזמן לעומת כ-19.7% בלבד בתחילת התוכנית. נתונים אלו משקפים מגמת שיפור משמעותית ומתמשכת בניקיון החופים בישראל.

בבדיקה שערכו מפקחי היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית בחודש אפריל נמצא כי רמת הניקיון באזור הייתה "נקייה", בעוד שבחודש פברואר הוגדר החוף כ"מלוכלך". כאמור, הממצאים מועברים באופן שוטף לרשות המקומית לצורך ביצוע פעולות ניקיון מתקנות.

נזכיר כי תופעת הפסולת הימית והחופית היא בעיה סביבתית עולמית הפוגעת בחופים, בבעלי חיים ימיים ובמערכות האקולוגיות. בישראל נמצא כי עד 84% מהפסולת הימית היא פלסטיק שאינו מתכלה, כאשר חלק משמעותי ממנה מקורו בפסולת המושלכת בחופים ובמרחב הציבורי. המשרד להגנת הסביבה ממשיך לפעול לצמצום התופעה באמצעות תוכנית "חוף נקי", אכיפה, הסברה ושיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות והציבור.