(חי פה) – בצל המלחמה, כשהשגרה מתערערת והמציאות כופה אתגרים חדשים מדי יום, יש מי שממשיכים להילחם לא רק בחזית, אלא גם עבור החיים עצמם. צוות המערך האונקולוגי של לין נאלץ לעבור בתוך יומיים בלבד למתחם חלופי בממ"ד ברוממה, אך למרות התנאים המורכבים, דבר אחד נותר יציב, המחויבות הבלתי מתפשרת למטופלים.
פמלה אלמקייס, אחות אחראית באונקולוגיה לין בכללית, מתארת שינוי דרמטי בתנאי העבודה: “בלין פעלנו עם 16 עמדות טיפול כולל מיטות וכורסאות מיוחדות ונוחות, וכאן יש רק חמש כורסאות. זה מחייב אותנו להיות הרבה יותר מדויקים ומתוכננים. המטופלים כבר לא יכולים להגיע ולעבור את כל הבדיקות במקום הם צריכים להגיע מוכנים, עם בדיקות שנעשים מראש במרפאת האם, ולקבל טיפול מרופא תורן, לא תמיד מהרופא הקבוע שלהם".
המעבר למקלט מביא איתו גם אתגרי שגרה וביטחון: “בכל אזעקה, כל מי שנמצא בבניין יורד אלינו והצפיפות עולה. זה יוצר עומס ולחץ, גם על המטופלים וגם על הצוות. בנוסף, אנחנו נאלצים להגביל מלווים בגלל המקום, וזה לא פשוט עבור אנשים שנמצאים בתקופה כל כך רגישה".
אך בתוך המציאות הזו, מתגלה חוסן יוצא דופן של הצוותים ושל המטופלים כאחד.
“המטופלים שלנו מדהימים,” אומרת אלמקייס. “הם מבינים שמדובר בטיפולים מצילי חיים, טיפולים שלא רק מאריכים חיים, אלא גם מפחיתים תסמינים ומשפרים איכות חיים. למרות הפחד, למרות האזעקות והקושי להגיע, רובם מגיעים. יש אפילו כאלה שלוקחים מוניות הלוך ושוב, רק כדי לא לפספס טיפול".
גם בקרב הצוות ניכרת תחושת שליחות עמוקה. “אנחנו עובדים בתנאים לא פשוטים ציוד חלקי, מחסור במקום, טיפולים ארוכים שניתנים על כיסאות במקום מיטות. זה דורש מאיתנו מאמץ פיזי גדול, אבל אף אחד לא מוותר. כולנו מבינים את החשיבות של כל טיפול, של כל מטופל".
לדבריה, גם כשהיה צורך בהתאמות הן נעשו מבלי לפגוע באיכות הטיפול: “לא שינינו טיפולים, אבל כן התאמנו אותם. למשל, טיפולים ביולוגיים שניתנים בעירוי של חצי שעה – שעה, עברו לזריקות של חמש דקות, בלי לפגוע ביעילות. זה מאפשר לנו להקל על המטופלים ולהמשיך לתת מענה רחב יותר".
בתחילת הלחימה נאלצנו לדחות טיפולים ביומיים הראשונים, אך מהר מאוד התארגן הצוות מחדש. “עברנו לרוממה, והתחלנו להזמין קודם את המטופלים שזקוקים לטיפולים חיוניים לפני ואחרי ניתוח. תוך שבוע וחצי השלמנו גם את שאר המטופלים. זה היה מאמץ אדיר".
ועדיין, לא כולם מצליחים להגיע. “יש שלוש מטופלות שמסרבות להגיע מתוך פחד. אנחנו מכבדות את ההחלטה שלהן, אבל מנסות להסביר עד כמה הטיפול חשוב".
העבודה היומיומית ממשיכה בקצב אינטנסיבי. משעות הבוקר המוקדמות, דרך קבלת התרופות והמטופלים, בדיקות, מעקבים, ועד קליטת מטופלים חדשים והדרכות שחלקן אף מתבצעות מהבית. בתוך כל זה, הצוות שומר על לכידות יוצאת דופן. “אנחנו כמו משפחה. תומכים אחד בשני, מתחשבים במי שצריך, במיוחד הורים לילדים. גם הרופאים מסייעים מרחוק כשצריך. יש פה ערבות הדדית אמיתית".
בסופו של דבר, מעבר לכל הקשיים, בולטת ההבנה המשותפת של הצוות ושל המטופלים שהטיפול לא יכול לעצור. “אנחנו יודעים שאנחנו עושים משהו חשוב, מציל חיים. זה מה שמחזיק אותנו,” מסכמת אלמקייס.
ובתוך המקלט, בין כיסאות, אזעקות ותנאים מאולתרים, נבנה מדי יום סיפור של חוסן, אנושיות ומסירות שאין להם תחליף.
כללית משלמת ים כסף לחי-פה על פרסום , ולכן אתם אתן רואים את כל החרטא פרסומים כאן על אה ובא ודה .
כשהכול בעצם להראות ולהראות מה שאין לכם לראות .
כל הכבוד להתארגנות ולכושר האלתור של המח. האונקולוגית ווגם לזה של מרפאת רוממה
שחרר – הכול משחק כספים