(חי פה) – הסערה סביב מעיין עין ג'ונס שבצפון ממשיכה להעסיק פעילים סביבתיים, רשויות ומטיילים רבים. הדיון שהיה אמור להכריע אתמול (ראשון 15/3/26) לגבי המשך העבודות במקום נדחה לעת עתה, בעוד שבשטח נמשך המאבק בין פעילים הטוענים לפגיעה בנביעה הטבעית ובאתר העתיקות לבין הרשויות שמדגישות כי מדובר בעבודות חיוניות להסרת סכנה ולשיקום האתר לטובת הציבור.
מעיין עין ג'ונס, המוכר גם בשם עין א-ריח, ממוקם בסמוך לחמת גדר בתוך מבנה בזלת עתיק מהתקופה העות'מאנית. המעיין, שמימיו החמים מגיעים לטמפרטורה של כ-40–50 מעלות, הפך עם השנים לאחד מאתרי הרחצה הטבעיים המבוקשים באזור.
בשבועות האחרונים התעוררה מחלוקת חריפה סביב העבודות המתבצעות באתר. פעילים סביבתיים טוענים כי במסגרת העבודות נחסמה הנביעה הטבעית של המעיין באמצעות אבני חצץ, דבר שפגע בזרימת המים ובאפשרות הגישה למעיין.
אחת הדמויות הבולטות במאבק היא האפידמיולוגית הסביבתית אלה נווה, שמובילה את פעילות המחאה בשטח. בפוסט שפרסמה ברשתות החברתיות תיארה נווה לילות ארוכים של פעילות בשטח במטרה לשחרר את הנביעה.
לדבריה, "ביום רביעי (11/3/26), מחמש אחר הצהריים ועד למחרת בבוקר, חפרתי בידיים החשופות במשך שעות כדי לייצר התחלה של שחרור הנביעה עד שפצעתי את הידיים. ישנו שם בלילה, בקור מקפיא, באוהל וללא מיגון, תוך שמיעת יללות תנים ובחשש בשל הקרבה לגבול". נווה הוסיפה כי במהלך הלילה נצפו גם רקטות חולפות מעל שמי ירדן. למרות התנאים הקשים, מספר פעילים נשארו במקום כדי להמשיך בפעילות הפינוי גם למחרת.
לדבריה, באחד הלילות הפעילו עובדים במקום מוזיקת טרנס בשעות הלילה המאוחרות. "קמתי ודיברתי איתם אחד אחד", סיפרה. "הסברתי להם שהמעשים שלהם עלולים לגרום לכך שלילדים שלהם כבר לא יהיה מעיין חופשי. חלקם השפילו מבט, ולמחרת אפילו הצטרפו לעזור בפינוי האבנים".
לטענת הפעילים, האבנים שהונחו במקום אינן חצץ רגיל אלא אבנים המשמשות בדרך כלל כתשתית מתחת לכבישים, אבנים חדות וכבדות במיוחד שהקשו על פינוי ידני. עוד טוענים הפעילים כי מדובר באתר עתיקות ולכן אסור היה להשתמש באמצעים מכניים כבדים כמו משאיות או מחפרונים, מחשש לפגיעה בממצאים הארכיאולוגיים. "בחרנו לעבוד בידיים כדי לא לעבור על חוק העתיקות, גם אם זה היה קשה וכואב", אמרה נווה.
בשיחה עם "חי פה" העלתה נווה שורה של שאלות כלפי הגורמים המבצעים את העבודות. בין היתר תהתה מדוע הוחלט לטפל במבנה דווקא כעת, לאחר שנים רבות. "אם המבנה מסוכן משנת 2016 למה באים לתקן אותו דווקא עכשיו, כשיש תכניות תיירות סמוכות?"
נווה טענה כי לא הוצגו לציבור מסמכים מרכזיים הנוגעים לתוכנית השימור והעבודות. לדבריה, "זה שטח עתיקות. איפה הפקדה לציבור של תוכנית השימור? איפה היתר מרשות העתיקות? רשות המים לא נתנה אישור. למה הוסתרו מסמכי הניקוז והבנייה?" עוד העלתה שאלות בנוגע למעורבותם האפשרית של גורמים נוספים בפרויקט.
לדבריה, ההכרזה על המבנה כמבנה מסוכן, אינה מבוססת על בדיקות עדכניות. "מה שנכתב ב-2016 לא רלוונטי ל־2026. כדי להכריז על מבנה מסוכן צריך סדרה של בדיקות והליך מסודר ואנחנו לא ראינו דבר כזה".
במסגרת המאבק הציגו הפעילים גם חוות דעת הנדסית שנכתבה עבור מטה המאבק להצלת עין ג'ונס, על ידי המהנדס האזרחי מרדכי אדלר. הבדיקה נערכה במקום בנובמבר 2025.
לפי חוות הדעת, לאחר בדיקה של קירות המבנה והשטח סביב הנביעה, אין סכנת התמוטטות למבנה. אמנם נמצאו סדקים במספר קירות, אך לפי המהנדס מדובר בליקויים שאינם מסכנים את יציבות המבנה. עוד מצוין כי רק קיר אחד, בו נפרץ פתח על־ידי מבקרים, דורש תיקון משמעותי. יתר הקירות נמצאו במצב תקין יחסית, והמבנה כך נטען יכול להמשיך לעמוד שנים רבות.
בחוות הדעת הומלצו עבודות תחזוקה ושימור, כגון: טיפול בסדקים, חידוש טיח, ניקוי הגג מצמחייה, השלמת קירות פנימיים וחיזוק נקודתי של פתחים ותקרות באמצעות פרופילי פלדה.
מנגד, הרשויות מציגות תמונת מצב שונה. בהודעה משותפת של רשות ניקוז ונחלים כנרת ושל הקרן לשמירה על שטחים פתוחים ברשות מקרקעי ישראל, נמסר כי העבודות במקום נועדו בראש ובראשונה לשמור על ביטחון הציבור.
על פי ההודעה, המבנה הוכרז כמבנה מסוכן על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה עמק הירדן, ולכן הוחלט לבצע עבודות שיקום וחיזוק בהשקעה של כ-2.2 מיליון שקלים. העבודות כוללות חיזוק קונסטרוקטיבי של הקירות והחלונות, ייצוב קירות הנמצאים בסכנת קריסה וכן פעולות שיקום נופי ואקולוגי באזור המעיין. בנוסף מתוכננת הסדרת שבילי גישה והנגשת האתר למבקרים.
בשל העבודות נסגר האתר לציבור באופן זמני, לתקופה של כארבעה חודשים. עם סיום השיפוץ, כך נמסר, המעיין ייפתח מחדש לרחצה ללא גביית תשלום. ברשויות מדגישים כי ההחלטה, לסגור את האתר, התקבלה כדי למנוע סיכון למבקרים בתקופת העבודות. "המבנה נמצא במצב רעוע וחלק מקירותיו קרסו במהלך השנים", נמסר. "העבודות נועדו להבטיח את יציבותו ובטיחות הציבור".
בינתיים, בעוד הדיון על המשך העבודות נדחה, המאבק סביב עתידו של המעיין ממשיך לעורר עניין ציבורי רחב. פעילים מבטיחים להמשיך לפעול להגנה על הנביעה הטבעית והאתר ההיסטורי, בעוד הרשויות עומדות על כך שהשיפוץ הכרחי לשם שמירה על בטיחות המבקרים ושימור המקום לדורות הבאים.
לרשויות יש אינטרסים והרבה פוליטיקה של יזמים שרוצים להשתלט על הנביעה של המים לטובתם האישית, לפעילים אין שום אינטרס