הכרמל מציג לנו פרחים בכל עונות השנה.
בטור זה נציג בכל שבוע, פרח אחד מפרחי הכרמל, במקביל להופעתו בשטח, ואתם תוזמנו לבקר אותו באחד המקומות בו הוא פורח השבוע.
אירוס ארץ-ישראלי
אירוס ארץ-ישראלי הוא גיאופיט (*) בעל בצל, נמוך שגובהו 15-10 ס"מ, תפרחתו לבנה, ריחנית וצמודת קרקע. הצמח הוא צמח מוגן, ראשון לפרוח בין כל האירוסים.
עלים: עלי הצמח ירוקים-מבריקים, דמויי מרזב, ישרים או מקושתים לאחור, ערוכים בשני טורים נגדיים.
מבין העלים עולה גבעול תפרחת קצר, הנושא בראשו 2-1 פרחים. הפרח דו-מיני, פורח בחורף מדצמבר עד פברואר. גודל הפרח כ-8 ס"מ, צבעו קרם-לבן.
3 עמודי העלי משוטחים כעלי כותרת, מחולקים בקצה ל-2 אונות ארוכות ומחודדות. 3 עלי העטיף הפנימיים קצרים וצרים ופרושים הצידה. 3 עלי העטיף החיצוניים לבנים ורחבים, נוטים אחורנית, במרכזם ולכל אורכם מתנשא רכס צהוב. מצדדיו מודגשים עורקים בשרטוט כהה. הפרח ריחני, מפריש צוף, מואבק ע"י חרקים.
הבצל יוצר בצלצלים ברביה וגטטיבית (**), ולכן הוא גדל לעיתים בגושים. הצמח אנדמי (***) לארצות הלבאנט.
איריס ארץ-ישראלי גדל בקרקעות גירניות למרגלות ההרים. הוא נפוץ בחבל הים-תיכוני מהגליל ועד להב בדרום.
קיימים 4 סוגי אגירה גאופיטים:
- פקעת (כמו ברקפת)
- בצל (כמו נרקיס)
- קנה שורש (כמו חיננית הבתה)
- שורש אגירה (כמו בגזר)
(*) המונח גֵּיאוֹפִיט (Geophyte) מתאר סוג של צמח רב-שנתי השורד תקופות של תנאים סביבתיים קשים (לרוב יובש או קור) באמצעות איבר אגירה תת-קרקעי.
(**) המונח רבייה וגטטיבית (רבייה אל-מינית) מתאר סוג של רבייה שבה אורגניזמים מתרבים ללא מעורבות של תאי מין או הפריה. בתהליך זה, הצאצאים נוצרים מגוף הורה יחיד, ללא צורך בשני הורים.
(***) המונח אנדמי (Endemic) מתאר תופעה המצומצמת לאזור גאוגרפי מוגדר ואינה מצויה באופן טבעי באזורים אחרים.
תעודת זהות
| משפחה: | אירוסיים. |
| שורש: | גיאופיט בעל בצל המתרבה וגטטיבית באמצעות בצלצלים. |
| גובה: | 15-10 ס"מ. |
| עלים: | ירוקים, מבריקים, דמויי מרזב, מקושתים לאחור. ערוכים בשני טורים נגדיים. |
| גבעול: | נושא פרח אחד או שניים. |
| פריחה: | חורף, בעיקר בחודשים דצמבר עד פברואר. |
| פרח: | דו מיני. צבעו לבן–קרם, על שפית הכותרת יש רכס צהוב בולט. קוטר הפרח 5– 9 ס"מ. |
| מבנה הפרח: | 6 עלי עטיף לבנים (3 חיצוניים רחבים, 3 פנימיים קצרים וצרים), 3 אבקנים, 3 עמודי עלי שטוחים ורחבים. |
| פרי: | מתפתח משחלה המכילה כ- 60 ביציות. |
| ריח: | מפריש ריח. |
| צוף: | מפריש צוף, מואבק ע"י חרקים. |
| שימושים: | אין שימושים – הצמח מוגן בגלל תקופת פריחה קצרה. |
| תפוצה בארץ: | גליל עליון, מערבי, תחתון, עמק יזרעאל והגלבוע, כרמל, רמות מנשה, השרון, מישור החוף, גוש דן, השפלה, הרי יהודה והשומרון. |
מקום לפגוש את הצמח השבוע
כניסה משנית לחורשת הארבעים על כביש 672 כ- 600 מטר דרום מערבית מהכניסה הראשית לפארק הכרמל.
- סע מחיפה בדרך אבא חושי – כביש 672 לכיוון דרום מזרח.
- צא שמאלה (לכיוון צפון מזרח) לדרך כורכר כ- 600 מטר דרום מערבית מהכניסה הראשית לפארק הכרמל.
- המשך על שביל הכורכר כ-400 מטר עד למגרש חניה הגובל בשדרת עצי זית .
- החנה את הרכב במגרש החניה. רד מהרכב והמשך רגלית כ- 150 מטר בשביל הסלול עד שתגיע לפיצול של השביל שמאלה לכיוון חניון שולחנות מסודר. רד מהשביל העולה אחרי כ- 50 מטר לכיוון ימין בשביל עיזים והמשך בו עוד כ-50 מטר ואז תוכל לראות מקבץ יפה שלאירוס ארץ-ישראלי.
אם תלכו לבקר את הפרח בחברת ילדים, תוכלו לספר להם את האגדה על האירוס הארץ-ישראלי.
האגדה על אירוס ארץ-ישראלי
לפני שנים רבות, חיו בארץ ישראל יחד בשלווה בעלי חיים וצמחים קסומים. בראש הגבעות הירוקות, בין שדות הפרחים, צמח לו האירוס הארץ-ישראלי, צמח צנוע אך זוהר ביופיו.
פעם התווכחו השמש והירח מי יעניק אורו לארץ בזמן החורף, הצמחים חששו שלא יצליחו לגדול בלי אור השמש או הירח. האירוס הארץ-ישראלי, שהיה אז צמח אלמוני ופשוט, החליט לצאת למסע אל ההרים הגבוהים כדי ליישב את המחלוקת.
במהלך מסעו פגש האירוס רוחות עזות, עננים אפורים וסופות רעמים, אך הוא לא ויתר. הוא טיפס מעלה עד שהגיע אל פסגת ההר, שם מצא את השמש והירח מתווכחים בקול גדול.
״מדוע אתם מתווכחים?״ שאל האירוס הקטן באומץ.
השמש ענתה: ״אני רוצה להאיר את הארץ בימי החורף, אך הירח טוען שזה תורו להאיר!״
הירח הוסיף: ״אני מעניק אור רך ונעים, השמש חמה מדי!״
האירוס חשב מעט ואמר: ״ומה אם תעבדו יחד? השמש תזרח בבקרים, והירח יאיר בלילות. כך נוכל כולנו ליהנות מהאור שלכם.״
השמש והירח הביטו זה בזה והבינו את חוכמתו של האירוס. הם הסכימו להפסיק את הוויכוח ולחלוק ביניהם את ימי החורף.
כדי להודות לאירוס הקטן, השמש העניקה לו צבעים בוהקים ונוצצים, והירח העניק לו מראה מבריק, כך שיוכל להאיר אפילו באור הכוכבים. מאז, האירוס הארץ-ישראלי הוא הראשון לפרוח בכל שנה, כאות תודה על חוכמתו ואומץ ליבו.
וכך, כל פעם שהאירוס פורח, נזכרים האנשים באגדה על הצמח הקטן שהשכין שלום בין השמש לירח.
טור מקסים, כדאי להוסיף את השם הלטיני של הצמח.