ד"ר חנא פרח, מומחה ברפואת ילדים ומחלות זיהומיות בכללית חיפה והגליל המערבי, מפרק חמש תפיסות שגויות על דלקות גרון ומציג את מה שבאמת חשוב לדעת
דלקת גרון חריפה היא אחת הסיבות השכיחות לפניות לרופאי הילדים, אך לא פעם מלווה במיתוסים שמובילים לאבחון שגוי ולשימוש מיותר באנטיביוטיקה. ד"ר חנא פרח, מומחה ברפואת ילדים ומחלות זיהומיות במרכז בריאות הילד נהריה של כללית חיפה והגליל המערבי, עושה סדר ומציג חמש טעויות נפוצות והעובדות המדעיות שמאחוריהן.
מהם התסמינים המוכרים של דלקת גרון בילדים?
דלקת גרון חריפה מתאפיינת בכאבי גרון עם או בלי חום, ולעיתים גם כאבי ראש, קושי בבליעה, בחילות, הקאות וכאבי בטן. בבדיקה ניתן למצוא אודם ונפיחות בשקדים, תפליטים לבנים במקרים מסוימים, ולעיתים הגדלה של בלוטות לימפה בצוואר.
מיתוס 1: "בכל דלקת גרון חייבים להתחיל אנטיביוטיקה"
העובדה: ברוב המקרים מדובר בזיהום נגיפי שאינו דורש טיפול אנטיביוטי
כ־70–75% מדלקות הגרון בילדים הן נגיפיות ויחלפו עם טיפול תומך הכולל משככי כאבים, הורדת חום ושתייה מספקת. רק כרבע מהמקרים נגרמים מחיידק סטרפטוקוק מקבוצה A.
מיתוס 2: "אם יש חום ותפליטים – זו בהכרח דלקת חיידקית"
העובדה: תפליטים יכולים להופיע גם בזיהומים נגיפיים
למרות שחום ותפליטים לבנים מצויים לעיתים בדלקות חיידקיות, אין בכך הוכחה חד־משמעית. כדי לאבחן נדרש משטח לוע מהיר או תרבית לוע. בילדים מתחת לגיל שלוש לרוב אין צורך במשטח, משום ששכיחות הזיהום החיידקי נמוכה מאוד.
מיתוס 3: "הילד מרגיש טוב – אפשר להפסיק אנטיביוטיקה"
העובדה: חייבים להשלים טיפול מלא של 10 ימים
הטיפול נועד למנוע סיבוכים, ובהם קדחת שיגרונית, מחלה העלולה להופיע שבועות לאחר ההחלמה. גם אם התסמינים חלפו בתוך יום או יומיים, לא מפסיקים טיפול. אם התרבית חיובית וטרם התחיל טיפול, ניתן להתחיל אנטיביוטיקה עד תשעה ימים מתחילת המחלה.
מיתוס 4: "בזיהום קשה צריך אנטיביוטיקה רחבת טווח"
העובדה: פניצילין הוא הטיפול המומלץ והיעיל ביותר
אנטיביוטיקה רחבת טווח אינה נדרשת ואינה קו ראשון. במקרים של רגישות לא־מיידית לפניצילין ניתן להשתמש בתחליפים מתאימים.
מיתוס 5: "תרבית חיובית מצריכה טיפול מונע"
העובדה: ברוב המקרים מדובר בנשאות שאינה מסוכנת
עד 20% מילדי בית הספר נשאים של סטרפטוקוק ללא תסמינים. נשאות אינה מדבקת ברוב המקרים ואינה מסכנת את הילד. טיפול יינתן רק במצבים חריגים: היסטוריה של קדחת שיגרונית, התפרצות בקהילה, חולה במשפחה או מחלות חוזרות במשפחה הגורמות לסבל משמעותי.
לסיכום: אבחון נכון – טיפול נכון
לא כל כאב גרון מחייב אנטיביוטיקה. שילוב של הערכה קלינית, משטח לוע במידת הצורך וטיפול מלא כאשר מדובר בזיהום חיידקי, הוא המפתח למניעת סיבוכים ולהחלמה בטוחה.