(חי פה) – לאור העלייה המדאיגה בתחלואת החצבת בישראל, שהובילה למקרה מוות תשיעי מאז תחילת ההתפרצות האחרונה, חשוב להבין את ההבדלים בין שתי מחלות ילדות מוכרות: חצבת ואבעבועות רוח. שתיהן ויראליות ומדבקות מאוד, אך שונות זו מזו במראה, בתסמינים, במשך המחלה ובסיכונים הבריאותיים הנלווים אליהן.
וירוסים שונים – תסמינים שונים
חצבת נגרמת על ידי וירוס הפרמיקסו (Paramyxovirus), בעוד שאבעבועות רוח נגרמת על ידי וירוס הווריצלה זוסטר (Varicella-Zoster Virus). שתי המחלות מתפשטות בקלות רבה בעיקר דרך טיפות רוק בזמן שיעול או התעטשות, או במגע ישיר עם אדם חולה. עם זאת, בעוד שחיסון נגד חצבת מספק לרוב הגנה מלאה, חיסון נגד אבעבועות רוח אינו מבטיח חסינות מוחלטת אם כי הוא מפחית משמעותית את עוצמת המחלה במידה ומתרחשת הדבקה.
חצבת, מחלה שעלולה להיות מסוכנת
תסמיני החצבת מופיעים לרוב 10–12 ימים לאחר ההדבקה, וכוללים חום גבוה, שיעול, נזלת, עיניים אדומות ודומעות וכתמים לבנים קטנים בתוך הפה (כתמי קופליק). בהמשך מתפתחת פריחה אדומה מפושטת שמתחילה מאחורי האוזניים ומתפשטת בהדרגה לכל הגוף. חולי חצבת מרגישים לרוב חולים מאוד עם חום ממושך, חולשה, כאבים בכל הגוף ולעיתים אף דלקת ריאות או סיבוכים נוירולוגיים.
מדובר במחלה שעלולה להיות מסוכנת, במיוחד בקרב ילדים קטנים, נשים הרות ואנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת. בעולם, חצבת עדיין גורמת למקרי מוות מדי שנה, בעיקר בקרב אוכלוסיות שאינן מחוסנות.
אבעבועות רוח פחות מסוכנת, אך לא נטולת סיבוכים
אבעבועות רוח נחשבת מחלה קלה יחסית בילדות, אך גם היא עלולה לגרום לסיבוכים. התסמין הבולט ביותר הוא פריחה מגרדת, שמתחילה בקרקפת, מתפשטת לפנים ולגוף, ומורכבת מנגעים שטוחים אדומים ההופכים לשלפוחיות מלאות נוזל, שמתייבשות לבסוף ונופלות. התהליך כולו נמשך לרוב כשבוע.
התסמינים הנלווים כוללים חום, חולשה, אובדן תיאבון ולעיתים כאבי ראש או גירוי בפה ובעיניים. ילדים מחוסנים שחולים באבעבועות רוח מפתחים לעיתים פריחה מתונה ושונה מהרגיל.
המחלה מדבקת מאוד, ולעיתים מופיעה "מיני־מגפה" בגני ילדים או בבתי ספר משום שהחולה מדביק כבר יומיים לפני הופעת הפריחה. למרות שלרוב המחלה חולפת ללא טיפול מיוחד, במקרים מסוימים עלולים להתפתח זיהומים משניים בעור, דלקת ריאות, דלקת במפרקים או במוח, ואף מוות אם כי נדיר. הסיכון לסיבוכים גבוה במיוחד בקרב אנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת, נשים הרות ותינוקות.
משך המחלה והטיפול
משך החצבת הוא לרוב כשבועיים, בעוד שאבעבועות רוח נמשכת כשבוע. הטיפול בשתי המחלות תומך בלבד, כלומר אינו מרפא את הווירוס אלא מקל על התסמינים:
- מנוחה מרובה ושתייה מרובה של מים ונוזלים
- תזונה קלה ועשירה בוויטמינים
- הימנעות מגירוד העור כדי למנוע זיהומים
- באבעבועות רוח ניתן להשתמש בקרמים מרגיעים ובאמבטיות פושרות להפחתת הגרד
- בחצבת מומלץ לשלב בתזונה מזון עשיר בוויטמין A, המסייע לחיזוק מערכת החיסון
כיצד ניתן להימנע?
המניעה היעילה ביותר לשתי המחלות היא חיסון. חיסון ה־MMR (חצבת־חזרת־אדמת) ניתן בשתי מנות בגיל שנה ובכיתה א' ומספק הגנה גבוהה מאוד. חיסון נגד אבעבועות רוח (Varilrix או Varivax) ניתן אף הוא בשתי מנות הראשונה בגיל שנה והשנייה בכיתה א'. שמירה על כללי היגיינה בסיסיים, כמו רחיצת ידיים והימנעות ממגע עם חולים, מסייעת אף היא בהפחתת הסיכון להדבקה.
חצבת ואבעבועות רוח אמנם מזכירות זו את זו מבחינת הדבקה ופריחה, אך מדובר בשתי מחלות שונות מאוד במקורן ובעוצמתן. חצבת עלולה להיות מסוכנת ואף קטלנית, בעוד שאבעבועות רוח נתפסת לרוב כקלה אך עלולה לגרום לסיבוכים במיוחד באוכלוסיות רגישות.
לכן, הדרך החשובה ביותר להגן על עצמנו ועל ילדינו היא הקפדה על חיסונים, מודעות לתסמינים והיוועצות ברופא עם הופעתם.