שָׁנָה טוֹבָה

אוּרִי שָׁרוֹן מחיפה מוֹצֵא לְעַצְמוֹ זְכוּת רְאוּיָה לְאַחֵל לְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל וְשׁוֹכְנָיו שָׁנָה טוֹבָה. מִי יִתֵּן וְעַד יִתְקַדֵּשׁ הַחַג יַחְזְרוּ ויוחזרו כֹּל(!) הַחֲטוּפִים!!!
א
שָׁנָה טוֹבָה כָּזוֹ שֶׁמִּתְיַמֶּרֶת
לִהְיוֹת שׁוֹנָה כָּלִיל מִקּוֹדַמְתָּהּ.
אוֹתָהּ שָׁנָה שֶׁהִיא הַיּוֹם נִגְמֶרֶת,
וְהַלְוַאי שֶׁחִישׁ נִשְׁכַּח אוֹתָהּ.
ב
שָׁנָה טוֹבָה: אַל תִּסְתַּכְּלִי אָחוֹרָה,
שֶׁלֹּא תִּרְאִי שְׁלַל אַכְזָבוֹת מָרוֹת.
אוֹתָהּ שָׁנָה מִמֶּנָּה רַק נזכורה
כַּמָּה קָשׁוֹת הָיוּ בָּהּ הַצָּרוֹת.
ג
שָׁנָה טוֹבָה, פִּתְחִי אֶת שְׁעָרַיִךְ
בָּהֶם יָבוֹאוּ רַק בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת.
וּבְמַקְבִּיל יָבוֹאוּ אַחֲרַיִךְ
דְּבָרִים טוֹבִים, וּלְעִתִּים קְרוֹבוֹת.
ד
שָׁנָה טוֹבָה, תֵּדְעִי מָה מְצַפֶּה לָךְ
בִּשְׁנֵים-עָשָׂר חודשייך הַבָּאִים.
הָבִיאִי טוֹב, אפילו רַק כְּפֶלַח,
וְטַעְמֵךְ יִהְיֶה כָּל כָּךְ טָעִים.
ה
נָכוֹן, הִנָּךְ כְּרוּכָה בְּחִתּוּלַיִךְ,
וְלֹא הוֹגֵן לִדְרוֹשׁ מִמֵּךְ מִיָּד,
וּלְהַטִּיל חוֹבוֹת קָשׁוֹת עָלַיִךְ.
צְרִיכִים אֲנַחְנוּ גַּם לָתֵת לָךְ יָד
ו
לְהַנְחוֹתֵךְ בְּנַפְתּוּלֵי חַיֵּינוּ,
בָּם הֶעָתִיד טוֹמֵן הַפְתָּעוֹתָיו.
אִם טוֹב יִהְיֶה – הֲרֵי בְּכָךְ דַּיֵּנוּ,
וְנִשְׁתַּכְּחוּ עָבָר וּתְלָאוֹתָיו.
ז
שָׁנָה טוֹבָה – תְּפִלָּה עַל שִׂפְתוֹתֵינוּ:
הָבִיאִי זְכוּת וְלֹא תָּמִיד חוֹבָה.
וְיִתְגַּשְּׁמוּ תָּמִיד כָּל תְּפִלּוֹתֵינוּ
שֶׁהַלְוַאי תִּהְיִי שָׁנָה טוֹבָה!!!
————
(כָּל הַזְּכוּיוֹת שְׁמוּרוֹת, אָקוּ"ם)
(נָא הָפִיצוּ בָּרַבִּים. אוּלַי גַּם זוֹ סְגוּלָה לְשָׁנָה טוֹבָה. מִי יוֹדֵעַ? לְפָחוֹת כְּדַאי לְנַסּוֹת).