בראיון לחי פה סיפרה ד"ר גלית גולדז'ק קוניק, כי המטרה מהמחקר היתה לחקור את תפיסת דימוי הגוף בנערות מרקעים חברתיים ותרבותיים שונים בארץ מול קבוצת נערות שאובחנו עם אנורקסיה נרבוזה ולבדוק איזשהי שיטה לאיתור כלי שישמש גם דיאטניות וגם רופאי ילדים לאתר נערה בסיכון לפתח הפרעת אכילה.
הכלי שהתמשו בו במחקר היה איורים גרפיים של נערות בלי תווי פנים 8 דומיות של מבנה גוף מאוד מאוד רזה ועד שמן. איורים שנבחנו לצורכי מחקר בבתי הספר ומתנס"ים בקבוצות אתניות שונות. הנערות המשתתפות היו צריכות לבחור את התמונה שהכי דומה להן והכי יפה בעיניהן. על פי ניתוח סטטיסטי בין ההערכה של הנערה את עצמה לבין מדד מסת הגוף מתקבלת תמונה על הפער בין מצב גופה האובייקטיבי, לבין תפיסת גודל הגוף ומודל היופי שלה, שמייצגים את דימוי הגוף. כלי שהתברר כמאוד פשוט אך חשוב ומשמעותי לאיתור נערות עם הפרעת אכילה.
ד"ר קוניק מסבירה: "הרבה פעמים מגיעות נערות עם איזשהו תהליך שינוי הרגלי אכילה ורוצות לרדת במשקל משהו מאוד נפוץ בגיל ההתבגרות. רופא שחושד כי הנערה סובלת מהפרעת אכילה, הכלי הזה יכול לעזור לו לבסס את החשד או להיפך. מדובר בכלי מהיר ולא דורש ראיון מקיף וניסיון בטיפול בהפרעות אכילה, כי לא כל הרופאים עובדים במרפאות להפרעות אכילה ורופא ילדים לא פוגש מצבים כאלה כל יום. אם הנערה מגיעה לדיאטנית אז דיאטנית מאוד מנוסה יכולה לעלות על זה תוך כדי שיחה אבל זה כלי שמטרתו לאפשר לעורר את החשד בצורה מבוססת גם במרפאות ראשוניות, גם אצלי רופאי ילדים ומשפחה וגם אצל אחיות".
"התוצאה של המחקר היתה שבנות רזות שמשקלן הוא כמו בקבוצה של אנורקסיות היתה יותר משמעותי כי נערה רזה נורמלית שיש לי דימוי עצמי טוב היא מודה שהיא מאוד רזה ומסמנת את עצמה כרזה ואידיאל היופי שלה איור של דמות יותר מלאה ממנה, להבדיל מאנורקסיות שיסמנו את עצמן כשמנות ויבחרו את הדמות עם המשקל הגבוה".
נתונים נוספים שעלו מהמחקר הוא שככל, שעלה אחוז מסת הגוף כן שביעות הרצון ממראה הגוף נמוכה יותר בכל הקבוצות ללא הבדלים תרבותיים. עם זאת, נמצאו הבדלים על בסיס תרבותי: בקרב קבוצת הערביות, על אף היותה "שמנה" יותר, באופן מובהק, מקבוצת החילוניות והדתיות, לא היה חוסר שביעות רצון של הנערות ממראהן הגדול יותר מזה של שתי הקבוצות האחרות. ממצא מעניין נוסף הוא שרק בקבוצת הדתיות, שכמעט ואינן חשופות למדיה ולסממני החברה החילונית, נצפה מתאם חיובי בין אחוז מסת הגוף והדמות המסמלת את אידאל היופי בעיניהן. שני ממצאים אלה מעידים על ההיבט החברתי-תרבותי כגורם משפיע על ההפרעה בדימוי הגוף.
המטרה הבאה שלנו היא להתחיל להביא למודעות את הכלי הזה אצל רופאי ילדים, צוותים רפואיים אחיות ודיאטניות וכל הצוותים המטפלים במיוחד במרפאות הראשוניות כי המבחן עשוי לסייע באיתור מוקדם של נערות בסיכון להתפתחות הפרעת אכילה והפנייתן לטיפול מתאים, ד"ר קוניק.
