"חוסר טלפון הביא לידי מקרים מזעזעים"
היום, רק אומרים "הופ" וכבר יש לך טלפון שאפילו נכנס לכיס. לך תסביר לצעירים שלפני שנים רבות לא רק שלא חלמו על טלפון סלולרי, אפילו טלפון קווי היה קשה מאוד להשיג. היו שהמתינו שבע שנים ויותר לקבל קו טלפון. לרוב עם שותף, כך שכאשר האחד שוחח בטלפון בביתו – הקו של "שותפו" היה משותק.
כן, היו ימים, כמו, למשל, שלושה ביולי 1945. מוסד ילדים על שם שרה וילבושביץ בשכונת אחוזה בחיפה כותב באותו יום מכתב לראש העירייה שבתאי לוי, וזו לשונו: "ראש העיר הנכבד. לרגלי ביקורו ביום השישי במוסדנו, פנינו אליו בבקשה לעזור לנו בהשגת והתקנת טלפון לצורך המוסד.
"זה שנים שאנחנו חזרנו ופנינו לדואר בנידון זה בלי שנענינו. בינתיים גדל מוסדנו עד ל-80 ילד, וחוסר טלפון הביא לידי מקרים מזעזעים את מצב החינוך של הילדים. הננו רחוקים מהישוב, ועזרה לכל צרה לא יכולה להינתן לנו מפאת חוסר קשר".
ועוד כתוב במכתב: "במשטרת הר הכרמל רשומים מקרי גניבות והתנפלויות רבים שקרו אצלנו. במקרה האחרון חדרו כושיים לתוך חדרי הבנות. ואין לשכוח את העזרה הרפואית החסרה לנו בשעת
הדחק מתוך חוסר טלפון.
"כבוד ראש העיר יבין בוודאי את צרתנו זו, והננו מבקשים ממנו שימליץ לפני המקומות הדרושים על סידור מהיר של טלפון במוסדנו. בתודה מראש ובכבוד רב". על פי הסימנים – מדובר כיום ב"אחוזת ילדים" ויצ"ו שברחוב חורב פינת רחוב אידר.
"מבצע זבוב"
מכת זבובים ועכברושים היכתה את חיפה באביב שנת 1951. העירייה, בראשה עמד אבא חושי, נכנסה לאמביציה ואירגנה מבצע מקיף וראוי לציון להדברת המזיקים האלה. בדין וחשבון על ההכנות לפעולה מצויין כי נערכו פגישות עם תנועות הנוער, עם אגודות הספורט "הפועל" ו"מכבי", עם ארגוני
נשים, משמר העם, מכבי האש, ההגנה, אגודת הסוחרים, עם בעלי בתי קפה ומנהלי בתי הספר. במיסגרת המבצע, שבו השתתפו קרוב ל-800 איש ואישה, התקיים גם מסע-הסברה. הופצו סיסמאות על הצורך להשמיד את הזבובים ואת העכברושים. בבתים, בחנויות, בבתי האוכל והקולנוע הופצו פלקטים מצויירים, וכל בית-אב קיבל חוברת הדרכה כיצד לנהוג נגד המזיקים. פעולות ניקיון בוצעו בחצרות, ברחובות, בחנויות ובמסעדות. לצורך כך הוכן גם די די טי במידה מספקת לריסוס ליד פחי האשפה, וגרוטאות סולקו מתחומי העיר.
ככל אירגון מופתי נערכו גם ביקורות. אנשי הביקורת ענדו סרטי-בד כדי שיזהו אותם, וגם הכינו עבורם סמל של משמר הבריאות, ואפילו קופת חולים סיפקה סרטים מתאימים. ואיך אפשר לעשות משהו בחיפה בלי צרמונייה? בנושא זה נערכה תהלוכה ממוכנת ברחובות העיר עם רמי-קול, תקליטים וסיסמאות בגנותם של הזבובים והעכברושים.
"ביצים, רבותי, ביצים תורכיות" – אבל רק חמש!
ישנם כמה וכמה סוגי ביצים: ביצי משק, ביצים אורגניות, שנקראות גם ביצי חופש. ישנן ביצים קשות וגם קלות. לפני שיגידו שאנחנו עסוקים בפיתפותי ביצים – על ביצים תורכיות שמעתם? אם לא שמעתם – זה סימן שלא הייתם בחיפה ביום שלישי, 4 במאי 1948 ביום זה החלו לחלק לתושבים מיכסה של חמש ביצים תורכיות!
במודעה מספר 17 שפירסמה וועדת המצב שליד הקהילה העברית בחיפה, כתוב כך: "לתושבי חיפה רבתי: הננו מודיעים בזה כי החל מיום שלישי, כ"ה בניסן תש"ח, תחולקנה חד פעמי חמש ביצים
תורכיות לכל כרטיס סוכר של מבוגרים. מחיר ביצי "תנובה" לפי מחיר רשמי. מחיר הביצה התורכית 30 מיל כל אחת.
"כל צרכן יקבל את הביצים בחנות בה הוא קשור לקבלת הסוכר לפי כרטיס הסוכר של המפקח על המזונות. כל תושב ידרוש מאת החנווני שלו את כמות הביצים הנ"ל, ועל כל סירוב של מכירה או הפקעת מחיר יש להודיע למחלקה הכלכלית של וועדת המצב בבית קפלן, רחוב הרצל 61, חיפה".
ככול שהדעת מגעת – אין לה כיום סיכסוך ביצים עם תורכיה… עד כאן מארכיון העיר חיפה.