25 שנים למוזיאון העיר חיפה – תערוכה אמנותית-היסטורית של האמנית אוסי ילון בשילוב מוצגים היסטוריים נדירים • התערוכה תתקיים בין התאריכים: 12.06.25 עד 31.3.26
מוזיאון העיר חיפה חוגג השנה 25 שנים להיווסדו, ולרגל החגיגות, תיפתח תערוכה ראשונה מסוגה שתספר את סיפורם של הטמפלרים, שהגיעו לישראל לפני כמעט 160 שנה. התערוכה, הנושאת את השם: "בית העם. הטמפלרים: מורשת וחלום" כוללת את יצירותיה של האמנית אוסי ילון העוסקות בחיי הטמפלרים, וכן מוצגים היסטוריים נדירים, רובם מאוספי מוזיאוני חיפה.
יותם יקיר – מנכ"ל מוזיאוני חיפה:
צבי האוזר – ח"כ לשעבר – מספר על הטמפלרים בארץ ישראל – פתיחת התערוכה
הקהילה הטמפלרית החלה להגיע לארץ ישראל באוקטובר 1868 מממלכת וירטמברג שבדרום מערב גרמניה. המושבה הראשונה של הקהילה הוקמה בחיפה, ואחריה הוקמו עוד שישה מושבות ומאחזים שונים ברחבי הארץ. הטמפלרים ביססו בה חקלאות משגשגת, תיירות ותעשייה והשפיעו רבות על פיתוחה הכלכלי של העיר. המושבה הגרמנית בחיפה הפכה לאתר היסטורי, תרבותי ותיירותי חשוב בחיפה של ימינו.
האמנית אוסי ילון
בתערוכה יוצגו יצירותיה של האמנית אוסי ילון, שעוסקת מזה שנים בחקר הקהילה בארץ ישראל. העבודות בתערוכה מנסות להחיות את אורחות חייהם של הטמפלרים ולדמיין את חיי היום־יום שלהם, את המאפיינים התרבותיים והחברתיים של קהילתם ואת המראה שנשקף מחלונות בתיהם. במיצב הוידיאו הממוקם בקומה הראשונה כמה דמויות מהקהילה "חוזרות לחיים", כך שהמבקרים יוכלו ממש לחוות את חיי היום יום של המתיישבים ולהרגיש שהם עדים לפעילויות של הילדים בחצר המבנה, לשיחות של בכירי הקהילה ולחוויותיהם בחיפה. הקומה השנייה של התערוכה תתמקד בעשייה של הקהילה ובאופני השפעתה על התעשייה, הכלכלה והתרבות בחיפה.
התערוכה שוזרת סיפור מרתק בעזרת עבודות אמנות ומוצגים היסטוריים, חלקם מעולם לא הוצגו בעבר: צילומים, גלויות, פנקסים אישיים ועוד. גם עבודותיה של ילון מבוססות על צילומים היסטוריים בהם היא מטפלת ומעניקה להם פרשנות ייחודית.
בית העם
מבנה בית העם, שהוקם בשנת 1869, שימש מרכז דתי, חברתי ותרבותי ועמד בלב־ליבה של הקהילה הטמפלרית. בעזרת משקפי VR יוכלו המבקרים לסייר בבית העם כפי שנראה בימי המושבה הטמפלרית. מאז שהטמפלרים עזבו את הארץ שינה המבנה את תכליתו ואת תפקידו. בסוף שנות ה־90 של המאה העשרים המבנה עבר תהליך שימור ושיפוץ, ובשנת 2000 הוסב למוזיאון העיר חיפה.
"ציון 25 השנים להקמת המוזיאון מספק הזדמנות מיוחדת לחזור אחורה בזמן" אומרת יפעת אשכנזי, אוצרת מוזיאון העיר חיפה, "המבנה הייחודי הזה טומן בחובו סיפורים מרתקים של קהילה, שהייתה בעלת השפעה תרבותית, קהילתית ואדריכלית רבה. המורשת הגרמנית טבועה בדנ"א של המוזיאון. כאוצרת המוזיאון חשוב לי להמשיך את המורשת הקהילתית של המבנה ולייצר מקום מפגש רב תרבותי".
פרופ' יוסי בן ארצי, ראש מכון שומאכר והקתדרה לציונות ע"ש הרי זסלר מאוניברסיטת חיפה, אשר שימש כיועץ מקצועי לתערוכה:
"התיישבות הטמפלרים הגרמנים בארץ ישראל ריתקה אליה רבים משחר ימיה ועד ימינו. למרות היקפה המצומצם, שמנתה בשיאה ככל הנראה לא יותר מ-1700 נפשות, היא הייתה גורם מוביל וחשוב בתהליכי המודרניזציה שעברה הארץ עוד לפני ההתיישבות העברית. היא הותירה חותם נוף תרבותי ייחודי בליבן של חיפה, תל אביב, ירושלים ויפו, ומורשת היסטורית מרתקת.
יש לברך את מוזיאון העיר על היוזמה בהקמת התערוכה ואופייה המיוחד, ועל הבאת סיפורה של הקהילה הטמפלרית בישראל, ובפרט זו של חיפה."
הקמת התערוכה התאפשרה הודות לנדיבותם של הגופים הבאים:
השגרירות הנוצרית הבינלאומית ירושלים מייצגת נוצרים ברחבי העולם הניצבים לצד ישראל והעם היהודי. לארגון סניפים ונציגויות במדינות רבות ברחבי העולם. הגוף מייצג נוצרים ברחבי העולם העומדים לצד ישראל והעם היהודי.
מכון גתה, עיריית חיפה, אוניברסיטת חיפה, קרן תרבות חיפה, מושלי אלדר אדריכלים.
מנכ"ל מוזיאוני חיפה יותם יקיר הודה בחום לתורמים: "הצלחנו במשימה שאפתנית של תערוכה שמשלבת באופן מרתק אומנות והיסטוריה ואני מצדיע לצוות המוזיאון וליועץ המדעי שחוללו נפלאות. אבל פשוט לא היינו יכולים לעשות זאת ללא תמיכה מגופים רבים שנרתמו לסייע והבינו עד כמה הפרויקט ייחודי ונדיר. מבקש לשלוח תודה מעומק הלב לכולם, ותודה מיוחדת לאנשי השגרירות הנוצרית הבינלאומית בירושלים שלא רק עשו מעל ומעבר אלא כבר הפכו לידידי אמת של מוזיאון היער חיפה הכול כך מיוחד".
התערוכה תכלול גם פעילויות חינוכיות, משחקים וסדנאות לילדים:
- משחק "הרפתקה במוזיאון העיר" – בעזרת פנס ייחודי ומפה יצטרכו הילדים לחפש ברחבי המוזיאון פריטים שנעלמו.
- קיפול בתים טמפלרים – בחדר המבואה במוזיאון יוכלו משפחות לצבוע ולקפל בתים טמפלרים משלהם.
- משחק בתי עץ בחצר המוזיאון – בתי עץ אליהם יוכלו הילדים להיכנס, לשחק ולהפוך לחקלאים צעירים. בעזרת חלקי עץ יוכלו לבנות שבילים, לרצף את הבתים, להעביר תבואה במריצות קטנות ועוד.
התערוכה תכלול גם הדרכה קולית, שאותה ניתן לשמוע דרך הסמארטפון.
כתובת: שדרות בן גוריון 11, חיפה
ימי ושעות פתיחה:
ימים א', ג', ד', שבת – 10:00-16:00
יום חמישי – 10:00-18:00
יום שישי – 10:00-14:00
תאריך נעילת התערוכה: 31.3.26
באוגוסט ובחגי ישראל מועדי הפתיחה עשויים להשתנות
הטמפלרים היו אנטישמים הרבה לפני הנאציזם. שנאו יהודים ולא רצו לסחור איתם או לתת להם להתרחץ בחוף שלהם ולא סתם הם הצטרפו בשמחה לתנועות הנוער הנאציות ועמדו מאחורי כל עקרונות תורת הגזע מתוך השנאה המקומית שלהם ליהודים ואפילו ליהודים דוברי גרמנית שבאו לחיפה אותם שנאו עוד יותר וסירבו לעזור להם בהקמת הדר הכרמל וכמובן סירבו כמה שניתן לסחור איתם.
למה אנחנו צריכים לפאר אותם ולהלבין את עברם האפל זה לא ברור לרבים מאיתנו עם תודעה היסטורית בריאה אמיתית של מה שקרה בחיפה עם אנשי מסע הצלב הזה שנחשבו אפילו על ידי הבריטים כנתיבי אויב מסוכנים.
גם השמירה על הבתים שלהם היא רק כמיהה יהודית גלותית לערי אירופה כמו שהנכדים של נספי השואה מנופפים בדרכון הגרמני. היה מקום להרוס את המושבה לחלוטין ולא להשאיר זכר לשונאי וצוררי העם שלנו ובטח לא להשתמש בשמות הגרמניים לשרונה עם S במקום SHARONA הרי היא קרויה על שם אזור השרון רק בהגייה גרמנית מעוותת. צריך להפסיק לקרוא לזה מושבה גרמנית לקרוא לזה קרית בן גוריון. דווקא על חמתם. חבל ששימרו את ההיסטוריה שלהם.