2025 היא שנה של פריצת דרך, שנה שבה מקצוע האחיות תופס את מקומו הראוי ככוח מרכזי ומשפיע על איכות החיים של המטופלים ועל עתיד הרפואה בישראל. האחים והאחיות בכללית ממחוז חיפה וגליל מערבי, ניצבים בלב העשייה, מובילים תהליכים קליניים, מקדמים חדשנות ארגונית ולוקחים חלק
משמעותי במחקר.
עשייתם במחוז מתאפיינת ברב-ממדיות, יוזמה וחדשנות. רק מתחילת השנה יזמו האחים והאחיות 19 מחקרים קליניים פורצי דרך בנושאים כמו חיזוק חוסן אישי וארגוני, קידום בריאות הנפש בקהילה, והתמודדות עם דמנציה וטיפול מתקדם בחולי לב, כל אלה למען שיפור מתמיד של איכות הטיפול ורווחת המטופלים.
בכתבה שלפניכם 7 אחים ואחיות מכל קצוות המחוז, שמובילים כל אחד בתחומו קפיצת מדרגה מקצועית, טכנולוגית וקלינית. דרך סיפוריהם נחשף דור חדש של אחיות ואחים, שמקדמים, חוקרים, משפיעים ומגדירים מחדש מהו סיעוד בקהילה בעידן של רפואה מתקדמת.
ליאור ענפי, אחות מומחית בסוכרת, מובילה טיפול הוליסטי במאות מטופלים – מתשאול מעמיק ועד התאמת טיפול תרופתי ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות כמו סנסורים, ליברה ומשאבות אינסולין. היא מתארת את האחות כיום ככתובת ראשונה ואחרונה – לא תחנת מעבר לרופא, אלא אשת מקצוע שמובילה טיפול מקצה לקצה. ליאור מספרת שהמטופלים של היום מגיעים מוכנים יותר, דורשים תשובות מהירות ולעיתים מביאים מחקרים מהרשתות החברתיות – מה שמחייב את הצוות להיות חד, מדויק ומעודכן. לצד תפקידה הקליני היא מדריכה מנהלי אחיות, מעבירה הדרכות בימי אוריינטציה ואף מלווה צוותים חדשים במרפאות. "החוק שלי הוא פשוט", היא אומרת, "כל פגישה מתחילה ומסתיימת בחיוך – גם כשההחלטות כבדות משקל". לדעתה, העתיד נמצא בידיים של האחיות: "אנחנו אלה שנוגעות באמת – ברגש, בגוף ובמה שביניהם".
קאסם אבו רומי, אח אחראי ורכז תחום אי ספיקת לב, פועל כמדריך החייאה ומוביל תהליכים קליניים וארגוניים במחוז – מאחריות על אחידות עגלות החייאה ועד להרצאות על טיפול בטראומה. הוא מדגיש כי האח והאחות של היום הם לא רק מטפלים, אלא יוזמים, מלמדים, מדריכים ומובילה שינוי. לצד תפקידו הקליני, הוא מרכז הדרכות וסימולציות מקצועיות, משתף פעולה עם צוותים רב-תחומיים, ומתווה תהליכים שמובילים להפחתת אשפוזים חוזרים. קאסם מציין כי דווקא לאור הטכנולוגיה המתקדמת, חשוב לשמור על קשר אישי עם המטופל "לבקר אותו בבית, לערב את בני המשפחה, להיות עבורו עוגן. זה חלק מהתפקיד שלנו". כמי שמעביר הרצאות בנושא מוכנות לצוותים מאז תחילת המלחמה, הוא רואה בעבודתו שליחות יומיומית. "אנחנו לא רק עונים לצורך רפואי, אנחנו משנים חיים".
סיון ליבני, אחות אחראית במיון הקהילתי בלין, מתארת את עבודתה כניהול מתמשך של משברים. לדבריה, "המטופל מגיע אלינו ברגע הכי קשה שלו, מבט, מילה טובה ותגובה אנושית חשובים לא פחות מהטיפול הרפואי". בעיניה, במצבי לחץ גבוהים, דווקא מילה רגועה או חיבוק של צוות יכולים להפוך את החוויה כולה. היא שינתה תהליכי הקליטה והסיווג לטיפול במיון, ארגנה מחדש את חלוקת העבודה, והובילה גישה שיתופית שבה כל הצוות מחזיק בידע, לא רק האחות האחראית. היא מאמינה שחייבים לצמצם את הפער הבין-דורי ביכולת להשתמש בתוכנות רפואיות ולקיים סדנאות חוסן רגשי. "אנחנו לא רק בעמדת שירות אנחנו חומת ההגנה הראשונה של המטופלים במצוקה".
טל שטקלמכר קידר, רכזת תחום בריאות האישה, עוסקת בהנגשת שירותים מותאמים, פתיחת סדנאות ייחודיות, הטמעת כלים דיגיטליים והתאמה אישית של מעקב ההריון. טל מדברת על הצורך בגמישות מחשבתית באוכלוסייה הנשית, בה הבקשות משתנות – אבל האמון נבנה דרך קשב, רגש, הכוונה מקצועית ושיח בגובה העיניים. טל יזמה הכנסת מיילדות למעקב היריון קהילתי, קידמה ימי עיון והכשרות לליווי מצבים ייחודיים, ומאמינה שהמפתח טמון בשילוב בין ידע, חמלה וגישה מותאמת. החזון שלה: לפתח מומחיות של 'אחות נשית כוללת' ממתבגרות ועד לגיל השלישי. "כל אישה זקוקה למישהי שמכירה את הדרך והולכת לצידה".
סיון פדידה אחות בטיפת חלב ושגרירת תחום הלהט"ב, שואפת להפוך כל מפגש עם הורה וילד להזדמנות לשינוי. היא מזהה עיכובים התפתחותיים ומפנה להמשך טיפול, עוזרת להורים להתמודד עם אתגרי ההורות בעידן הדיגיטלי ומציעה עצות מעשיות מתוך ידע וניסיון. "ההורים מגיעים עם שאלות מהרשת אני כאן להיות המקור האמין והרגיש שלהם". סיון סיימה קורסים בזיהוי אלימות, ייעוץ הנקה ובריאות הציבור, ומשתתפת בתכניות לייעוץ רגשי. היא מדגישה שהמעבר ברפואה הוא ממטופל כללי לאדם שלם "עם פחדים, רקע, ערכים, ושאיפות. אנחנו צריכות להתאים את עצמנו אליו לא להפך".
אנה כהן, אחות אחראית במרכז לבריאות הילד ביוקנעם, מובילה את פרויקט "מרפאה ללא כאב", בו מותאמות גישות טיפוליות רגישות לילדים, מבועות סבון ועד בובת גרב בשם תותית. היא מאמינה שבדיקת דם יכולה להיות חוויה חיובית, אם ניגשים אליה נכון. במסגרת תפקידה, היא מבצעת אינטייק רגשי לילדים עם חרדה רפואית, בונה תוכנית טיפול מותאמת יחד עם ההורים, ומובילה שיח מקצועי בין צוותי המרפאה. היא מדריכה הורים במפגשים קבוצתיים, שותפה למחקר לאיתור מוקדם של סוכרת נעורים, ורואה בכל מפגש הזדמנות: "לגעת ברגש, לחזק את הביטחון ולבנות חוויית רפואה שונה, מכילה ומחזקת".
מיכל אידלמן אוחנה, אחות קלינית מומחית בפסיכיאטריה, הקימה את מערך בריאות הנפש של המחוז יזמה נהלים, טיפלה במקרי משבר והכשירה דורות של אנשי צוות. בעשור האחרון הובילה את המעבר מתפקיד מסורתי לתפקיד קליני עצמאי, הכולל סמכויות בקבלת החלטות רפואיות, הערכות נפשיות, וליווי נשים הסובלות מדיכאון סביב הריון ולידה. בתקופת הקורונה והמלחמה, הנהיגה טיפולים מרחוק כמו ICBT ושיחות וידאו אך מדגישה: "ליטוף של רובוט לא יחליף ליטוף של איש צוות". היא מציינת כי תחום בריאות הנפש עבר מהשוליים למרכז השיח הרפואי, בין היתר בזכות ירידה בסטיגמה ועלייה בפניות. תחושת השליחות שלה הושרשה בה מילדות, בהשראת אמה האחות ודודה הרופא, וכיום היא שואפת להכשיר עוד ועוד אחיות שינהיגו שינוי. לאחיות הצעירות היא מייעצת: "חכי, תלמדי, תקשיבי לוותיקים – והכי חשוב, תזכרי למה הגעת למקצוע הזה".
רינת בוחניק מנהלת האחיות בכללית מחוז חיפה וגליל מערבי מסכמת: "עשיית צוותי האחים והאחיות במחוז מתרחשת על הרצף שבין חמלה למצוינות. אחיות ואחים בכל תחומי השירות, מטיפול במיון קהילתי ועד טיפת חלב, מוכיחים שמקצוע האחיות הוא הרבה מעבר לעבודה קלינית. הם והן אנשי חזון ושותפים מלאים להובלה ולשינוי".
רונן נודלמן מנהל מחוז חיפה וגליל מערבי בכללית מספר על האחים והאחים במחוז ומברך אותם לכבוד
היום הבינלאומי: " תפקידכם הוא אחד המרכזיים והמשפיעים ביותר במערכת הבריאות. בשנים האחרונות, הרחבתם את גבולות התפקיד, יזמתם, חקרתם, חינכתם והובלתם תהליכים שמעצבים את פני עבודת האחיות בקהילה. כל אלה הופכים אתכם לדמות מפתח בטיפול הרפואי ולכוח מוביל בעיצוב שירותי הבריאות של העתיד".